יקוב הצדק את הדין – על סמכותו הטבועה של בית המשפט

מאת:

אדם המגיש תביעה נזיקית מבקש כי יעשה לו צדק. לא פעם, הכללים הנוקשים של בית המשפט מסכלים את עשיית הצדק, ואינם מובנים לתובע, שחפץ לקבל פיצוי מהנתבעים, ואינו מבין את הצורך בנוקשות ובפורמליות. בית המשפט מבין זאת גם, ועל כן קמה לו הסמכות הטבועה שבסעיף 75 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984.

בד"נ 22/73 יגאל בן שחר נ' יוסף מחלב כח(2) 89 נפסק כי:

"הסמכות הטבעית שמדובר בה במשפט זה אינה אלא אותה סמכות מינימלית בענייני נוהל, יעילות המשפט וצדקתו הדרושה לבית המשפט כדי שיוכל למלא את התפקיד שלמענו הוא קיים: עשיית משפט צדק. סמכות זו היא הביטוי החיצוני לחוש הצדק הפנימי שהשופט ניחן בו והנותן לו פורקן בעשיה היומיומית שלו".

קיומה של "סמכות טבועה" הוא פועל יוצא של הנסיבות הקוראות למתן סעד דיוני, שבית המשפט איננו רשאי, משיקולי עשיית צדק, למנעו מן הנזקק לו. בעניין זה נכתב כי: "זוהי יכולתו של בית המשפט, ליצור, במקרים יוצאי דופן, כלים במישורי הפרוצדורה ובזיון בית המשפט, למען ההגנה על יכולתו התפקודית מוסדית, להבטחת אי ניצול הליכיו לרעה ומניעת אי צדק בולט, העלול לנבוע מקביעת מועדים לעשיית פעולה בפסק דין" (גולדשטיין "סמכות הטבועה של בית המשפט" עיוני משפט י2 (תשמ"ד – מ"ה) 37).

לצורך הפעלת סמכותו הטבועה לא נזקק בית המשפט להסתמך על דין או הסכם (עא 391/68 שולמית פרשקובסקי גרינבוים נ' גוטקס מודלס בע"מ, ואח' , כב (2) 809). אולם מוטל עליו להישמר מפני עשיית שימוש בסמכות האמורה במקרה בו אין ההימנעות מכך מובילה לאי-צדק ברור ובולט, שכן בעצם השימוש בסמכות האמורה יש משום פגיעה בעקרונות הכלליים המקובלים (עא 230/87יצחק שקולניקנ' יגאל זכאי, פ"מ מו(3) 279 (1992)).

בית המשפט יעשה שימוש בסמכות האמורה רק במקרים חריגים ומיוחדים, ובהתקיים נסיבות כבדות משקל ויוצאות דופן. רק כאשר הצמדות לכללים נוקשים תוביל לתוצאות נוקשות, אשר חוש הצדק אינו יכול להשלים עימן (רע"א 1233/91 אהרון ג'רבי נ' הרצל בן דוד , מה (5) 661).

המסקנה היא שעל תובע במשפט נזיקי, לילך לפי הדין, ולא להסתמך על "סמכותו הטבועה של בית המשפט", אלא להיעזר בה רק מקום שבו לא הייתה לו כל ברירה אחרת.

דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור