רופאה שהתרשלה בשל אי ביצוע בדיקה חויבה בפיצוי החולה
מאת: עו"ד דוד סער
צפו במקרה: בית המשפט חייב את קופת החולים והרופאה לשלם פיצוי של 571,721 ₪ על רשלנות שגרמה לתרדמת.
בית המשפט העליון, בפסק דין בעניין ע"א 2886/05 אליהו אשכנזי נ' קופת חולים כללית ואח', חייב את קופת החולים ורופאה שלה לשלם פיצויים לחולה שנכנס לתרדמת בעקבות התרשלות הרופאה אשר לא ביצעה בו בדיקת א.ק.ג. חרף תלונותיו על כאבים בחזה והתרחשות אירוע לבבי זמן קצר לאחר מכן.
במקרה הנדון, דובר בחולה אשר טופל אצל רופאת קופת החולים ובחודש אפריל 2001 הגיע אליה עם תלונות על כאבים בחזה, כאבים בכתף, הזעה וקוצר נשימה בעיקר בזמן עליה במדרגות וכן על שיעול יבש. בתום הבדיקה קיבל החולה תרופות והופנה לבדיקות מעבדה, רנטגן וכן א.ק.ג. והתבקש לשוב עם התוצאות. ביומיים שלאחר מכן בשעות הערב, איבד את הכרתו, והוא פונה על ידי נט"ן לבית החולים כשהוא מחוסר הכרה ומונשם ובסופו של דבר נותר נכה ובתרדמת.
בית המשפט המחוזי קיבל את תביעתם של החולה ורעייתו, בציינו כי הרופאה התרשלה בכך שלא ביצעה בדיקת א.ק.ג. בו במקום, זאת למרות שהתקיימו בו גורמי סיכון. יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי הן החולה והן הרופאה אחראים לתוצאה במידה שווה, שכן על החולה היה לערוך את בדיקת הא.ק.ג. בביקור הראשון בחודש פברואר 2001 וכן אי דיווחו בזמן אמת לרופאה על ביקורו אצל רופא בבית האבות שבועיים קודם לכן, ועל הצורך שהיה בשכנועו של החולה להיבדק לאור תלונותיו בפני בני משפחתו. בסופו של דבר, בית המשפט המחוזי קבע לחולה פיצוי של 1,143,442 ₪ וניכה 50% רשלנות תורמת, כך שלבסוף חויבו קופת החולים והרופאה לשלם סך של 571,721 ₪. על פסק דין זה הוגש ערעור וערעור שכנגד.
בית המשפט העליון קבע כי הערכאה הראשונה צדקה בקביעתה כי הרופאה התרשלה כלפי המערער, שכן הרופאה לא שלחה את המערער לבדיקת א.ק.ג. באופן מיידי. בית המשפט העליון ציין כי בדיקת הא.ק.ג. היא בדיקה פשוטה שניתן לבצעה באמצעות האחות הנמצאת בחדר הסמוך. עוד נקבע כי נוכח האבחנה על כאבים בחזה, היה צריך להידלק אצל הרופאה אור אדום שחייב, למצער, ביצוע בדיקה במקום או להפנותו באופן מיידי למיון או לקופת חולים, במקרה של החמרה.
באשר לאשם התורם, בית המשפט העליון לא הסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי וקבע שאין להטיל על המערער אשם תורם, הואיל ובהעדר אזהרה כלשהי מצד הרופאה יכול חולה לומר לעצמו כי היה אצל הרופאה והיא קבעה שזו בעיה מקומית, אם כן מדוע ללכת לבית החולים או לשוב אל הרופאה. הרופאה למעשה 'הרדימה' את ערנותו של החולה בכך שלא ציינה שמדובר בבדיקה דחופה וכי יש לחזור בו ביום עם תשובה. לאור כל האמור לעיל, קיבל בית המשפט העליון את ערעורו של החולה ורעייתו לעניין האשם התורם ודחה את ערעורם של הרופאה וקופת החולים.
דוד סער, עו"ד