מהי המשכורת הקובעת לפנסיה?

מאת:

המדובר בתובעת שעבדה כרופאת שיניים במשך 25 שנה, עד שפרשה לגמלאות בחודש דצמבר 1997. התובעת זכתה לקבל מהמדינה, גמלה חודשית של 60% משכרה הקובע לפנסיה. טענת התובעת הייתה כי הינה מקופחת בתשלום הגמלה, משום שלדידה יש להכליל ב"שכרה הקובע" תשלום שמכונה תכ"ז (תמורה כספית זהה) בשיעור של 42% (תוספת 42). כן טענה התובעת כי יש להכליל בשכרה הקובע גם תוספת בשיעור של 15% (תוספת 15) וכן תוספת נוספת בת 2,300 ₪ משנת 1994 (תוספת בריאות הציבור).

מאידך, עמדה המדינה הייתה כי יש לדחות התביעה, שכן לדידה, תוספות 42 ו- 15 מגיעות עבור נכונות של הרופא לבצע עבודה נוספת מעבר לנורמה. כלומר התוספות מותנות בקיום גורם מיוחד ולכן אינן צריכות להיכלל בחישוב הפנסיה. באשר לתוספת בריאות הציבור, טענה המדינה, כי זו מעולם לא שולמה לתובעת.

תחילה, פסק ביה"ד כי אכן בהתאם למסמכים שהונחו בפניו, ביניהם בין היתר, תלושי השכר, ניכר כי התובעת אכן לא קיבלה במהלך עבודתה את תוספת בריאות הציבור, ומעולם אף לא התלוננה על כך. משכך דחה ביה"ד טענה זו, תוך שציין כי גמלה נועדה לשמור על רמת חייו של הגמלאי, וזו אינה נגזרת ממשכורת ערטילאית, שכלל לא שולמה הלכה למעשה לגמלאי, קודם פרישתו מעבודתו.

באשר לשתי התוספות האחרות הנטענות, פסק ביה"ד כי על "המשכורת הקובעת" לשקף את משכורתו האמיתית של הגמלאי אשר שולמה לו ערב פרישתו בגין עבודתו: "בדרך זו תשמר רמת חייו של העובד גם לאחר פרישתו לגמלאות". כדי לדעת איזו תוספת יש לקחת בחשבון לעניין הגמלה צריך "לבחון בנוסף לשאלות האם התוספת משולמת ללא תנאי, האם היא משולמת בקביעות, בגין תפקיד קבוע אותו מבצע העובד ובעיקר מהי תכלית התוספת".

משכך, קבע ביה"ד כי במקרה דנן מדובר בתוספת שניתנה מכוח הוראה חד צדדית של הממונה על השכר, אשר שולמה לתובעת עד למועד יציאתה לגמלאות. המדובר בתוספת שניתנה בתנאי לכך שתבוצע עבודה מעבר לרגיל. התוספת משולמת מכוח הסכם קיבוצי הקובע כי אותה תוספת לא תניב זכות לגמלה. גם בהתייחס לתוספת זו שילמה המדינה 7.5% משכרה של התובעת ל"קרן תגמולים" אסיף, על דעת התובעת ובהסכמתה שבשתיקה. לאור זאת, הובטחה זכותה הסוציאלית של התובעת לגמלה, וקבלת טענותיה תביא לתשלום כפול, כן תגרום להעדפתה על פני הנהנים הישירים מאותו ההסכם, אליו הוצמדו תנאיה.

לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחתה.

יצוין כי התובעת הגישה ערעור על פסק דין זה בפני בית הדין הארצי לעבודה (עע 1438/01 ד"ר אנה וקס נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות, מדינת ישראל – משרד האוצר), אולם בית הדין הארצי דחה את הערעור וקבע כי לא מצא מקום להתערב בפסק דינו של בית הדין קמא.

דוד סער, עו"ד

לקריאה נוספת בתחום הפנסיה לחץ כאן

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור