התלמיד נפל ממצוק ולא יפוצה
מאת: עו"ד דוד סער
בית המשפט המחוזי בחיפה בפסק דין בעניין ת"א 1051/07 אלוף מחלוף ואח' נ' רשות הטבע והגנים ואח', דחה את תביעתו של תלמיד לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מנפילה מצוק המצוי בשטח שמורת הטבע "חוטם הכרמל".
במקרה הנדון, דובר בתובע, אשר בזמנים הרלוונטיים לתביעה היה תלמיד כיתה יא', אשר יצא יחד עם חברו לטיול רגלי בשמורת הטבע "חוטם הכרמל" הסמוכה לאזור מגוריו. השניים טיפסו למצוק, התבוננו בנוף והמתינו לשקיעה. כעבור זמן קצר החליט התובע לנסות ולטפס על המצוק, בעוד חברו נותר לשבת במקום. דקות ספורות לאחר שהתובע החל לטפס, שמע חברו צעקה וראה את התובע נופל למרגלות המצוק. התובע איבד את הכרתו ונחבל קשות בגופו, והוא פונה על ידי מסוק של צה"ל לבית החולים רמב"ם בחיפה, ושם אובחן כי הוא סובל מפגיעת ראש קשה. לאחר אשפוזו פונה התובע לשיקום בבית חולים לוינשטיין.
בכתב התביעה שהוגש על ידי התובע והוריו, נטען כי התאונה אירעה בשל רשלנותן של רשות שמורות הטבע והמועצה המקומית זכרון יעקב, בהפעלת סמכויות פיקוח ובקרה הנעשה בשמורת הטבע ושל מדינת ישראל.
בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי אמנם אין כל ספק שההליכה בשבילי הטבע כרוכה בסיכונים שונים, שאינם מצויים במקומות אחרים. יחד עם זאת, אין בכך די כדי להטיל על מי שמופקד על עריכת הטיולים או על שמירה, ניהול ואחזקת אזורי הטיולים, חובה לנקוט באמצעי זהירות שיסירו כל סכנה מהמטייל. קביעת גבולות חובת הזהירות המוטלת על הרשויות האמונות על שמורת הטבע, מחייבת עריכת איזון בין הסיכונים הצפויים לבין המדיניות המבקשת לעודד את הציבור לצאת ולטייל. הטלת חובת זהירות מוגברת ודרישה לנקוט באמצעי זהירות מחמירים, עלולה להוביל לסגירתם של מקומות יפים ומיוחדים לקהל הרחב. מנגד, אין להקל ראש עם סיכונים הכרוכים בטיולים במקומות בהם קיימת סכנה למטיילים.
במקרה דנן, קבע בית המשפט כי אין מקום להטיל על הרשות חובה לנקוט אמצעי זהירות מפני סכנות, שהסבירות להתרחשותן הינה נמוכה. הציפייה כי אדם סביר יחליט להגיע למצוק שלא בשביל, ולטפס עליו ללא כל אמצעים מתאימים, כפי שעשה התובע, הינה ציפייה כה רחוקה עד כי אין מקום להטלת חובת שילוט או גידור, מעבר לזו הקיימת בכניסה לשמורה.
בסופו של יום, דחה בית המשפט את התביעה, בציינו כי נפילתו ופגיעתו של התובע מצערים ביותר, אולם אין לו אלא להלין על עצמו על שהתפתה לטפס במקום מסוכן. בית המשפט הוסיף כי לא כל אירוע שבו נגרם נזק לאדם, מקים אחריות של אחר לקרות הנזק ולעיתים האשם רובץ לפתחו של הניזוק בלבד, כפי שארע במקרה זה.
ד"ר דוד סער, עו"ד