פציעה של חייל בחופשה

מאת: עו"ד דוד סער

22.6.2011

מהו הדין לעניין חייל, בשירות סדיר ובשירות קבע, אשר נפצע במהלך חופשה?

בחוות דעת זו אסקור את הדין החל על חייל, בשירות סדיר ובשירות קבע, אשר נפצע בעת ששהה בחופשה.

אבחן האם יש משמעות למעמדו של החייל, כחייל בשירות סדיר או בצבא קבע, ובאילו נסיבות החייל יהא מבוטח.

לצורך כך אבחן את החקיקה והפסיקה הרלוונטיים.

המסגרת הנורמטיבית:

1. זכויותיהם של חיילים אשר נפצעו במהלך השירות עוגנו בשני חוקים, כדלקמן:

א. חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] ("חוק הנכים"):

"1א. (א) רואים חבלה שאירעה לחייל או לחייל משוחרר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו גם אם היא נגרמה בדרך אל המחנה או ממנו ובלבד ששהותו מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו. לגבי חייל השוהה בחופשה, רואים חבלה כאמור רק אם נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו.

"חייל השוהה בחופשה" – חייל השוהה כדין מחוץ למחנה שלא במילוי תפקיד בשירות, ולרבות חייל משוחרר בדרכו בחזרה מן השירות. "

ב. חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), תשמ"ח-1988 ("חוק התגמולים"):

"חייל" – חייל בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, למעט בשירות קבע.

(א) חוק הנכים…יחול גם לגבי חייל שנחבל כתוצאה מחבלה שאירעה בתקופת שירותו, אף שלא עקב שירותו, ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1) החבלה אירעה בעת שהחייל לא נעדר מן השירות שלא ברשות;

(2) אם החבלה אירעה בעת שהחייל לא מילא תפקיד בשירות, היא אירעה תוך תקופה של ארבעה-עשר הימים הראשונים שבהם לא מילא תפקיד בשירות;

(2א) (1) החבלה לא אירעה תוך כדי עיסוקו של החייל בעבודה, בעיסוק או בפעילות ספורטיבית, אשר נהוג לקבל בעבורם תמורה, בין בכסף ובין בשווה כסף, בין אם אושרו כדין לפי פקודות הצבא ובין אם לאו, בין אם בפועל ניתנה תמורה כאמור ובין אם לאו;

(2) פסקה זו לא תחול על עבודה שאושרה על פי פקודות הצבא מטעמים של מצוקה כלכלית קשה;

(3) בפסקה זו –

…

"פעילות ספורטיבית" – לרבות כל פעילות ספורטיבית המתבצעת במסגרת אגודה הרשומה כחוק;

(3) כתוצאה מהחבלה נקבעה לו על ידי ועדה רפואית לפי חוק הנכים דרגת נכות של 20% לפחות וכל עוד דרגת הנכות לא פחתה מ-20%."

הדין החל על חייל בשירות סדיר וחייל בשירות קבע

2. חוק הנכים אינו עושה כל הבחנה בין חייל בשירות סדיר ובין חייל בשרות קבע. החוק הינו חוק בעל מטרות סוציאליות ונועד להיות רחב דיו, כדי להכיל את כל החיילים, ולספק להם רשת הגנה במקרה של פציעה עקב תנאי השירות.

3. מאידך, חוק התגמולים מבחין בין חייל בשירות סדיר וחייל בשרות קבע. חוק התגמולים נחקק מתוך כוונה להרחיב את ההגנה על החיילים בשירות סדיר, ולספק להם רשת הגנה רחבה מספיק, תוך התחשבות בתרומתם למדינה מחד, ולגילם הצעיר וחסרון כיסם מאידך:

"חוק התגמולים קם לעולם במטרה לאפשר ביטוח רפואי לחיילים בשירות סדיר, שהמחוקק סבר כי לנוכח גילם הצעיר ושירותם מכח חובה חוקית, אין לדרוש מהם חתימה על פוליסת ביטוח מיוחדת, שתהא בתוקף בזמן חופשתם מהצבא"

(ענ (חיפה) 301/07, ג'ואד איוב נ' משרד הבטחון – קצין התגמולים)

וגם:

"בתשמ"ח-1988 נחקק חוק התגמולים. הרעיון שביסוד החוק היה, כמוסבר בהצעת …להסדיר זכאות תגמולים לחייל בשירות סדיר (חובה), שאין בידו אמצעים כספיים לבטח עצמו מפני סיכונים שבחופשה. זאת, על-ידי הרחבת זכאות לחייל בשירות סדיר, כך שיוכר כנכה גם אם נפגע בעת שהותו בחופשה כדין."

(רע"א 8899/07, פלוני נ' קצין התגמולים)

תחולת חוק הנכים הינה רחבה, אך מחייבת קשר סיבתי לתנאי השירות

4. חוק הנכים, כחוק בעל אופי סוציאלי בעיקרו, ולאור החשיבות הרבה שהמחוקק ייחס לשירות הצבאי, מעניק הגנה רחבה ביותר לחייל אשר נפגע.

5. בחוק נקבע כי נכות משמעותה אובדן כושר הנגרם לביצוע פעולה רגילה הנגרם עקב מחלה, החמרת מחלה וחבלה.

6. החוק נותן מענה לחייל ולבני משפחתו, והוא הוחל על כל המשרתים בכוחות הביטחון באמצעות חוקים ייעודיים (כך לדוגמא הוחל החוק על המשרתים בשירות הביטחון הכללי, במוסד לתפקידים מיוחדים ומודיעין, שוטרים, סוהרים ועוד).

7. אולם, החוק מתייחס רק לאובדן כושר אשר נגרם עקב השירות ותנאיו. כלומר, ייתכן ולחייל תיגרם נכות, אולם ללא קשר לשירותו הצבאי, ובמקרה כזה חוק הנכים אינו מסייע לחייל.

חבלה בדרך אל המחנה וממנו

8. אומנם יש צורך בקשר סיבתי בין השירות ובין הנכות. בחוק הנכים נקבע כי גם חבלה שנגרמה לחייל (הן בשירות סדיר והן בשירות קבע), בדרך אל המחנה וממנו, תהא חבלה עקב השירות, וזאת בכפוף לתנאים להלן:

א. החייל שהה מחוץ למחנה כדין;

ב. לא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש, שאין להן קשר עם השירות או הדרך אל המחנה.

9. נשאלת השאלה, מהי סטייה של ממש? כך קבע כבוד הש' ח' כהן:

"…יש לפרש את הדיבור 'סטיה של ממש' פשוטו כמשמעו לא בסטיה של קילומטרים אחדים ושל דקות ספורות קא עסקינן, תהא אשר תהא מטרתה אלא בסטיה המוציאה את עובר הדרך ממסלולו למרחק ולזמן של 'ממש'…" הגדרה אולי אין כאן, הנחיה יש כאן. "סטייה של ממש" אינו אלא אחד המושגים שאין להם שיעור, ושעל כורחך אתה חייב להניח לבית המשפט את המלאכה הלא קלה לבוא ולקבוע ,ex post factoלאור הנתונים של המקרה, באיזו משתי קטגוריות לסווג עניין פלוני "של ממש" או "לא של ממש". אולי אומר, ש"סטייה של ממש" היא פונקציה ל זמן, מרחק ומטרה או מניע, כל אלה יסודות, העשויים – לפי הצטברות משקלם הסגולי – להפוך סטייה קלה לסטייה של ממש"

(ע"א 306/76 דוד לאלו נ' נח דוד)

חבלה בדרך לחופשה ובחופשה

10. לגבי חייל בדרכו לחופשה, נקבע בחוק הנכים כי חבלה תוכר כחבלה עקב השירות, רק אם נגרמה בדרכו של החייל מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו.

11. מה פירוש "בדרך אל המחנה מיעד חופשתו? במקרה בו חייל טען כי נפגע בבוקר יום ראשון, עת התכונן לחזרה לבסיס, בעוד שהראיות הראו כי החייל נפגע ביום שבת, עת נפש בביתו, פסק בית המשפט כי:

"כל עוד לא עזב החייל את תחום בית מגוריו, יכול הוא לעשות פעולות שונות בציוד הצבאי, ללא כל קשר לחזרתו לבסיס מיעד חופשתו, ופעולות אלה אינן יכולות להתכסות תחת המעטה של חוק הנכים, גם אם נרחיב את ליבנו עד מאוד, למען טובת החייל"

(ענ (חיפה) 301/07, ג'ואד איוב נ' משרד הבטחון – קצין התגמולים)

12. כלומר, על פניו החוק אינו חל על חבלות אשר נגרמו לחייל בחופשה. עם זאת, הפסיקה הרחיבה את תחולת החוק, כך שתתאים למטרתו. ידוע כי לעתים, המשימות המוטלות על החייל, אינן מתמצות רק במחנה עצמו, אלא גם מחוצה לו, וכך פסק בית המשפט העליון:

"ההלכה שיצאה מפי בית משפט זה היא כי ניתן להכיר בקשר בין פגיעה לבין השירות בצה"ל, גם כאשר הפגיעה התרחשה עת שהה החייל בחופשה, אך זאת רק בתנאי שהפגיעה התרחשה כתוצאה ממעשה שנועד לקדם את מטרותיו של צה"ל – ככזה, או שהפעולה הספציפית נתבקשה מהחייל אם במפורש ואם במשתמע מנסיבות שהתהוו"

(רע"א 4241/07, אופיר נחמני נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון)

חבלה שלא בעת מילוי תפקיד

13. יש וחבלה שנחבל בה חייל בשירות סדיר, בעת שהיה בחופשה, תכנס תחת כנפי חוק הנכים. בחוק התגמולים פורטו הנסיבות:

א. החייל לא נעדר מן השירות שלא ברשות;

ב. החבלה אירעה תוך תקופה של ארבעה-עשר הימים הראשונים שבהם החייל לא מילא תפקיד בשירות;

ג. החבלה לא אירעה תוך כדי עיסוקו של החייל בעבודה, בעיסוק או בפעילות ספורטיבית, אשר נהוג לקבל בעבורם תמורה;

ד. כתוצאה מהחבלה נקבעה לו על ידי ועדה רפואית לפי חוק הנכים דרגת נכות של 20% לפחות.

14. מהי חבלה לעניין חוק התגמולים?

"עלינו אפוא לחפש את משמעה של 'חבלה' לצורך החוק שבו אנו דנים. חוק זה אינו מגדיר חבלה מהי, אך יש בו רמז לכוונתו של המחוקק בהקשר שבו היא מופיעה. מדובר בהגדרת המונח 'נכה', שנכותו באה כתוצאה של אחת מאלה: 1. חבלה. 2. מחלה. 3. החמרת מחלה. לפיכך ברור שחבלה לצורך חוק זה היא משהו שאינו מחלה או החמרת מחלה, אך עלול לגרום לנכות. בהתחשב עם נתונים אלה הייתי אומר שחבלה לצורך חוק זה אינה אלא מאורע הגורם לנכות"

(ע"א 260/79 פרגר נ' קצין התגמולים)

סיכום

15. חוק הנכים הינו חוק סוציאלי במהותו אשר חל על כל החיילים באשר הם, בדרכם אל המחנה ומהמחנה, ובדרכם לחופשה ומהחופשה. החוק חל במקרה של מחלה, החמרת מחלה וחבלה, אולם ככלל החוק אינו חל על החייל המצוי בחופשה.

16. חייל (בשירות סדיר ובשירות קבע) אשר נפגע בעת שהותו בחופשה, יוכר במסגרת חוק הנכים, ככל והפגיעה נגרמה לו כאשר הוא פעל לקידום מטרות הצבא, או על פי הנחייה או פקודה.

17. חיילים בשירות סדיר, אשר הכנסתם מסתכמת במשכורתם הצבאית המצומצמת, מצא המחוקק לנכון להרחיב את הכיסוי לגביהם, מחד, כך שגם חייל הנמצא בחופשה יהנה מהגנת חוק הנכים, אולם תחת מגבלות ותנאים רבים מהסטנדרט הקבוע בחוק הנכים.

דוד סער, עו"ד

מתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון