פסק דין: טורס אלון נ' המוסד לביטוח לאומי

ביה"ד דן בתביעת התובע, עובד שיווק ומכירות, להכיר בפגיעה במפרק הימני שלו כתאונת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה.
נקבע כי ניתן לבודד פעולות הקלדה והקלקה שביצע התובע, כפעולות זהות במהותן הפועלות על אותו מקום מוגדר, ככאלה שנעשו באופן חוזר ונשנה, משך פעמים רבות ביום, במהלך יום עבודתו של התובע,
כך שהתקיימו התנאים לבחינת שאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין הפגימה במפרקו של התובע לתנאי עבודתו ולמינוי מומחה רפואי.

תביעת התובע, עובד שיווק ומכירות בחברה גדולה, להכיר בפגיעה במפרק הימני שלו כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (להלן: החוק), על פי תורת המיקרוטראומה.
הנתבע דחה את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בנימוק שלא הוכחו אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתו של התובע, אשר גרמו לנכות ממנה הוא סובל במפרק ימין.
התובע טוען כי עבודתו כללה הקלדות והקלקות מרובות ורציפות, משך שעות ארוכות מדי יום, והן שהובילו לפגיעה בידו.

החלטה

1. לפנינו תביעת התובע, להכיר בפגיעה במפרק הימנית של התובע כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן גם: "החוק") וזאת על פי תורת המיקרוטראומה.

רקע כללי

2. התובע, יליד 1968, התובע עבד בזמנים הרלבנטיים לתביעה כעובד שיווק ומכירות בחברת IBM, משך כ -20 שנים, 5-6 ימים בשבוע, 9-10 שעות מדי יום. בשנת 2013 אובחן התובע כמי שסובל מ"מרפק טניס".

3. על פי גרסת התובע, עבודתו כללה הקלדות והקלקלות מרובות ורציפות, משך שעות ארוכות מדי יום, והן שהובילו לפגיעה בידו.

4. ביום 22.12.15 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה.

בהחלטה מיום 28.1.16, דחה הנתבע את התביעה, מן הטעם שלא הוכחו אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתו של התובע, אשר גרמו לנכות ממנה הוא סובל במפרק ימין.

5. מכאן התביעה.

6. במסגרת דיון ההוכחות שהתקיים לפנינו ביום 31.1.18, נשמעה עדות התובע.

עיקר טענות הצדדים

7. לטענת התובע, יש לייחס את הפגיעה במרפקו לפעולות ההקלדה וההקלקה אותן ביצע שעות ארוכות מדי יום בעבודתו, משך שנים רבות.

8. לטענת הנתבע, דין התביעה להידחות מן הטעם שהוגשה בשיהוי, שכן התובע החל לסובל מכאבים במרפק ימין בשנת 2013, ואילו התביעה למוסד לביטוח לאומי הוגשה רק בסוף שנת 2015.
לגופו של עניין טען הנתבע, כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה הרובץ לפתחו להוכיח תשתית עובדתית מספקת לקיום מיקרוטראומה.
לטענתו, עבודת התובע היתה מגוונת וכללה, לבד מהקלדה ושימוש בעכבר, אף מענה לשיחות טלפון, יציאות לפגישות עם לקוחות, ועריכות פגישות פנימיות בין העובדים.

כמו כן, התובע לא המציא אסמכתאות כגון דוחות נוכחות ותלושי שכר העשויים להעיד על היקף משרתו, ומשאלון המעסיק עולה כי עבודתו כללה 8.5 שעות עבודה ליום, כולל הפסקה.

לבסוף טען הנתבע, כי למעט עדותו היחידה, לא תמך התובע את גרסתו בראיות או באסמכתאות אובייקטיביות כלשהן.

דיון והכרעה

9. סעיף 79 לחוק מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע.

10. תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת מחלות המקצוע מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה.

11. על פי הדין, פגיעה תוכר על פי תורת המיקרוטראומה אם הוכח כי "במהלך עבודתו נגרמות למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסויים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע" (דב"ע מח/ 0-77 מזרחי המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע יט 538 (1988); עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי נ' אשר יניב, [פורסם בנבו] פד"ע ל"ה, 529, 533 (1999) וראו גם עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף עובדיה [פורסם בנבו] דב"ע לו 213 (2000)).

12. ביחס לעבודה בה מבוצעות פעולות שונות, נפסק כי יש לבחון אם במסגרת אותן פעולות שונות שביצע המבוטח, ניתן לאבחן ולבודד פעולה חוזרת ונשנית, שפעלה על מקום מוגדר, או שמא מדובר בפעולות שהן זהות במהותן, היינו, הן פועלות באופן חוזר ונשנה על אותו מקום מוגדר.

בשני המקרים מהוות פעולות אלה תשתית להכרה בעילת המיקרוטראומה.

על מנת להשיב על שאלה זו יש "לחלץ" מתוך יום העבודה של המבוטח את אותן פעולות חוזרות ונשנות או הדומות במהותן (עב"ל (ארצי) 32417-01-12 חסידי המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו], 2.12.12; עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' אסתר נוח, [פורסם בנבו] פסק דין מיום 22.12.14).

13. לאחר שנתנו את דעתנו לעדות התובע ולכלל הראיות שהובאו בפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי ניתן לבודד את פעולות ההקלדה וההקלקה, כפעולות

זהות במהותן הפועלות על אותו מקום מוגדר, ככאלה שנעשו באופן חוזר ונשנה, משך פעמים רבות ביום, במהלך יום עבודתו של התובע.

להלן טעמינו.

14. בטופס התביעה (נ/1), ציין התובע כי :

"אני מקליד רב שעות היום (קרוב ל -20 שנה) 7 ימים בשבוע (עובד גם מהבית) יד ימיני היא היד הדומיננטית נגרם לי נזק כרוני במרפק גם לאחר שעברתי ניתוח ב -2014 קרע בגיד בלתי הפיך"

15. במסגרת תצהירו, תיאר התובע את הפעולות שביצע במהלך יום עבודה, כדלקמן:

"אני עובד מזה כ -22 שנה בחברת IBM, כעובד שיווק ומכירות. היקף משרתי הוא 5 ימים בשבוע, מתוכם 9-10 שעות מדי בממוצע. מתוך יום עבודה מלא של כ -9-10 שעות ביום, עבודתי מול המחשב מתבצעת בהיקף של כ – 5-7 שעות כל יום בממוצע. במהלך עבודתי, נדרשתי לבצע הקלדות רבות, ולהקליק אינספור פעמים על העכבר במחשב. פעולות אלו נעשו ברציפות, ונמשכו לאורך זמן רב, כשכל זאת נעשה מדי יום".

(סעיפים 3-5 לתצהיר התובע)

16. אף במסגרת חקירתו הנגדית, העיד התובע ועדותו הותירה עלינו רושם מהימן כי מאז ומתמיד עסק במכירות, וכי בעשר השנים האחרונות הוסתה מרבית עבודתו לעבודה מול מחשב, כך שכ– 70%-60% מעבודתו כוללת עבודה מול מחשב. על פי עדותו, עבודה זו כללה הקלדה של כ – 100 מיילים ליום, והכנת הצעות מחיר בתוכנת EXCEL (שורות 2-12 בעמ' 5 לפרוטוקול; שורה 29 בעמ' 5 עד שורה 2 בעמ' 6 לפרוטוקול).

17. עוד העיד התובע בחקירתו הנגדית, כי:

"ש. על איזה הצעות אתה עוסק?

ת. וורד אקסאל פאואוור פוינד, מספרים, 15 אקסאלים פתוחים כל יום ואני כל הזמן נוגע בהם ומקליד נתונים.

ש. אבל לא כל יום אתה מכניס נתונים ב– 15 אקסאלים?

ת. אני מוסיף תכולות ומוריד ומעדכן את השדה. אם אני חוזר קצת כדי להבהיר שהוא קצת שונה מהצעת מחיר בתחום ההייטק.

ש. זה משהו שהוא מובנה?

ת. לא. כמעט דיסקרטי. זה דף חלק ולאט לאט בונים את הפתרון. כ– 10 עמודים בממוצעים. יש פרוייקטים שבממוצע של 100 עמודים לפחות.

ש. כשאמרת שאתה עושה את זה ביחד ואתה עובד עם עוד גורמים במקביל ולגבש את ההצעה ולהביא אותה ללקוח אתה משתמש בחומרים שהם מביאים לך ומרכז כדי להוציא את ההצעה?

ת. אני בעצמי כותב את ההצעה. הם מביאים לי תוצרים ואני מכניס את זה להצעה.

ש. האם אתה מכניס בהעתק הדבק?

ת. לפעמים בהעתק הדבק. רוב המקרים אני לוקח ומקליד כי אני מנסח בצורה שיווקים. נותנים לי חומר גלם ומעביר אותה לניסוח יותר שיווקי". (שורות 8-23 בעמ' 6 לפרוטוקול)

ובהמשך:

"ת. זה מצטבר. אני לא מסיים את ההצעה ביומיים שלושה. יש הצעות מורכבות שלוקחות שלושה שבועות. יש הצעות של שבוע וחצי. כל הצעה מלווה במאות מיילים.

הרבה אישורים כך שבמקביל אני מטפל בכל מיני הצעות, לפי תאריך היעד של הגשת ההצעה. אם אני חוזר ליום עבודה אני עונה על כל המיילים ופותח את כל האקסאלים ואת כל ההצעות של אותו יום, מקליד ועובד עם העכבר המון, עשיתי בדיקה בזמנו שאני משתמש ביום כ– 1000 הקלקות ביום בעכבר, ועוד בזהירות.

עשיתי בדיקה ורשמתי לעצמי. אמרתי שאני עושה בממוצע כל 10 שניות הקלקה.

ש. לצורך מה אתה צריך להקליק כל כך הרבה. אמרת שאתה עושה רק לפעמים העתק הדבר?

ת. מי שעובד עם אקסאלים יודע שהרבה שימוש באקסאלים זה הרבה שימוש בעכבר. לפעמים אני עובר וצובע ומעביר. השימוש בעכבר באקסאלים הוא רב.

גם השימוש בעכבר במיילים כשאני עובר הוא גדול לעומת הקלדות. אני עובד עם העכבר קרוב ל– 60% לעומת 40% הקלדה.

ש. מה השימוש שאתה משתמש כל כך הרבה באקסל ?

ת. עם העכבר אני משתמש גם במיילים ולא רק באקסל.

כשמסתכלים על מיילים וצריך לפתוח אותם עושים קליק וכשאני רוצה ויש מיילים ארוכים ואני רוצה לגולל אני משתמש עם העכבר, אני עובר על נקודות ואם אני רוצה לעשות העתק הדבר גם אני משתמש עם העכבר.

באקסלים אני עובר על טאבים וממלא משהו ממלא טאבים שונים ומסכם טאבים שונים.

אני עובד עם המון נוסחאות בתוך האקסלים ולכן צריך קליק כדי לראות את הנוסחה.

ש. מה זה אותם 10-15 אקסלים שפתוחים ?

ת. אקסלים של תמחורים.

ש. אמרת שיש לך 3 הצעות במקביל ?

ת. נכון. אקסלים הם גם של ההצעות וגם של תחזית, אני עובד עם תחזיות. אני פתוח תחזית כדי לעדכן ולדווח. הכל עובד על פי תחזית של מכירות.

ש. ואתה מעדכן אותם פעם ביום. ?

ת. כן, מעדכן את האקסלים פעם ביום ועובד עליו כחצי שעה עד שעה על אותו אקסל, תלוי על כמות העדכונים. לגבי 1000 ההקלקות פעם ב– 10 שניות, בדקה זה 6 פעמים.  בשעה כפול 60 זה 360, אם ניקח 5 שעות עבודה, הייתי זהיר ב– 1000 הקלקות ביום.

אם אני אעשה חישוב כמה זה לוקח בחודש 22000 ואפילו יותר או בשנה אז כל הכוונה להראות שהשימוש בעכבר ובתנועה של העכבר, אחרי שריר הלב זה התנועה עם הכמות שריר הכי גדולה אצלי.

ש. איפה הרישום הזה שעשית את הניסוי ?

ת. עשיתי את זה לפני כשנה, בדקתי את זה כשבועיים. כתבתי את זה על דף.

אין לי את זה פה, לא שמרתי את זה. אין לי בעיה שישבו איתי ויראו ויצלמו ויסריטו וישבו מאחורי ויראו כמה אני משתמש בהקלקות".

(שורה 4 בעמ' 7 עד שורה 4 בעמ' 8 לפרוטוקול)

18. עדותו של התובע לא נסתרה על ידי הנתבע בחקירה נגדית או בדרך אחרת.

19. התובע אמנם הודה במסגרת חקירתו הנגדית, כי ביצע במהלך יום עבודתו פעולות נוספות, מעבר לפעולת ההקלדה והקלקה, כגון פגישות עם לקוחות, קיום שיחות טלפון, וקיום פגישות עם עובדים (שורות 12-28 בעמ' 5 לפרוטוקול), ואולם אין בכך כדי לסתור את גרסתו, לפיה ביצע את פעולות ההקלדה וההקלקה רק בכ -70%-60% מזמן עבודתו, ולא על פני יום עבודה שלם.

התובע אף העיד בעניין זה, כי :

"ש. מה לגבי למידה של הצעות המחיר. אתה מקבל תשובה או תגובות גם מהעובדים שעובדים אתך וגם מהלקוח, אתה צריך לסנכרן את הכל וללמוד את הדברים?

ת. כן. מטבע הדברים גם זה חלק מהפעילות ביום, בגלל זה ציינתי שעבודה עם מחשב זה 5-7 מתוך 10 שעות".

(שורות 16-19 בעמ' 9 לפרוטוקול)

20. גרסת התובע באשר להיקף משרתו, אף היא לא נסתרה על ידי הנתבע.

התובע אמנם נשאל בחקירה נגדית מדוע לא תמך את גרסתו בדוחות שעות, אולם סיפק לכך הסבר, שיש בו כדי להניח את הדעת:

"ש. יש לך דוחות נוכחות להציג לי 9-10 שעות כמו שאתה טוען כי המנהל שלך טוען שהשעות הן 8.5 שעות ?

ת. אני לא מעביר כרטיס. יש מערכת פנימית של דיווח שעות. שנית אני לא מדווח על שעות שאני עובד בשישי בלילה או בשבת, ואני עובד הרבה. אמרתי בזהירות, כי זה הרבה יותר. בשבת האחרונה עבדתי כמעט 10 שעות, שישי ושבת על מכרז".

(שורות 29-33 בעמ' 9 לפרוטוקול).

21. אף לא מצאנו לזקוף לחובת התובע את העובדה שלא הציג בפני בית הדין דוגמה להצעת מחיר, שכן במסגרת חקירתו הנגדית, סיפק הסבר סביר אף לעניין זה:

"ש. יש לך הצעה כדי להראות לנו ?

ת. לא הבאתי איתי. הצעות כאלה הם לוגו של חסוי. לא ניתן להוציא אותם החוצה אלא רק ללקוח. אני יכול להוציא רק שבלונה".

(שורות 24-26 בעמ' 6 לפרוטוקול)

22. כמו כן הסביר התובע בחקירתו הנגדית, מדוע לא תמך את תביעתו באסמכתא מהמעסיק:

"ש. למה לא החתמת את המעסיק על טופס התביעה, פנית למעסיק ?

ת. ראשית לא ידעתי שאני צריך להחתים את המעסיק.

ש. לא אמרו לך בחברה למימוש זכויות?

ת. לא. המעסיק כשפניתי לבקש אצל רופא תעסוקתי ראיתי שמאוד לא אהבו.

ש. למי פנית?

ת. פניתי למעסיק כדי לבקש אישור לרופא תעסוקתי לפני כשנתיים. ניגשתי לגב' ליאת מכח אדם אצלנו לבקש הפניה לרופא תעסוקתי.

ש. ומה אמרו לך ?

ת. לאחר שהתעקשתי בסופו של דבר הפנו אותי לרופא תעסוקתי. כשישבתי עם הרופא התעסוקתי של איי בי אם, מניסיון כבר עם הרבה רופאים אני הבנתי ממנו שאיי בי אם לא אוהבת לטפל במקרים כאלה כי זה יצור תקדים והוא יעץ לי להחליף מקצוע.

כשביקשתי את זה בכתב, אני זוכר שפניתי לאותו רופא ואני רציתי סיכום פגישה לא קיבלתי, ביקשתי מספר פעמים מגב' ליאת שתביא לי אסמכתא ולא קיבלתי. בגלל זה אין לי את זה.

ש. וגם את הפניות שאחרי שהיית אצל הרופא לא עשית בכתב, הכל היה בעל פה?

ת. לא חשבתי באותו זמן שאגיע למצב כזה.

ש. אמרת שהרופא לא נתן לך מסמך בכתב, האם לא ביקשת בכל הפניות לליאת מסמך בכתב או פנית בכתב כדי לבסס את טענותיך?

ת. זה היה מזמן, יכול להיות שיש לי מייל בנושא, אבל בדרך כלל אני פונה אליה בטלפון או שעולה אליה לחדר".

(שורות 5-23 בעמ' 8 לפרוטוקול)

23. הנה כי כן, עדות התובע היא אחידה וקוהרנטית לכל אורכה, ותאמה את גרסתו כפי שזו הוצגה בטופס התביעה ובתצהיר העדות שהוגש מטעמו.

כמו כן, לא עלה בידי הנתבע לסתור או להפריך את גרסת התובע.

24. לבסוף, אין בידינו לקבל את טענת השיהוי שהועלתה על ידי הנתבע.

הנתבע העלה את טענת השיהוי לראשונה במסגרת הסיכומים מטעמו.

פקיד התביעות, אף הוא לא ציין בהחלטתו כי מצא לדחות את התביעה בשל שיהוי בהגשתה. משכך מהווה הטענה הרחבת חזית אסורה.

יתר על כן. טענת השיהוי אינה רלבנטית לשאלת ההכרה, אלא, לכל היותר, לתקופת הזכאות לגמלה.

25. נוכח כל האמור, שוכנענו כי התקיימו בתובע התנאים הדרושים לבחינת שאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין הפגימה במפרקו לבין תנאי עבודתו.

בהתאם לכך, ימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין.

26. החלטת המינוי תשלח בנפרד.

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור