בק"ג 56515-01-12, קלימן נ' מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ נדונה תביעה להכרה בתובעת כ"אלמנת מבוטח", בהתאם להגדרה בתקנון האחיד של קרן הפנסיה וזכאות לקצבת שאירים מקרן הפנסיה.
התובעת ובעלה המנוח נישאו ביום 2.6.1981, ובשנת 2002 ולאחר שחלתה במחלת הסרטן בני הזוג התגרשו והמנוח עבר להתגורר בבית אמו. ביום 31.7.07 נפטר המנוח. ממועד פטירתו של המנוח, שולמה קצבת שאירים לבנו של המנוח אשר היה בגדר "יתום". ביום 29.11.11, פנתה התובעת אל הנתבעת בתביעה לקבלת קצבת שאירים. תביעתה נדחתה מהטעם כי אינה עונה על תנאי התקנון אשר חל במועד זה.
הזכויות בגין פטירתו של המנוח נקבעות על בסיס הוראות הקרן שהיו בתוקף במועד פטירתו של המנוח. נקבע, כי יש לבחון האם התקיימו התנאים שנקבעו בפסיקה בהתייחס לתובעת וליחסיה עם המנוח והאם עלו יחסים אלו כדי מעמד של ידועים בציבור.
המבחן להכרה באישה כידועה בציבור של מבוטח או פנסיונר הוא כפול: קיום חיי משפחה, כלומר מערכת יחסים אינטימית המבוססת על יחס של חיבה, הבנה, מסירות ונאמנות, וניהול משק בית משותף, כפועל יוצא מחיי משפחה משותפים. נטל ההוכחה מוטל על התובעת, כאשר במקרה שמדובר בבני זוג שהתגרשו וחזרו לחיות ביחד נקבע כי נדרשות ראיות משכנעות לכך.
לאחר בחינת הראיות קבע בית הדין כי התובעת לא הייתה ידועה בציבור של המנוח, וזאת מהסיבות שלאחר גירושיהם עזב המנוח את הבית ועבר לגור עם אימו, אחיו של המנוח העיד כי לאחר הגירושים למנוח הייתה בת זוג אחרת, התובעת לא הציגה ראיות המעידות על קיומו של משק בית משותף, התובעת לא סבלה ממחסור כלכלי שנבע מפטירת המנוח ולא אוזכרה בצוואת המנוח.
גם השיהוי בהגשת התביעה פעל לרעתה, מאחר והתובעת פנתה לגורמים הרלבנטיים בנוגע לבירור זכויות בנה, ואף פנתה לייעוץ משפטי בעניין זה, אולם לא פעלה באופן דומה לגביה.
מכל הסיבות האלו, התביעה נדחתה.
דוד סער, עו"ד
