תביעה נגד בנק להחזר עמלת פירעון מוקדם

מאת: עו"ד דוד סער

בית משפט השלום בהרצליה דן בתביעה כספית להחזר עמלת פירעון מוקדם שגבה הבנק הנתבע מהתובעים, עקב פירעון מוקדם של הלוואות שנטלו התובעים ממנו.

המקרה

בהתאם לנסיבות המקרה, במהלך שנת 2000 חתמו התובעים עם הנתבע על הסכם לליווי פיננסי לצורך הקמת בית דיור מוגן בפתח תקווה, כאשר בהתאם להסכם ניתנו ההלוואות לתקופה ארוכה של 15 שנה. בחלוף 5 שנים ממתן ההלוואות על ידי הבנק ביקשו התובעים לפרוע את כל ההלוואות שניתנו להם, ולפיכך דרש הנתבע עמלת פירעון, אשר בהתאם לחישוביו הגיעה לסך של 2,199,389 ₪. התובעים טענו כי משום שהנתבע לא נענה לבקשותיהם לפריסה ארוכה מ – 15 שנים, נאלצו הם לחפש בנק אחר שיפרוס את ההלוואה למשך תקופה ארוכה עוד יותר, ושמצאו בנק כזה, נאלצו לפרוע את ההלוואה שלקחו מהנתבע.

כן, טענו התובעים כי בהתאם להוראות בנק ישראל, לצורך פירעון מוקדם על בנק להראות על נזק שנגרם לו כתוצאה מהפירעון המוקדם, וכי בנסיבות העניין לנתבע לא נגרם כל נזק. כמו כן, טענו התובעים כי בהתאם להוראות הדין היה על הנתבע בנוסף להעביר אליהם בעת החתימה על הסכם ההלוואה דף הסבר לעניין הפירעון המוקדם, וכי הנתבע כשל בנושא זה ולא העביר להם דף הסבר מעין זה. מאידך, טען הנתבע כי אכן נגרם לו נזק כתוצאה מהפירעון המוקדם של ההלוואה, שכן הבנק יכול היה לעשות שימוש מניב אחר עם הכסף שיועד להלוואה, וכי האפשרויות העומדות בפני הבנק לאחר הפירעון, בכל הנוגע לאפיקי ההשקעה הראויים לסכומים שהלוו, אינם זהים לאלו שהיו לבנק בעת מתן ההלוואה. כמו כן נטען על ידי הנתבע כי הדין אשר הוזכר על ידי התובעים הוא דין החל על רוכשי דירות מגורים בלבד, ולא על לווים עסקיים כדוגמת התובעים.

החלטת בית המשפט

לאחר שבחן את טענות הצדדים, קבע בית המשפט, כי על פי הסכם ההלוואה ואף בהתאם להוראות הדין, היו רשאים התובעים לפרוע את ההלוואה בפירעון מוקדם. יחד עם זאת, נותרה במחלוקת השאלה האם בכלל היה הנתבע רשאי לגבות עמלת פירעון מוקדם, ואם כן אז באיזה גובה היה עליו לגבות את עמלה זו.

לאור השאלות הסבוכות הנ"ל שנותרו במחלוקת בין הצדדים במקרה דנן, ולאור הצורך המתבקש בדעה של מומחה מקצועי ואובייקטיבי, מינה בית המשפט מומחה מטעמו, ולאחר שדן הוא בהלכות הנוגעות להתייחסות בית המשפט למסקנותיו של המומחה מטעמו, ולעובדה כי בהתאם להלכות אלו רק במקרים חריגים יסטה בית המשפט ממסקנותיו של המומחה, קבע בית המשפט כי בנסיבות המקרה, ובהתאם לחוות דעת המומחה, היה הבנק רשאי לגבות עמלת פירעון מוקדם. יחד עם זאת, נקבע כי במקרה דנן, עמלת הפירעון שנגבתה על ידי הבנק הנתבע הייתה ביתר ולפיכך הורה בית המשפט לנתבע להשיב לתובע את כלל הכספים שגבה ביתר ואשר עמדו על סך של 1,216,625 ₪.

ת.א. 08-06-9594 נווה גיל הזהב בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ בע"מ