המדובר בעובדת שחלתה במהלך תקופת עבודתה, וכפועל יוצא מכך, פנתה לחברת הביטוח "מגדל" לקבלת כספי נכות בשל אובדן כושר עבודה, בקשתה של העובדת נדחתה, מאחר והתברר כי פוליסת הביטוח אינה כוללת רכיב פיצוי בגין אובדן כושר עבודה.
לאור תגובת מגדל, פנתה העובדת בדרישה למעסיקתה לשלם לה את הכספים להם הייתה אמורה להיות זכאית, אילו הייתה מבוטחת באובדן כושר עבודה (פנסיית נכות), אלא שגם דרישתה זו נדחתה, ומכאן נסללה דרכה להגשת תובענה לבית הדין האזורי לעבודה.
בביה"ד טענה העובדת, שיש לחייב את מעסיקתה בפיצוי, היות והיה עליה לבטח אותה בקרן פנסיה הכוללת כיסוי ביטוחי בגין נכות, זאת בהתאם לצו ההרחבה, שקובע שבהיעדר קבלת הוראה מעובדו באשר לזהות הקופה בה הינו רוצה להיות מבוטח, על המעסיק לבטח את העובד בקרן פנסיה מקיפה חדשה (הכוללת ביטוח פנסית נכות = אובדן כושר עבודה).
המעסיקה טענה מנגד, כי העובדת רכשה פוליסת ביטוח פנסיוני (ביטוח מנהלים) ולשם הופרשו עבורה הכספים לפנסיה בהתאם לצו ההרחבה הנ"ל. כן טענה המעסיקה, שלעובדת הייתה הבחירה בין פוליסת ביטוח מנהלים ובין קרן פנסיה מקיפה, וברגע שבחרה בביטוח מנהלים, הרי שהאחריות מוטלת עליה בלבד.
כאמור לעיל, ביה"ד האזורי דחה את טענות העובדת והעניין הגיע לפתחו של ביה"ד הארצי לעבודה. עמדת הסתדרות העובדים, במקרה דנן, הייתה כי אין העובד רשאי לבחור ביטוח פנסיוני הנוגד את הוראות צו ההרחבה, קרי הסדר כזה שאינו כולל כיסויים למוות ולנכות, שכן כוונת צו ההרחבה הייתה שכל העובדים, בלי קשר לסוג הקופה שבה יבחרו, ימצאו עצמם עם כיסויים מתאימים לזקנה, לנכות ולשארים!
עמדת נשיאות הארגונים העסקיים מנגד, הייתה שונה, תוך שקבעה כי לעובד זכות לבחור במסלול פנסיוני שאינו כולל ביטוח אובדן כושר עבודה ולמעסיק אין יכולת להתערב בבחירת העובד, גם אם נקבע אחרת בדין או בהסכם. עמדה זו נשענה על הוראות סעיף 20 (א) לחוק הפיקוח המעניק לעובד חופש בחירה, לכאורה.
ביה"ד הארצי בחר לדחות את ערעור העובדת, תוך שקיבל את הפרשנות שהציגה נשיאות הארגונים העסקיים, ותוך שנשען הוא על הוראות סעיף 20 לחוק הפיקוח, המבטא לשיטתו של ביה"ד עקרון יסוד בעולם החסכון הפנסיוני שהוא חופש הבחירה המלא שניתן לעובד לקביעת המוצר הפנסיוני המועדף עליו, זאת מבלי שהמעסיק יגביל אותו בכך.
לדידו של ביה"ד הארצי, כשם שהמעסיק אינו צריך לוודא מה נעשה עם המשכורת אותה הוא משלם לעובד, כך גם למעסיק אסור להתערב במה שנעשה עם כספי הפנסיה שאותם הוא מעביר לקרן עבור העובד, ואין לו להתערב בבחירת הכיסויים הביטוחיים של עובדו, שאלמלא כן, יש כאן פגיעה בפרטיותו של העובד.
נוכח האמור לעיל, קבע ביה"ד הארצי כי, עובד רשאי לבחור מוצר פנסיוני כאהבת נפשו, הגם שאינו כולל ביטוח אובדן כושר עבודה ועל המעסיק חל איסור להתערב בכך, וממילא לא קיימת חובה על המעסיק לבטח את עובדו בביטוח אובדן כושר עבודה, שעה שהעובד עצמו העדיף שלא לעשות זאת!
משרדנו עוסק ומתמחה בעניינים הקשורים בעיקר לדיני ביטוח לאומי, דיני ביטוח, דיני נזיקין, דיני עבודה ודיני משפחה. משרדנו מעניק ליווי וייצוג גם בבתי הדין הרבניים ולרבות בבתי הדין לענייני ממונות וכן בוועדות רפואיות של ביטוח לאומי ומס הכנסה. משרדנו נחל הצלחות לא מבוטלות בתחומים השונים, לרבות תקדימים מעניינים. ככל שהינך חושש כי נפגעו זכויותיך, גש עוד היום למשרדנו, ונשתדל ב"ה לסייע לך.
דוד סער, עו"ד
