זכאות לקצבת שאירים

מאת:

המנוח עבד כרופא מומחה בבית החולים "הדסה". לאחר פטירתו הותיר המנוח צוואה יחידה. לאחר שהתעוררה מחלוקת בנוגע לשאלת הזכאות לקצבת השאירים בין אלמנת המנוח ובין הידועה בציבור, נדרש בית הדין הארצי לעבודה לשאלה מי זכאי לקצבת השאירים – האלמנה או הידועה בציבור.

המערערת בהליך, שהייתה גם אשתו של המנוח בעת פטירתו, טענה כי קמה לה זכות קניינית למחצית מזכויות הפנסיה של המנוח, וזאת מכוח היותה בת זוגו משך 38 שנים, מיום נישואיהם ועד יום פטירתו. כמו כן, טענה המערערת כי במסגרת צוואתו של המנוח, הביע הוא את רצונו כי היא זו שתקבל את הזכויות שמכוח קצבת השאירים, וכי בהתאם להלכת השיתוף היא זו הזכאית לקצבת השארים.

מנגד, טענו קופת הגמל והידועה בציבור של המנוח, כי תנאי הזכאות נקבעים בהתאם לבן הזוג שחי עם המנוח במועד הפטירה, וכי לפיכך הידועה בציבור , אשר חיה עם המנוח בעת פטירתו היא זו הזכאית. בנוסף, נטען כי בעת פטירתו של המנוח לא הוכח קשר כלכלי בין המערערת למנוח, כי עצם קשר נישואין פורמלי אינו יוצר זכאות לקצבה, וכי הלכת השיתוף אינה חלה בעניין קצבת שאירים.

לאחר שבחן את טענות הצדדים, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי על אף שהותרת המערערת, אשר הייתה אשתו של המנוח משך זמן כה רב, משוללת זכאות לקצבת השאירים מהקופה מעוררת תחושת עוול, וזאת בייחוד לאור כך שהמנוח הותיר צוואה, במסגרתה הביע הוא את רצונו להותיר למערערת את הזכאות לקצבת השאירים, הרי שבנסיבות העניין, ובהתאם להוראות הדין והפסיקה יש לקבוע כי הידועה בציבור היא זו הזכאית לקצבת השאירים.

בית הדין הארצי קבע כי על פי הוראות התקנון האחיד של קרן הפנסיה, בני זוג לשעבר אינם נחשבים כשאירים ולכן גם אינם זכאים לקצבה, וזאת בשל התכלית הסוציאלית והביטוחית שבקצבת השאירים – לדאוג לרווחתם של התלויים בעמית בקרן הפנסיה בעת הפנסיה, ובכלל זאת בן הזוג ה"חדש" של העמית שנפטר.

לפיכך, דחה בית הדין הארצי את הערעור, וקבע כי הזכאות לקצבת השאירים תהיה בהתאם לקבוע בתקנון האחיד של קרן הפנסיה, קרי לידועה בציבור של המנוח.

דוד סער, עו"ד

לקריאה נוספת בתחום לחץ כאן

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן