האם ניתן לבקש מבית המשפט אורכה להגשת כתב הגנה עד להחלטה בבקשה למחיקה על הסף?

מאת:

במקרים רבים מגיש הנתבע בקשה לסילוק התביעה על הסף ובקשה לדחיית מועד הגשת כתב ההגנה עד למתן החלטה בבקשה. בדרך זו מצליח הנתבע לעכב את ההליך זמן רב, הואיל ולעיתים הבקשות והתגובות להן ארוכות ומורכבות מאוד, ולפיכך לבית המשפט לוקח זמן רב ליתן החלטה ואין התקדמות בתיק.

בית המשפט העליון קבע כי הכלל הינו שאין לדחות את מועד הגשת כתב ההגנה אלא בהתקיים שני תנאים מצטברים ובמקרים נדירים בלבד, כמפורט להלן: 1. יש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית; 2.הנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים וכל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית.

סוגיה זו נדונה בבית המשפט העליון ברע"א 10227/06 משה בובליל נ' עו"ד חיים אינדיג (פורסם בנבו) , אשר קבע כדלקמן: "מתברר, כי עם הגשתה של הבקשה לביטולה של המרצת הפתיחה הגיש המבקש בקשה לדחיית המועד להגשת התשובה להמרצת הפתיחה, כך שיוכל להגיש את התשובה תוך 30 ימים מעת שתינתן החלטה בבקשת הביטול…"

המקרה הנוכחי מהווה דוגמה לדרך טקטית בה נוקטים לעתים משיבים בהמרצות פתיחה ונתבעים בתביעות שונות. תחת העלאת טענות לגופו של עניין בצד טענות דיוניות, מועלות אך ורק טענות דיוניות, שמטרתן להביא לסילוק על הסף או לתוצאה דומה… אם נבחן אפשרות זו מנקודת מבט של יעילות דיונית כוללת, היינו מזווית הראייה של כלל המתדיינים המתדפקים על דלתות בית המשפט, ברי כי האפשרות האמורה אינה יעילה…. דבר אחד ברור, מבחינה ניהולית-דיונית כוללת עדיף, הוא ששתי הבקשות תמצאנה בפני בית המשפט באותה עת ובאותו דיון… ניתן לערוך ניתוח דומה אף לגבי מקרה דוגמת זה הנוכחי, בו מוגשת המרצת פתיחה. הגשת בקשה לביטול המרצת הפתיחה או להעברתה למסלול של תביעה רגילה (על פי תקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), בלא שנלוותה לבקשה תשובה להמרצת הפתיחה, לא תאפשר לבית המשפט לפעול ביעילות מירבית. כל עוד לא מונחת בפני בית המשפט תשובה לגופם של דברים יקשה מאוד, אם בכלל ניתן יהיה, לנסות ולפעול להשגת הסדר פשרה כולל. בית המשפט אף יתקשה מאוד להעלות רעיונות יצירתיים לגבי דרך התנהלותו העתידית של ההליך. למשל, להביא את הצדדים להסכמה כי ההליך יימשך כהמרצת פתיחה… ניתן להציג את הדברים כהתנגשות בין האינטרס של המתדיין הבודד, במקרה זה המשיב בהמרצת הפתיחה, לבין האינטרסים של כלל המתדיינים. אלה הנזקקים לשירותיה של מערכת המשפט מעוניינים, כקבוצה, שההליכים יתנהלו ביעילות וכי יקטן משך הזמן מעת הגשתו של הליך ועד לסיומו. בהתנגשות זו חובה על בית המשפט להעדיף את האינטרס הקיבוצי של כלל המתדיינים, ובלבד שהעדפה זו לא תגרום לפגיעה בלתי מידתית בזכותו של בעל דין מסוים… יחד עם זאת, יהיו מצבים חריגים ויוצאי דופן בהם ראוי יהיה ליתן ארכה לבעל דין להגשת טענותיו לגופם של דברים (בין אם מדובר בכתב הגנה, בבקשת רשות להתגונן, בתשובה להמרצת פתיחה או במצבים דומים). זאת, כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: ראשית, נראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית; שנית הנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים וכל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית. היחס בין שני התנאים האמורים ניתן להגדרה כמקבילית כוחות (השוו, רע"א 10066/04 נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ נ' ד.ס.פ. ספיר אנטרפרייז בע"מ, פ"ד נט(4) 700; רע"א 6550/06 עמותת מוסדות סאטמר נ' שיכון קרית יואל בע"מ (טרם פורסם)). כלומר, ככל שמשקלו של אחד מבין שני התנאים רב יותר ניתן יהיה להסתפק במטען נמוך יותר לגבי התנאי האחר. בחינה של המקרה הנוכחי, שמטבע הדברים יכולה להיעשות אך ורק על בסיס המרצת הפתיחה, מגלה שתנאים אלה אינם מתקיימים." (ההדגשות שלי).

סוגיה זו נדונה גם בבית המשפט המחוזי בירושלים בבשא (י-ם) 4316/08 הפועלים אמריקאי ישראלי בע"מ נ' רלה ויינשטיין (פורסם בנבו), בה סיכם כב' הרשם ר' כרמל את ההלכה, כמפורט להלן: "העובדה שמוגשת בקשה מעין זו, אין בה כדי לפגום בדרך ניהול ההליך או להוביל לשינוי דיוני והכלל הוא כי "עצם העובדה שמוגשת בקשה לסילוק על הסף או בקשה דומה, אינה צריכה להוביל, דרך כלל, לסטייה מהמסלול הרגיל". ר': רע"א 10227/06, משה בובליל נ. עו"ד חיים אינדיג ואח', החלטה מיום 9.1.07, כב' השופט א' גרוניס (פורסם באתר נבו), וכן ר': רע"א 9030/04 א. רובי ישראל (מ.מ.ש) בע"מ ואח' נ. גדיש קרנות גמולים בע"מ ואח', החלטה מיום 26.6.07, כב' השופט א' גורניס, (פורסם באתר נבו). יודגש כי במצבים חריגים ויוצאי דופן ראוי ליתן אורכה, זאת מקום שעל פני הדברים יש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית, ומקום שהנתבע חייב להשקיע "משאבים רבים ביותר שאינם פרופורציונאליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים…" (פרשת בובליל). בענייננו, אין הדבר כן, ועיון בנימוקי הבקשה מעלה כי לא התקיימו התנאים אשר יש בהם להעיד על קיומו של מצב חריג. לפיכך, הבקשה נדחית."

דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור