התובעת עבדה בחברת "סולל בונה" משך 9 שנים, ובוטחה בקרן הפנסיה של הנתבעת. משך כל תקופת עבודתה של התובעת בחברת "סולל בונה", שולמו ההפרשות הנדרשות לזכותה על ידי מקום עבודתה. עם סיום עבודתה בחברת "סולל בונה" הודיעה החברה לנתבעת על סיום עבודתה של התובעת בה. שלושה חודשים לאחר סיום עבודתה ב"סולל בונה", התחילה התובעת את עבודתה בחברת "סטון שרותי כוח אדם". לאחר מספר חודשי עבודה, ולמרות שנוכו משכרה כספים אשר יועדו להפרשות לקרן הפנסיה, גילתה התובעת כי כספים אלה לא הועברו לקרן הפנסיה. לאחר שלא הופרשו הכספים הנדרשים בקרן הפנסיה, ולאחר שהפוליסה במסגרתה בוטחה איבדה את תוקפה, חתמה התובעת על בקשת הצטרפות/המשך חברות בקופת גמל (כפי שהיה עד סיום עבודתה בחברת "סולל בונה"). בתגובה נענתה התובעת בסירוב, וזאת נוכח מצבה הרפואי, אשר לכאורה, לטענת הנתבעת לא היה ידוע לה קודם לכן.
לאור דחיית בקשת התובעת להמשך הפוליסה הקיימת, הגישה התובעת את תביעתה, כאשר במרכז התביעה עמדה השאלה האם התובעת זכאית להמשיך להיות מבוטחת כפי שבוטחה בעבר בנתבעת, גם לאחר שהופסקו ההפרשות הפנסיוניות שלה אצל מעביד חדש, אשר לא העביר כספים שנוכו משכר עבודתה של התובעת.
לאחר שדן בטענות הצדדים, בית הדין פסק כי מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 19(א)(י)(1) לחוק הגנת השכרתשי"ח-1958, אשר קובע כי במידה ושולם חובו של המעביד על העובד לקרן הפנסיה תוך שלוש שנים מהמועד בו הופסקו התשלומים, ועוד לפני קרות אירוע מזכה בתשלום על פי תקנון הפנסיה, יראו לעניין זכויות העובד כאילו שולמו במועדם. נקבע בנוסף כי על פי הפסיקה הקיימת ניתנה פרשנות מרחיבה לסעיף 19א(י)(1) לחוק כך שיחול על הסכמים אישיים, ולא רק על צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים כפי שנקבע בלשון החוק.
לפיכך, קבע בית הדין כי מששולם חובה של התובעת לנתבעת בחלוף פחות משנה ממועד סיום העסקת התובעת ב"סולל בונה" ומשטרם אירע האירוע המזכה, יש לפעול לפי סעיף 19א(י) לחוק סיפא, קרי לראות את זכויות התובעת כלפי הנתבעת, כאילו החוב שולם במועדו, ולפיכך נקבע כי יש לראות בתובעת כמבוטחת פעילה על כל הזכויות הנלוות לכך וזאת בהתאם לפוליסת הביטוח שהייתה לה מתחילת תקופת הביטוח.
דוד סער, עו"ד
