פלוני פרש לגמלאות ביום 29.6.79 בשל "נכות מקצועית" על פי אישור של ועדת הפנסיה של קרן הפנסיה של פועלי הבניין וקיבל פנסיה על פי תקנות הקרן. בהודעה כתובה שקיבל פלוני נאמר לו כי שיעור גמלת הנכות שתשולם לו עד הגיעו לגיל 65תהיה בשיעור של 57.8% משכרו, ובהגיעו לגיל 65 תעמוד גמלתו (גמלת זקנה) על 68% ממשכורתו הקובעת.
בתקופה שבה קיבל פלוני גמלת נכות, שונו תקנות הקרן, ולפי התקנות החדשות, זכאי פלוני לגמלת זקנה בשיעור של % 61.38בלבד מהשכר, ירידה של כ- 7% מהמידע שנמסר לו במכתב מטעם הקרן הנ"ל.
פלוני פנה לבית-הדין האזורי בבקשה להצהיר כי הוא זכאי לגמלה בשיעור שנקבע במכתב הקרן שנשלח אליו, עת פרש לגמלאות כמתחייב מהתקנות, כפי שהיו באותה עת. הקרן לעומתו טענה כי מה שמחייב הן תקנות הקרן, ואם הן נוגדות את האמור במכתב, הן עדיפות עליו.
בין-הדין האזורי, לאחר ששמע את טענות הצדדים, פסק:ב
"לאחר קריאה ושינון של חומר הראיות בשקידה ובקפידה רבה מן המסד ועד לטפחות, נמצאנו למדים כי בא-כוח הנתבעת ביקש להוציא את המקרא מדי פשוטו, ולהוכיח שהנוסח הכתוב באישור אינו עומד בפני עצמו, שכן התובע כפוף לתקנות קרן הפנסיה. אולם אנו סבורים כי אילו רצו הצדדים לילך על פי האמור בתקנות קרן הפנסיה היו אומרים זאת במפורש, ולפיכך שאלת חלות תקנות קרן הפנסיה ראוייה לה להיות מונחת בקרן זווית שכן אין היא דרושה לצורך ההכרעה בהליך שבפנינו".
וכל זאת "על שום באישור אין כל זכר לכך שגמלתו של התובע תחושב על פי תקנות קרן הפנסיה המקיפה". וממשיך בית-הדין כי "יסוד של התביעה מושתת על האישור כפי שהצדדים בחרו בזמנו לנסחו כך ולהסכים על תכנו, ומדוע תבקש עתה הנתבעת להתנער מהאישור ולכפוף אותו לתקנון קרן הפנסיה?".
בערעורה בפני בית הדין הארצי טוענת הקרן כי פלוני זכאי לזכויות גמלת נכות מקצועית שנקבעובתקנון ובתקנות כפי שהיו בתוקף שעה שפרש לגמלאות, בעוד שמיום שיהיה זכאי לגמלת זקנה, שהיא גמלה אחרת, יחולו עליו התקנות המחייבות במועד שקמה זכותו לגמלת הזקנה.
עם זאת, ביה"ד הארצי סבר אחרת, עת דחה את ערעורה של הקרן, זאת לאחר ניתוח הגדרות תקנון הקרן, ומסקנתו כי אמנם זכויותיו של חבר קרן פנסיה נחתכות אך ורק ע"פ הקבוע בתקנון הקרן, שהוא החוזה שבין הקרן לכל אחד מחבריה, ואין מכתב של עובד הקרן יכול לסתור את האמור בתקנות, אלא שלדידו של בית הדין הארצי, לא ניתן להפריד בין מועד זכאות פלוני לגמלת נכות מקצועית (בהווה) ובין זכאותו לגמלת זקנה (בעתיד), שכן יש להביט על שני המסלולים ברצף אחד, היינו משהפך פלוני לגמלאי, התגבשו זכויותיו ע"פ התקנון שהיה בתוקף באותו מועד הפרישה, הן לגבי גמלת הנכות המקצועית והן לגבי גמלת הזקנה העתידית.
המסקנה היא, כי התקנות על פיהן זכאי פלוני לפנסיית זקנה, הן אלה שהיו בתוקף שעה שהפך הוא ל"פנסיונר", זאת אומרת החל מהמועד שהוכרה לו הנכות מהעבודה. ערעור הקרן כאמור נדחה.
דוד סער, עו"ד
