שאלה שהגיעה לפתחו של ביהמ"ש הייתה למי מגיעים כספי קופת הגמל של המנוח פלוני לאחר מותו? האם לנהנים ע"פ צוואת אשתו המנוחה, שהייתה המוטבת בקופת הגמל או לנהנים של המנוח, בהתאם לצוואה מאוחרת שנערכה שנים רבות לאחר מה שקבע המנוח בקופת הגמל ?או במילים אחרות מה גובר – האמור בצוואה המאוחרת או שמא האמור בקופת הגמל המוקדמת?
ביום 8 יולי 2002 ערך פלוני צוואה. בצוואתו, הוריש את כל רכושו לאשתו הגב' פלונית כיורשת ראשונה. פלוני קבע בצוואתו כי יורשיו השניים, לאחר פטירת אשתו, יהיו קרובי אחיו. פלוני נפטר ביום 11.5.10 וצוואתו קוימה ביום 21.11.11. אשתו נפטרה זמן קצר לאחריו, ביום 17.11.10.
טרם פטירתה וטרם פטירת בעל המנוח, ערכה המנוחה ביום 10.4.01 צוואה ובה הורישה את רוב עיזבונה למנוח. המנוחה קבעה כי אם בעלה ייפטר לפניה, הרי שהיא מורישה את עיזבונה בחלקים שווים לשתי עמותות התנדבות שונות.
לאחר מות המנוחים, התברר למנהלי העיזבון, כי לבעל הייתה קופת גמל בחברת הביטוח "הראל". לאור זאת, פנו מנהלי העיזבון לחברת 'הראל' וביקשו לדעת מי זכאי לקבל את הכספים שבקופת הגמל על פי תנאי הקופה. חברת 'הראל' השיבה כי מאחר והמוטבת בקופה הייתה המנוחה, הרי שכל כספי קופת הגמל של המנוח, בסך של למעלה מ 1.4 מיליון ₪ יועברו לידי מנהלת עזבון המנוחה.
לאור זאת, הגיש מנהל עזבון המנוח תביעה כנגד מנהלת עזבון המנוחה ואח', בה עתר לקבל את מלוא כספי קופת הגמל. טענת התובעים הייתה כיכוונת הבעל בצוואתו הייתה ברורה מאוד, בה נכתב כי לאחר פטירת אשתו כיורשת ראשונה, כל מה שיוותר מעיזבונו, דהיינו מכלול זכויותיו הכוללים אף את כספי קופת הגמל, יועברו ליורשיו השניים – התובעים.לטענתם, פלוני קבע את אשתו כמוטבת בקופת הגמל ביום 30 במאי 1978 והוראות הצוואה שנערכה שנים רבות לאחר מכן, מהוות שינוי כדין של זהות המוטב.
מאידך גיסא, טענו הנתבעים כי קופת גמל היא נכס חוץ-עיזבון ובהתאם לסעיף 147 לחוק הירושה, "בהעדר תנייה מפורשת בצוואת המנוח…על כך שהכספים שהצטברו לטובתו בקופת הגמל יהוו חלק מנכסי העיזבון, אין התובעים זכאים לכספים אלה".
ביהמ"ש קיבל את התביעה וטען כי אמנם פלוני המנוח לא ציין במפורש את קופת הגמל כשתיאר את נכסיו, אלא שניתן לראות בדבריו של המנוח בצוואה, לפיו צוואתו מתייחסת לכל רכוש "מאיזה מין וסוג שהם וכולל כל הזכויות שלי בעבודה", משום קביעה ברורה כי הוראות הצוואה מתייחסות אף לקופת הגמל.
בנוסף, כלל המנוח בצוואתו את המשפט "הפנסיה שלי" וכן "זכויות ביטוח חיים שלי". מדובר בנכסים שהם חוץ-עיזבוניים ולמרות זאת, בחר להזכיר אותם בצוואתו, עת ראה בהם חלק אינטגרלי מעיזבונו. יוצא שהמנוח גילה דעתו במפורש, כי אף זכויות שמוגדרות כנכס חוץ-עזבוניים ע"פ החוק, תחול עליהם הצוואה ולפיכך מסתבר מאוד כי המנוח התכוון כי אף כספי קופת הגמל, יהוו חלק מעיזבונו.
לאור זאת, פסק ביהמ"ש כי יש לראות בהוראות הצוואה התייחסות ברורה וחד משמעית לפיה, פלוני המנוח רצה לכלול אף את כספי קופת הגמל בצוואתו והצוואה מהווה הוראה ברורה של שינוי המוטב.
דוד סער, עו"ד
לקריאה נוספת בתחום לחץ כאן
