מועד תשלום פנסיית נכות במקרה של זכאות לימי מחלה

מאת:

מבדיקה שערכנו בתקנוני קרנות הפנסיה, הן החדשות והן הוותיקות, עולה כי קיים הבדל בין הוראות תקנות קרנות הפנסיה הוותיקות (התקנון האחיד) ובין תקנוני קרנות הפנסיה החדשות וכן בינן ובין עצמן, בסוגיה שבנדון.

הסיטואציה:

עובד שכיר שחלה בזמן עבודתו. לזכותו צבורים ימי מחלה סטטוטוריים, במסגרתן זכאי הוא לתשלום דמי מחלה מהמעסיק. בנוסף במסגרת הסכם אישי/ קיבוצי זכאי הוא לימי מחלה נוספים.

השאלה:

מהו המועד הראשוני, בו זכאי העובד הנכה, לקצבת נכות מעת קרן הפנסיה? האם בתום ימי המחלה הסטטוטוריים או שמא עם מיצוי ימי המחלה הגזורים מההסכם האישי?

תשובה:

ראשית ייאמר, כי בכל תקנוני קרנות הפנסיה החדשות שבדקנו (הראל, הפניקס, מגדל), עולה כי מועד הזכאות הראשון לקבלת פנסיית נכון מקרן הפנסיה, הינו בחלוף 90 ימים מהמועד בו נפגע כושרו של המבוטח לעבוד. אמנם אין התייחסויות מפורשות לימי המחלה הסטטוטוריים, אך מהאמור, ניתן להבין שתקופה זו בת 90 הימים, שבה המבוטח אינו זכאי לפנסיית נכות, מכוסה ע"י דמי המחלה הסטטוטוריים שאמור העובד לקבל ממעסיקו. כאן המקום לציין, כי בניגוד לקרנות החדשות הנ"ל, בתקנון קרן הפנסיה של מבטחים החדשה, מועד הזכאות הראשוני לקבלת פנסיית נכות, הינו מצומצם יותר ומתחיל החל מהיום ה- 61 ממועד איבוד כושר העבודה. לעומת הקרנות החדשות, הרי שבקרנות הפנסיה הוותיקות המצב שונה. סעיף 33 לתקנון האחיד, המעגן את תנאי הקרנות הוותיקות, קובע מפורשות כי חודש הזכאות הראשון לקבלת קצבת נכון הינו "היום שלאחר התקופה בגינה יש למבוטח זכות לתשלום דמי מחלה לפי הוראות הדין (קרי 90 יום- א.ד.) צו הרחבה, הסכם עבודה או הסדר החל על המבוטח, הארוכה מבניהן". במילים פשוטות, הזכאות לתשלום יכולה להיות גם מעבר לימי המחלה הסטטוטוריים. יצוין כי הוראות סעיף זה לתקנון האחיד, עוגן גם בפסיקה בע"ע (ארצי) מקפת נ' לסלי פנחס וניט (ע"ע 0383/07) שם דובר על עובד חולה, שפוטר מעבודתו בתוך תקופת ימי המחלה הסטטוטוריים, קרי בתוך מסגרת 90 הימים, כאשר לפי ההסכם האישי שהיה לעובד אל מול מעסיקתו, זכאי היה לעוד 360 ימי מחלה נוספים מעבר ל-90. בפסק הדין, בית הדין אמנם חייב את המעסיק להשלים את 90 ימי המלה ורק אז לפטרו, ואת קרן הפנסיה לשלם החל מהיום ה- 91, אע"פ שלפי ההסכם האישי זכאי הוא לעוד 360 ימים. אלא שיש לאבחן מקרה זה שכן בפסק דין זה, ההודעה על פיטורי העובד הייתה עוד לפני שחלה במחלתו ולא בשל מחלתו. מכאן המסקנה כי, במקרה שבו לא היו פיטורים כלל או לחילופין, היו פיטורים חסרים תום לב (קרי לאחר שחלה במטרה להיפטר מתשלום דמי מחלה), הרי שהמעסיק היה מחויב להשלים את מלוא 360 ימי המחלה הנוספים, שמעבר ל-90 ימים, אותם הוא חייב בכל מקרה. כנגזרת מכך, קרן הפנסיה הייתה משלמת את קצבת הנכות למבוטח, רק בתום 450 ימי המחלה, שהם 90 שבחובה+ 360 שבהסכם האישי , ובהתאם להוראות סעיף 33 לתקנון האחיד. דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור