כך אירע גם במקרה שלפנינו, עובד תברואה טען כי הינו סובל מכאבי גב חזקים ביותר, זאת בשל עבודתו המאומצת רבת השנים, במסגרתה הרים פחים כבדי משקל רבים. תביעה שהגיש למוסד לביטוח לאומי נדחתה על הסף.
העובד לא ויתר והגיש ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה. את השלב הדיוני הראשון צלח העובד בהצלחה גדולה, עת קיבל ביה"ד את גרסת העובד, לפיו עבד משך יותר מ 30 שנה, במהלכן הרים פחים כבדי משקל (30-70 ק"ג) משך 3 שעות במהלכן הרים בסביבות 260 פחים משך 6 ימים בשבוע.
בשלב השני, מינה בית הדין האזורי לעבודה, מומחה רפואי מטעמו, על מנת שיבחן האם יש קשר בין הפעולות שביצע העובד בעבודתו ובין בעיות הגב מהן הוא סובל.
מומחה ביה"ד בחן את המסמכים הרפואיים בתיק, והגיע למסקנה, כי הסבירות שבעיות הגב מהן סובל העובד התעוררו בשל עבודתו, עוברת את רף 50%, וכן כי הסבירות שעבודתו של העובד היא הגורם העיקרי למחלתו, עולה על 20%.
המוסד לביטוח לאומי לא השלים עם חוות דעת זו של מומחה ביה"ד וביקש לפוסלה בטענות כאלו ואחרות, אלא שביה"ד דחה בקשה זו של המל"ל ופסק כי יש לאמץ את מסקנות חוות הדעת ולקבוע שנכותו של התובע מקורה בעבודתו רבת השנים כפועל תברואה.
התביעה התקבלה.
דוד סער, עו"ד
