הכרה בתאונת דרכים שאירעה בעת יציאת חייל לחופשה

מאת:

השאלה עליה נסב המקרה שלפנינו, היאהאם החלתו של סעיף 2א לחוק משפחות חיילים שנספובמערכה (תגמולים ושיקום), על תאונה בה נספה חייל, מותנית בכך, שנסיעתו של החייל ממחנהו אל יעד חופשתו הייתה רצופה ובלתי מקוטעת?

המדובר בחיילת שנספתה בתאונת דרכים אשר אירעה במבואות העיר כפר-סבא. באותם הימים שירתה החיילת בשירות סדיר בצה"ל. היא הייתה מוצבת בעת שירותה בבסיס צבאי בדרום הארץ. בית מגוריה היה אצל הוריה בעיר אשדוד. בעיר כפר-סבא התגוררו דודתה וסבתה וכן בן זוגה הקבוע.

באחד מימי השישי בשבוע, יצאה החיילת לחופשת סוף שבוע, ובו ביום הגיעה לביתה שבאשדוד. באותו סוף שבוע שהתה אימה בחו"ל, ואילו אביה היה בשירות מילואים, וקיים היה ספק, אם ישוחרר לאותה שבת משירותו.

לאור זאת, את ליל השבת בילתה החיילת ביחד עם אחותה בביתם שבאשדוד, כשלמחרת בבוקר הגיע לביתן החבר והסיען במכוניתו לכפר-סבא, כשבדרך אירעה תאונה טראגית, בה מצאה את מותה.

נימוקו של קצין התגמולים, לדחיית תביעת הורי המנוחה, הייתה כי מות החיילת אירע בזמן היותה בחופשה ועקב תאונת דרכים אזרחית, הא ותו לא.

מהחלטתו עולה כי כפר-סבא לא הייתה בבחינת "יעד החופשה" של המנוחה, ומשום כך סעיף 2א של החוק לא חל על המקרה, ותאונת הדרכים היא אפוא תאונה "אזרחית", כפי שאכן הוגדרה בהחלטת קצין התגמולים.

כנגד החלטתו זו של קצין התגמולים הוגש ערר לוועדת הערעור לפי החוק הנ"ל, אלא שערר זה נדחה ברוב דעות, שכן גם רוב חברי ועדת הערעור היו בדעה, כי המנוחה, בעת שנספתה בתאונה, לא הייתה בדרכה אל "יעד החופשה".

בקביעתם קובעים חברי ועדת הערר כי לו המנוחה הייתה נוסעת ישירות מהמחנה אל דודתה בכפר סבא, המצב היה שונה ובנסיבות העניין היה מקום להכיר בנסיעה כזו נסיעה מהמחנה ליעד החופשה, אך לא כך היו פני הדברים.

"כאמור היא נסעה מהמחנה למקום מגוריה, ישנה שם, ולמחרת נסעה עם אחותה אל הדודה. נסיעה זו אינה יכולה להיחשב…" – המשתמע מהנמקה זו הוא, שלדעת הרוב בוועדת הערעור, צריכה להתקיים, לצורך העניין הנדון, נסיעה רצופה מ"המחנה" אל "יעד החופשה". ומשנקטעת רציפות הנסיעה על-ידי שהייה מסוימת במקום אחר, כמקום המגורים בענייננו, אין לראות בהמשך הנסיעה כנסיעה אל יעד החופשה.

אלא שדעת ביהמ"ש העליון לא כך הייתה, ולדידו בשום מקום בסעיף 2א הנ"ל ובחוק בכללו ובשום הלכה, שיצאה מאת ביהמ"ש, לא נקבעה חובת רציפות הנסיעה מהמחנה ליעד החופשה כמבחן קובע. כל שיש לקבוע לצורך ההכרעה השיפוטית הוא: היכן היה המחנה באותו מקרה, ומה היה יעד החופשה של החייל, כפי שתואם או כפי שנקבע לצורך אותו מקרה.

בנסיבות מקרה זה, כפי שתואר לעיל, ברור שיעד החופשה היה מלכתחילה כפר-סבא, והיה משתנה, אם וכאשר היה מתברר למנוחה, שאביה הגיע לחופשת שבת לביתו. שהייתה של המנוחה בביתה באשדוד לשם החלפת לבוש וללינת לילה בגלל קשיי תחבורה אינה מבטלת את "יעד החופשה", ולא צריכה לשלול את החלת סעיף 2א לחוק על המקרה דנן.

לאור נימוקים אלו, הערעור התקבל.

נפגעת בתאונת דרכים? דיוווח תאונות דרכים

עא 459/80 שרה ברמן נ' קצין תגמולים

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור