אדם בן 29 נפגע בתאונת דרכים באורח קשה ביותר, עת רכב על אופנועו במהלך טיול שערך ביחד עם חברים.
ממקום התאונה הובא התובע לבית חולים סורוקה, שם אובחן כסובל מפגיעה רב מערכתית בראשו בדרגה קשה ביותר, כמו כן נפגע בעמוד השדרה ובאברי גוף נוספים. הנפגע הובא לבית החולים כשהוא מורדם ומונשם. בבית החולים נותח הנפגע וקובעו חוליותיו. לאחר שיפור במצבו הועבר הנפגע לבית חולים "תל השומר" להמשך שיקום וטיפול. לאחר זמן מה, הועבר הנפגע לבית לוינשטיין, עד למועד שחרורו.
בעקבות התאונה נותר התובע משותק בפלג גופו התחתון, התובע מרותק לכיסא גלגלים ונזקק לעזרה מלאה בתזוזה, הוא אינו שולט על הסוגרים. בעקבות התאונה התגרש התובע מאשתו והוא רואה את בתו בהתאם להסדר שנקבע בינו ובין אשתו.
אביו של התובע משמש כאפוטרופוס יחיד על גופו ורכושו, בהתאם למינוי שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה.
התובע הגיש תביעה כנגד חברת הביטוח של האופנוע לקבלת פיצוי בגין מלוא הנזקים שנגרמו לו בעקבות התאונה.
בית המשפט המחוזי שדן בתביעה קבע כי לתובע נותרו 100% נכות רפואית ותפקודית.
במסגרת ראשי הנזק שתבע התובע, נזקק בית המשפט להכריע בשאלת אובדן זכויות הפנסיה. התובע טען כי החל מגיל 67 ואילך היה אמור לקבל פנסיה, לאחר סיום עבודתו. בעקבות התאונה נפגעה יכולתו לשפר את שכרו, ובכך למעשה להיות זכאי לתשלום פנסיה בשיעור גבוה יותר.
בית המשפט קבע כי מאחר והתובע היה רואה חשבון והפסד שכרו הינו נגזרת של שילוש השכר הממוצע במשק, אזי יש לערוך חישוב של הפרש הסכום שהיה התובע מקבל מקרן הפנסיה אילו היה ממשיך לעבוד ומשכורתו הייתה גבוהה בהרבה.
לאחר חישוב שנערך על ידי בית המשפט, נקבע כי על חברת הביטוח לשלם לתובע פיצוי בסך 200,000 ₪.
דוד סער, עו"ד
