זכויות ועקרונות – קרנות פנסיה ותיקות

מאת:

קרן פנסיה:

 

  1. קרן פנסיה הינה מבטח בענף ביטוח פנסיה,כאמור בסעיף 1(א)(3) בהודעת הפיקוח על עסקי ביטוח (ענפי ביטוח), התשמ"ה-1985, וקופת גמל, כמשמעותה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופת גמל), התשס"ח-2005 (להלן: חוק קופות גמל). המסגרת הנורמטיבית לפעולתה של הקרן מוסדרת בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן: חוק הפיקוח), בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964, והחל מיום 8 בנובמבר 2005 למני' גם בחוק הפיקוח על קופות גמל.

 

  1. לקרנות הפנסיה אין מקור כספי חיצוני שנועד לאפשר להן לעמוד בהתחייבויותיהן ולשלם פנסיות, וזאת להבדיל מחברות הביטוח. תשלומי הקצבאות לעמיתים מבוססים על דמי תגמולים שהופרשו לקרן הפנסיה בידי העמיתים, בתוספת התשואה שהושגה בגינם, ובניכוי הוצאות התפעול של הקרן.

 

  1. קרן הפנסיה מושתת, איפוא, על העיקרון לפיו בסיכום כולל תשלם קרן הפנסיה לכלל העמיתים ולשאיריהם סכום הזהה לסכום הכולל שנצבר בקרן הפנסיה בגין ההפרשות שנעשו בעבור כלל העמיתים (לרבות התשואה שהושגה בגינן), בניכוי הוצאות הניהול המתחייבות. פועל יוצא מעקרון זה הינו שתשלום גבוה יותר לעמית אחד מחייב תשלום נמוך יותר לחברו, כך שסך התשלומים יישאר זהה לסך הנכסים שבידי הקרן. זוהי עקרון הערבות ההדדית שבין העמיתים.

 

  1. ערבות הדדית זו מחייבת כי תקנון הקרן, אשר בו נקבעות זכויות הפנסיה של העמיתים, יהיה אחיד ושוויוני וכי תשלומי הקרן ייעשו אך ורק לפי התקנון, על מנת למנוע אפליה בין זכויות העמיתים השונים. על מנת להבטיח קיומו של העיקרון האמור כוללים תקנוני קרנות הפנסיה בישראל מנגנון איזון אקטוארי שמבטיח התאמה בהתאם לכללים שנקבעו במנגנון בין סך ההתחייבויות האקטואריות של הקרן לבין סך נכסי הקרן.

 

  1. בשוק הפנסיה בישראל פועלות קרנות פנסיה ותיקות וקרנות פנסיה חדשות. קרנות הפנסיה הוותיקות נסגרו בפני הצטרפות עמיתים חדשים בשנת 1995 ומאז הן פועלות כקרנות סגורות.

 

  1. בתקנוני קרנות הפנסיה הוותיקות קיימות תכניות פנסיה משני סוגים: פנסיית יסוד – המבטיחה תשלומי פנסיה בהגיע המבוטח לגיל זקנה ופנסיית שאירי פנסיונר (היינו שאיריו של זכאי לקצבת זקנה שנפטר), ופנסיה מקיפה – הכוללת בנוסף לביטוחים האמורים, גם תשלומי קצבה במקרה של אירוע נכות ותשלומי קצבת שאיר במקרה בו המבוטח נפטר לפני הגיעו לגיל זקנה.

 

  1. מרבית קרנות הפנסיה הוותיקות, פועלות על פי שיטת חסכון של "זכויות מוגדרות" (Defined benefits). ע"פ שיטה זו, זכאי העמית לקבל מהקרן בקרות אחד מהאירועים המזכים (בהתאם לתוכנית הפנסיה בה הוא מבוטח), קצבה בשיעור ממשכורתו הקובעת ללא קשר ישיר לסכומים שנצברו במהלך כל תקופת החיסכון והתשואה שהושגה עליהם.

 

 

מעמדו של התקנון בחיי קרן הפנסיה:

 

  1. לתקנון קרן הפנסיה מעמד על. תקנון הקרן קובע את הזכויות, החובות ושאר העניינים על פיהם פועלת קרן הפנסיה. עמד על כך ביהמ"ש העליון בבג"צ 6460/02 משה אליאב ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', שם נכתב כך:

 

"התקנון הוא מסמך היסוד של האגודה ומהווה הוא לאגודה מעין חוקה. נקבעים בו מדיניות האגודה, סמכויות האגודה, זכויות החברים וחובותיהם ועוד כיוצא באלו הוראות נורמטיביות המסדירות את פעילותה של האגודה. כן רואים בו בתקנון חוזה בין החברים לבין עצמם ובין החברים לבין האגודה…מעמד-על נועד לו לתקנון בחיי האגודה, והוא מכשיר מרכזי להגשמת תכליותיה של קרן הפנסיה"

 

  1. בסעיף 78 ט (ב) לחוק הפיקוח, נקבע כי:

 

"(5) נכסי הקרן ישמשו אך ורק לתשלום קצבאות לעמיתים לפי התקנון…הכל בהתאם לכללים ולהנחיות שיקבע המפקח"

 

  1. בנוסף, בסעיף 16 לחוק קופות גמל, בו נקבע כי:

 

"(ג) בכפוף להוראות סעיף קטן ב', זכויות וחובות עמיתים בקופת גמל לא ייקבעו אלא בתקנונה, וחברה מנהלת לא תקנה לעמיתי קופת גמל זכויות ולא תטיל עליהם חובות, שלא בהתאם לתקנונה".

 

  1. בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 (להלן: תקנות קופות הגמל) נקבעו מספר הוראות משמעותיות לעניין מעמדו של התקנון. כך, תקנה 41 כו לתקנות האמורות קובעת מפורשות כי ההתחייבויות המהותיות של קרן פנסיה ייקבעו בתקנון ובו בלבד:

 

"זכויות העמיתים והתקנון –

  41 כו. זכויות וחובות העמיתים בקופת גמל לקצבה, לא ייקבעו אלא בתקנונה. לעניין זה, "זכויות העמיתים" – לרבות הגדרת הזכאים והזכאויות, שיטת חישוב השכר הקובע…ומועד תשלום הקצבה. קופת גמל לקצבה לא תקנה לעמיתיה זכויות מעבר לקבוע בתקנונה, אף אם שולם עבורם. קופת גמל לקצבה לא תקבל על עצמה התחייבויות חדשות לעניין זכויות העמיתים בקופה, אלא בהתאם ליכולתה לעמוד בהן, לפי חישוב אקטוארי, אשר יישמר בקופה ויוצג לממונה, על פי דרישתו." 

 

  1. בהתאם לאמור, כאשר עניין לנו ביחסים שבין הקרן לבין עמיתיה, הכרח הוא שמלוא זכויותיהם וחובותיהם של העמיתים יהיו מפורשים ומפורטים בתקנון. מכאן, שקרן פנסיה לא רק שאינה רשאית לפעול בניגוד לתקנון, אלא שהיא אינה רשאית לפעול להעניק זכויות לעמיתים, ללא הוראה מפורשת בתקנון.

 

  1. ביחסים שבין קרן הפנסיה לחבריה, היא מחוייבת לפעול לא רק על פי כללים שוויוניים, אלא שהיא מחויבת לפעול על פי כללים קבועים, ברורים, פוזיטיביים. ובלשון אחרת, אין לקרן הפנסיה סמכות להעניק הטבות לחבריה, אלא אם תקנון הקרן העניק לה סמכות זו במפורש.

 

הסדר קרנות הפנסיה

 

  1. לנוכח הגירעונות האקטואריים של קרנות הפנסיה הוותיקות, החליטה הממשלה על גיבוש תכנית הבראה שוויונית, אחידה, ברורה ומפורטת לקרנות שבהסדר, במסגרתה יינתן סיוע ממשלתי בהיקפים כספיים חסרי תקדים, על מנת לאפשר להן להעניק זכויות פנסיה הגבוהות בהרבה מן הזכויות שיש ביכולתן לתת באמצעות נכסיהן. הסיוע הממשלתי ועקרונות תכנית ההבראה עוגנו במסגרת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל, התשס"ג-2003, באופן שהוסף לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א-1981, פרק נוסף שכותרתו: "קרנות פנסיה ותיקות – מינוי מנהל מיוחד, תוכניות הבראה וסיוע ממשלתי".

 

  1. עיקרי ההסדר בקצרה הם אלה:

 

א.         סיוע כספי ממשלתי – החוק מחייב את הממשלה להעביר לקרנות שבהסדר סיוע כספי בסך 78.3 מיליארד ₪ (במונחי ינואר 2003). הסכום צמוד למדד ונושא ריבית שנתית ריאלית של 4%, שיינתן לקרנות שבהסדר. לסכום יש להוסיף את כיסוי ההפרש כהגדרתו בסעיף 78 לחוק הפיקוח.

 

ב.         קביעת תקנון אחיד לכלל הקרנות שבהסדר – עקרונות התקנון האחיד נקבעו בפירוט ניכר בחוק עצמו, ובכללם נקבע כי לא תהיה הפליה בין עמיתים בקרן. וכן כי ייכלל מנגנון איזון אקטוארי, שיבטיח שהקרן לא תיקלע שוב לגירעון אקטוארי.

 

ג.          מינוי מנהלים המיוחדים – החלפת ההנהלות הקיימות של קרנות הפנסיה במנהלים מיוחדים.

 

  1. בהתאם לאמור, הכין המפקח על הביטוח תקנון אחיד, אשר החליף ביום 1 באוקטובר 2003 למני', את תקנוני קרנות הפנסיה שבהסדר.

 

משיכת כספים מקרן הפנסיה

 

  1.  מטרתה העיקרית של קרן פנסיה היא לשלם קצבאות למבוטחיה ולשאיריהם בהתאם לתכנית הפנסיה בה בוטח המבוטח. לדיון נרחב בעניין המטרות העומדות בבסיס פעילותן של קרנות הפנסיה ראו למשל בג"צ 2911/05 משה אלחנתי נ' שר האוצר ואח' [נבו]. כך גם סעיף 78א לחוק הפיקוח הקובע את המטרה העומדת בבסיס תכנית ההבראה שנקבעה בפרק ז' 1 לחוק.

 

  1. יחד עם זאת, תקנון הקרן מאפשר בנסיבות מסוימות למבוטח בקרן או ליתומיו של מבוטח שנפטר, לקבל סכום חד פעמי מהקרן, והכל בהתאם לנוסחת ערכי פדיון שנקבעה בתקנון הקרן ולתנאים שנקבעו לכך. לאחר קבלת סכום כאמור, לא יהיה זכאי המבוטח או מי משאריו, לקבל זכות כלשהי לקצבה מהקרן. ויודגש, קבלת סכום כאמור באה במקום הזכאות לקצבה, ולא בנוסף לה.

 

  1. בהקשר זה יצויין, כי היקף ההתחייבויות האקטואריות של עמיתים בקרן פנסיה ובכלל זה, בקרנות הוותיקות שבהסדר, מבוסס, בין השאר, על טבלאות תוחלת חיים. טבלאות אלו מניחות כי העמיתים בקרן פנסיה הם הטרוגניים כך ששיעור הבריאים ושיעור החולים בקרן הפנסיה דומה לשיעורם באוכלוסייה הכללית. ההנחה העומדת בבסיס עקרון ההדדיות של קרן הפנסיה היא כי עמיתים, אשר ילכו לעולמם לפני תוחלת החיים הממוצעת, יסבסדו למעשה עמיתים אחרים אשר יאריכו ימים מעבר לתוחלת החיים הקבועה בעניינם. אם עמיתים שצפויים ללכת לעולמם במועד מוקדם מהממוצע, יימנעו מלקבל קצבה בפועל, כדי לקבל סכום חד פעמי, הקרי שקרן הפנסיה לא תהיה מסוגלת לשלם קצבאות לעמיתים שיאריכו ימים. כך לדוגמא: נקבעו בתקנוני קרנות הפנסיה הוראות אשר מגבילות עמיתים הזכאים לקצבת נכות מלהמיר את זכותם לקצבה לסכום חד פעמי, שכן הדבר יערער את יציבותה האקטוארית של קרן הפנסיה.

 

  1. לנוכח פערי המידע בין מבוטח בודד לבין הקרן ועל מנת לאפשר לקרן הפנסיה להגן על כלל עמיתיה מפני שימוש לא ראוי של מבוטח פלוני במידע העומד לרשותו, בנוגע למצבו הבריאותי, ואשר עלול להשפיע על גובה הכספים שלהם יהא זכאי מהקרן, ובשים לב לכל האמור לעיל, נקבעו בתקנון הקרן מספר הוראות שתכליתן הגנה על כספי עמיתים בקרן. כך למשל, נקבע כי מבוטח מחויב בצבירת תקופת אכשרה מיוחדת לגבי מחלה או תאונה, שנגרמו לו לפני הצטרפותו לקרן וכתוצאה מהם הוא או שאירו זכאי לקבלת קצבה מהקרן, וזאת כתנאי לקבלת אותה קצבה.

 

 

  1. לשאלה האם יש לפרש את האמור בסעיף 48(א)(3) כך שהתנאי הקבוע בו חל רק מקום בו המבוטח קיבל בפועל מהקרן קצבת נכות במשך תקופה של 12 חודשים או יותר, השיב הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, כי התנאי המוזכר בסעיף, חל הן במקרים בהם שולמה קצבה בפועל, והן במקרים בהם בעת הבקשה למשיכת הכספים, טרם השתלמה מלוא קצבת הנכות, ובלבד שנקבעה למבוטח זכאות לקצבת נכות ל- 12 חודשים או יותר, או עבור חודש אחד או יותר במהלך התקופה של 60 חודשים לפני חודש הזכאות הראשון שלו לקצבת זקנה.

 

  1. יתרה מכך, כעולה בסעיף 35 (ב) לתקנון, העוסק בתשלום קצבת נכות, מעת שנקבעה זכאות לקצבת נכות, חייבת הקרן לשלם למבוטח את קצבת הנכות במשך כל תקופת הנכות ואין היא רשאית להפסיק את התשלום אלא במקרים ספציפיים הקבועים בסעיף. משכך, אין משמעות לשאלה האם כבר שולמה הקצבה בפועל או לא. שכן, הקצבה תשולם בכל מקרה במלואה ע"י הקרן ואין בבקשה של המבוטח, כדי להפסיק את חובת התשלום.

 

  1. בהתאם לתקנון האחיד, המועד שבו הופך מבוטח לנכה, הוא המועד שבו אירע אירוע הנכות. בעת קביעת הזכאות נקבע גם חודש הזכאות שבגינו המבוטח זכאי לקבלת הקצבה. משכך, ישנם מצבים בהם חודש הזכאות הראשון אף קודם למועד הגשת הבקשה.

 

  1. כמו כן, מרגע שבחר מבוטח להגיש תביעה לקצבת נכות ונקבעה זכאותו לקצבת נכות, המבוטח אינו יכול להשפיע על עצם הזכאות לקצבה, אשר קבועה בהוראות התקנון. מתן אפשרות למבוטחים להשפיע בדיעבד על זכויות המגיעות להם מהקרן, נוגדת מושכלות יסוד בביטוח ובמקרה של קרן פנסיה, יש בה כדי להשפיע לרעה על זכויות יתר המבוטחים, בשל עיקרון ההדדיות.

 

לבדיקת זכאותכם בקרן הפנסיה, צרו קשר עוד היום עם משרדי, ונשמח לשרת אתכם.

 

 

 

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור