פסק דין: אדוארד פנחסוב נ' המוסד לביטוח לאומי

התובע: אדוארד פנחסוב
ע"י ב"כ: עו"ד דוד סער ועו"ד עינב הלד

הנתבע: המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מריוס שאליק

החלטה

1. מונחת לפניי תביעת התובע אשר עבד במכולת שבבעלותו במשך כ- 22 שנים, להכרה בפגיעה בכתף ימין כ"פגיעה בעבודה" מכוח תורת המיקרוטראומה כהגדרתה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן- החוק).

2. התביעה נדחתה על ידי הנתבע במכתבו מיום 3.6.19 מהנימוקים הבאים: לא הוכח קיום אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה ואשר הביאו לכאבים בכתף ימין; מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה; המחלה התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.

3. מטעם התובע הוגשו תצהירי עדות ראשית – של התובע בעצמו ושל הגב' קטיה סטגני (להלן – קטיה) שעבדה עמו במכולת אשר נחקרו בפניי בחקירה נגדית. בהעדר הסכמה למינוי מומחה רפואי, ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב בנוגע לקיומה או העדרה של תשתית עובדתית לצורך הכרה בפגיעה בעבודה כמחלת מקצוע או מכוח תורת המיקרוטראומה.

ואלו העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות ממכלול הראיות:

4. התובע, יליד 1961, עבד במכולת בבעלותו במשך כ 22 שנים, עד לסגירת העסק בחודש מאי 2018 בשל מצבו הרפואי.
5. התובע עבד 6 ימים בשבוע, בין 10-12 שעות ביום, נדרש לבצע פעולות סידור סחורה במחסן ובמכולת. מדובר בסחורה שמשקלה נע בין 1 ק"ג עד 30 ק"ג על פי המוצר.
6. כמות הקרטונים שסופקו למכולת נעו בין 50 ל-80 מדי שבוע.
7. התובע העסיק שתי עובדות אשר עבדו כקופאית ועובדת מעדניה (עובדת אחת עבדה במכולת תקופה קצרה של כשנתיים ועובדת נוספת, קטיה, עבדה אצל התובע 17 שנים). ב-5 השנים האחרונות התובע עבד במכולת לבד, בשל ירידה בהיקף העבודה ועזיבת קטיה.

טענות הצדדים בתמצית

8. לטענת התובע, הוא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו להוכחת קיומה של תשתית עובדתית של פעולות חוזרות ונשנות בעבודתו באופן ממושך הכוללות הרמת קרטונים כבדים, במשקל עשרות קילוגרמים, נשיאתם וסידורם על גבי מדפים במשך שעות מדי יום, כשחלק נכבד מהזמן נדרש להרים את הסחורה מעל גובה הכתפיים.
התובע מוסיף וטוען, כי גרסתו נתמכה בעדותה של העדה קטיה אשר עבדה יחד עמו במכולת כ17 שנים.
לתמיכת טענותיו הפנה התובע בסיכומיו לפסיקה אשר הכירה במיקרוטראומה במקרים דומים למקרה שלו (ר' ב"ל 52756-03-17 עופר נפתלי נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 13/3/19; ב"ל 2223/03 דהן חנניה נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 6.12.15)) וביקש כי ביה"ד יורה על מינוי מומחה רפואי.

9. לטענת הנתבע, אין להכיר בתביעתו של התובע כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה מאחר ועבודתו של התובע הייתה מגוונת וכללה פעולות משתנות ולא רצופות – התובע שקל את הסחורה וסידורה במדפים, מרים ומסדר קרטונים ומסדר במדפים במחסן וכן מבצע פעולות נוספות כמו מכירות בקופה ופורס גבינות ונקניקים. המוצרים הינם במשקלים מגוונים והסחורה מסודרת על מדפים בגבהים שונים ובחלק מהזמן עבדו יחד עם התובע שתי עובדות נוספות.
עוד טוען הנתבע כי כעולה מעדות התובע, הפעולות שעשה לא היו זהות במהותן ולא פעלו בזו אחר זו פעולות מזיקות על כתפו של התובע, כי אם על מגוון איברים בגוף בהתאם למגוון הפעולות שביצע בעבודתו.

דיון והכרעה

10. הלכה פסוקה היא, כי "תנאי להכרה בפגיעה בעבודה מיקרוטראומטית הינו, קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר העבודה של המבוטח. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק כאמור הינה של טיפות מים המחוררות, במשך הזמן, חור באבן עליה הן ניתכות" (עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי, 28.7.2002, והאסמכתאות שם. להלן – עניין שבח).

11. עוד נקבע בעניין שבח, כי "יסודות הפגיעה הזעירה המרכיבה את המיקרוטראומה… בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה; הינם שניים, דהיינו – האירוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה, והנזק הזעיר והבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה שכזאת… לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה." (סעיף 6ב. לפסק-דינו של כב' השופט פליטמן; וכן ראה עב"ל (ארצי) 0215/03 המוסד לביטוח לאומי – משה קריידלר, 14.10.2004; עב"ל (ארצי) 642/06 שלמה מורדוב – המוסד לביטוח לאומי, 11.3.2008).

12. התנועות שבגינן עשויות להיגרם למבוטח פגיעות "זעירות" אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", ובלבד שיפעלו במקום מוגדר. בנוסף, תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, ובלבד שתהא ממושכת וחוזרת (עב"ל (ארצי) 338/96 המוסד לביטוח לאומי – עובדיה יוסף, פד"ע לו, 213, 13.11.2000; עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי, 20.12.2007)). במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה (עב"ל (ארצי) 90/06 אמנון כובש – המוסד לביטוח לאומי, 17.8.2006).

13. כאשר מדובר בהרמת משא כבד, העובדה שמדובר במשא בגודל ובמשקל משתנה אינה שוללת קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה, שכן הדגש צריך להינתן על התנועה ((עב"ל (ארצי) 69713-03-17 אסתר בביוב – המוסד לביטוח לאומי, מיום 28.1.19).

14. לאורן של הלכות אלו, ולאחר ששקלתי את עדותם של התובע והעדה מטעמו ועיינתי בראיות שוכנעתי, כי התובע עמד בנטל להוכיח תשתית עובדתית מספקת לקיומה של פגיעה מסוג מיקרוטראומה. להלן אנמק טעמיי בקביעת האמור.

15. התובע וקטיה העידו לפני, שעיקר עבודתו של התובע במכולת הייתה קבלת הסחורה וסידורה במחסן ובחנות עצמה. בין השנים 1998-2013 העבודה התחלקה כך שקטיה עבדה בקופה ובמעדניה (פריסת גבינות) ואילו התובע עבד עבודה פיזית בקבלת סחורה, פריקתה ופיזורה על גבי מדפים מגובה הקרקע ועד לגובה של 2 מ'. התובע נעזר בארגז פלסטיק או סולם קטן כדי להגיע למדפים הגבוהים.

16. הוכח כי, הספקים היו מגיעים מדי יום במהלך כל ימות השבוע (5 ימים) ומובילים את הסחורה (קרטונים ואריזות שתייה) עד לפתח המכולת ומשם התובע היה מרים את הקרטונים – חלקם תחילה למשקל שעל השולחן ולאחר מכן לתוך החנות ולמחסן ומתחיל לסדרם במחסן או במכולת עצמה במדפים.

17. עוד הוכח שהתובע עסק בהרמת קרטונים וסידור הסחורה לפחות 5 שעות ביום, מתוכן כשעתיים הרים התובע קרטונים וסידר סחורה מעל גובה הכתף.

18. לא הובאו כל ראיות הסותרות את מתכונת העבודה לה טענו התובע וקטיה, העדה מטעמו.
19. לא נעלמה מעיני העובדה כי ב-5 השנים האחרונות לעבודתו, קרי משנת 2013 עד מאי 2018 התובע עבד לבדו במכולת גם כקופאי ועובד מעדניה ואף היקף העבודה ירד באופן משמעותי ועל כן נדרש התובע להרים הרבה פחות קרטונים ולסדר סחורה.

20. יחד עם זאת, שוכנעתי כי לצורך סידור הסחורה במדפים התובע נדרש להרים ידיו למעלה ולהוריד, עבודה שחזרה על עצמה מאות פעמים ביום ואף יותר, משך כ- 17 שנים לפחות ולאחר מכן ובהדרגה פחות ופחות.

21. בנסיבות אלה, הוכח שהתובע נדרש לבצע תנועות חוזרות ונשנות של הכתפיים, והעובדה כי הרים סחורה במשקל שונה אינה מאיינת את התנועות הדומות ונשנות, תוך הפעלת אזור גוף מוגדר.

22. לאור כל האמור, הוכיח התובע תשתית עובדתית מספקת לפי תורת המיקרוטראומה.

23. הנתבע יזמין את כרטיסיו הרפואיים של התובע, כאמור בהחלטת חברתי, כב' השופטת איצקוביץ מיום 2.6.20 וזאת עד ליום 10.5.22.

24. עם קבלת התיעוד הרפואי של התובע תינתן החלטה בדבר מינוי מומחה בנפרד.

25. לעיון 12.5.22

ניתן היום, י' ניסן תשפ"ב, (11 אפריל 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.