סוגיה בה דן לאחרונה ביהמ"ש העליון (רע"א 43/15), עסקה בעניינו של חייל שחלה במהלך שירותו הצבאי, ונטען כי בשל העיכוב באבחון מחלתו, הוחמר מצבו הבריאותי.
בטרם הגעתה של סוגיה זו לביהמ"ש העליון, נדרש ביהמ"ש המחוזי לעניין ולמעשה בחן את טענותיו של המבקש בשני שלבים, תחילה בחן הוא מה המועד המוקדם ביותר שהיה ניתן לאבחן את המחלה, ובשלב השני, בחן מהו הזמן הסביר שיכול לחלוף עד לאבחון המחלה.
למסקנה, פסק ביהמ"ש המחוזי, כי רק בעת שבה נמצא כי משך הזמן לאבחון המחלה חרג מהזמן הממוצע המוכר, ניתן לקבוע שגורמי הרפואה סטו מכללי האמנות הרפואית.
לעומתו, סבר ביהמ"ש העליון, כי השאלה שיש בה לדון, היא מה היה זמן האבחון הסביר של המחלה אילו הדברים היו נעשים ברמה מקצועית ומקובלת, כאשר תשובה לשאלה זו, אינה צריכה לקחת ממוצעי זמנים כסברת ביהמ"ש המחוזי, כי אם בחינת מאפייני המקרה הקונקרטי.
זאת אומרת, שיכולות להיות נסיבות שבהן זמן אבחון המחלה צריך להיות מיידי יותר מהמקובל, כגון הפרעת קצב לב, ויכולות להיות נסיבות שבהן זמן האבחון נמצא בגדר הזמן הסביר והמקובל.
במקרה דנן, סבר ביהמ"ש שיש לקבל את ערעורו של החייל, עת הוכיח כי די בטיפול הבלתי מספק בתלונותיו שקיבל מרופאי הצבא, כדי לקבוע, שבעקבותיו חלה החמרה במצבו.
משרדנו עוסק ומתמחה בעניינים הקשורים בעיקר לדיני ביטוח לאומי, דיני ביטוח, דיני נזיקין, דיני עבודה, ודיני משפחה. משרדנו מעניק ליווי וייצוג גם בבתי הדין הרבניים ולרבות בבתי הדין לענייני ממונות. משרדנו נחל הצלחות לא מבוטלות בתחומים השונים, לרבות תקדימים מעניינים. ככל שהינך חושש כי נפגעו זכויותיך, גש עוד היום למשרדנו, ונשתדל ב"ה לסייע לך.
דוד סער, עו"ד
