מתי לא יתאפשר לפנותכם מהבית במקרה של פיגורים במשכנתא?

מאת: עו"ד דוד סער

בתקופה האחרונה ניתנו מספר פסקי דין מעניינים בנוגע לזכותם של נוטלי משכנתאות שפיגרו בתשלומיהם ואשר נעשו נגדם צעדים לפנותם מהבית עקב פיגורים אלו. ראשית יצויין, כי עפ"י סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, ניתן לפנות חייב מדירתו אם "הוכח שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עימו מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלופי". עוד נאמר: "זולת אם פורש בשטר המשכנתא או בהסכם משכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה", כלומר: על נותן הלוואת משכנתא לדאוג לחייב ולמשפחתו למגורים חלופיים סבירים לבל ישארו ללא קורת גג. במציאות, דבר זה לא מתבצע, שכן הבנקים והמלווים האחרים למדו את הפטנט ומציינים מפורשות בהסכם ההלוואה, כי סעיף 38 הנ"ל לא יחול וכך פוטרים הם את עצמם מחובה זו. בפס"ד מפורסם שניתן על ידי בית המשפט העליון הנקרא פס"ד "מיסטר מאני" נקבע ע"י כב' השופט ריבלין, כי לא האיזכור המפורש של מספר הסעיף בהסכם ההלוואה הוא החשוב, אלא יש לומר למקבל ההלוואה מפורשות גם בעל-פה, כי במידה ולא ישלם לא יהיה זכאי לדיור חלופי. ובמקום שלא נאמר ללווה כך על ידי המלווה, לא ניתן יהיה לפנותו מביתו אלא רק לאחר שיוכח כי יש לו דיור חלופי ולאחר שהמלווה ידאג לכך. הואיל ופרשת "מיסטר מאני" עסקה במלווה שאינו בנק, עלתה השאלה האם קביעה זו של העליון מחייבת גם בנקים, לעניין זה קבעה השופטת רות רונן, כי הדבר חל גם על הבנקים ואין לפנות חייב מדירתו אלא רק לאחר שהבנק ידאג לחייב לדיור חלופי סדיר. במציאות, הואיל והאזרח הקטן אינו מודע לחוק ולפסיקה הקיימת, מאפשר הוא, לא ביודעין, שיתעללו בו ויפנוהו מביתו לרחוב מבלי שידע להתגונן על כך. מן הראוי לכל חייב כזה שיפנה לעורך דין המומחה בתחום בטרם יתמסר בקלות לרצון המלווה.

דוד סער, עו"ד