תאונת עבודה לעצמאי – מה עלינו לעשות?

מאת: עו"ד דוד סער

לשם קבלת זכויות אלו, על העובד העצמאי להירשם כדין במוסד לביטוח לאומי, לשלם דמי ביטוח לאומי, וכן לעמוד בכל התנאים וההגדרות שנקבעו בחוק ובפסיקה לצורך קבלתן, וזאת כפי שיוסבר להלן.

מהי ההגדרה של עובד "עצמאי"?

יש לשים לב כי לא כל עובד עצמאי לכאורה נחשב ככזה מבחינת המוסד לביטוח לאומי.

סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 קובע כי "עובד עצמאי" לצרכי החוק הינו רק מי שעונה על כל התנאים המצטברים הבאים:

1. הוא עסק במשלח ידו לפחות 20 שעות בשבוע בממוצע.
2. הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל-50% מהשכר הממוצע.
3. הוא עסק במשלח ידו לפחות 12 שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מהסכום שקבוע בחוק.

מהי ההגדרה של "תאונת עבודה"?

הגדרת המונח "תאונת עבודה" מורכבת מהגדרה בסיסית, והרחבות מסוימות ביחס להגדרה זו שהחוק מחיל בתנאים המפורטים בו.

ההגדרה הבסיסית של המונח "תאונת עבודה" מופיעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי בנוסח הבא:

"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;"

כלומר, תאונת עבודה של עובד עצמאי הינה תאונה שאירעה תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו.

לפי הפסיקה, כדי שתאונה של עובד עצמאי תוכר כתאונת עבודה, עליו להוכיח שהוא עבר את התאונה בזמן עיסוקו במשלח ידו, וכן עקב עיסוקו במשלח ידו, בין שמדובר בפעולה ששייכת מהותית לעיסוק עצמו ובין שמדובר בפעולה שנלווית לו, וזאת כדי להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין העבודה לתאונה.

חזקת הסיבתיות. לגבי מרכיב הקשר הסיבתי, סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי קובע חזקת סיבתיות לפיה "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך. ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים."

החלק הראשון של חזקת הסיבתיות קובע שתאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך. כלומר, הסעיף קובע שאם העובד הוכיח שהתאונה נגרמה תוך כדי עבודתו, אזי קמה חזקה לפיה היא נגרמה גם עקב עבודתו, ועל כן על המוסד לביטוח לאומי להוכיח שהתאונה לא נגרמה עקב עבודתו במידה שהוא סבור כך. עם זאת, יש לשים לב שסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "עובד" כעובד שכיר בלבד, להבדיל מעובד עצמאי, ועל כן חזקה זו חלה רק לגבי עובד שכיר, בעוד שעובד עצמאי עדיין צריך עדיין להוכיח שהתאונה התרחשה גם עקב עבודתו.

החלק השני של חזקת הסיבתיות קובע, שכאשר מדובר בתאונה שלא נגרמה על ידי גורמים חיצוניים נראים לעין, לא יראו אותה כתאונת עבודה, במידה ויוכח שהשפעת העבודה על התרחשות התאונה הייתה פחותה מהשפעת גורמים אחרים, וזאת בין אם המדובר בעובד שכיר ובין אם המדובר בעובד עצמאי. כלומר, החלק השני של חזקת הסיבתיות חל על כל עובד, גם על עובד עצמאי.

חזקת תאונת העבודה. סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי קובע חזקה נוספת, שמרחיבה את ההגדרה הבסיסית של תאונת עבודה,כך שיראו גם תאונה שהתרחשה בנסיבות מסוימות שמצוינות בסעיף זה, כתאונת עבודה. כך למשל, סעיף 80(1) לחוק קובע שתאונת דרכים שאירעה לעובד בדרכו מביתו למקום העבודה או בחזרה ממקום העבודה לביתו תיחשב אף היא כתאונת עבודה. עם זאת, סעיף 81 לחוק מסייג את תחולת החזקה הנ"ל במידה שתאונת הדרכים בדרך למקום העבודה או בחזרה ממנה אירעה תוך כדי הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת, וכאשר ההפסקה או הסטייה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של העובד לגבי מעסיקו או בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או במקרה בו יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של העובד ולא נגרם על-ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות. יחד עם זאת סטייה של עובד מדרכו בשני המקרים הבאים, לא תיחשב סטייה של ממש: כאשר העובד סטה מדרכו כדי לקחת את ילדו לגן הילדים או כדי להתפלל בבוקר בבית הכנסת שלו.

מהן הזכויות שמגיעות לעצמאי שעבר תאונת עבודה?

עובד עצמאי שעבר תאונת עבודה שפגעה בכושר העבודה שלו וביכולתו להשתכר, בין באופן זמני ובין באופן קבוע, זכאי לפנות למוסד לביטוח לאומי לשם קבלת הזכויות השונות המגיעות לו בשל כך, ולרבות דמי פגיעה וקצבת נכות מעבודה.

(א) דמי פגיעה

דמי הפגיעה משולמים לעובד העצמאי למשך כל התקופה שבה הוא אינו מסוגל לעבוד עקב התאונה, אך זאת עד ל-90 יום בלבד.

לשם קבלת דמי הפגיעה, על העובד העצמאי להגיש למוסד לביטוח לאומי טופס ב.ל. 211 בדבר תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה. לטופס זה יש לצרף את כל המסמכים הנלווים, לרבות "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה", חתומה על ידי רופא, שבה רשומה האבחנה הרפואית והתקופה שבה הוא אינו מסוגל לעבוד עקב התאונה, וכתב ויתור סודיות (טופס 7101).

את התביעה לקבלת דמי הפגיעה יש להגיש תוך שנה ממועד תאונת העבודה.

גובה סכום דמי הפגיעה לעובד עצמאי הינו בהיקף של 75% מהכנסתו החייבת בדמי ביטוח של העובד ב- 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק את עבודתו בשל הפגיעה, או חודש הפגיעה עד ליום הפגיעה ושני החודשים שקדמו לו, לחלק ב-90, ולפי התשלום הגבוה מבין השניים, ועד למקסימום דמי הפגיעה ליום (שהינם בסך של 1,114 ₪ נכון לשנת 2021).

(ב) קצבת נכות מעבודה

בתום 90 ימי תשלום דמי הפגיעה העובד העצמאי לא יהיה זכאי לתשלום נוסף, למעט במקרה בו נותרה לו חלילה נכות כלשהי עקב תאונת העבודה, באופן זמני או קבוע, שיכולה לזכות אותו בקבלת מענק או קצבת נכות מעבודה.

יובהר כיהעובד יכול לבקש קצבת נכות מעבודה גם אם הוא לא ביקש קודם לכן לקבל דמי פגיעה. בנוסף, גם עובד שחזר כבר לעבודה לאחר התאונה, או עובד שאף לא נעדר כלל מהעבודה בשל התאונה, יכול להגיש תביעה לקצבת נכות מעבודה.

לשם קבלת קצבת הנכות מעבודה, על העובד העצמאי להגיש למוסד לביטוח לאומי טופס ב.ל. 200 בדבר תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום קצבת נכות מעבודה. לטופס זה יש לצרף את כל המסמכים הדרושים, לרבות כתב ויתור סודיות (טופס 7103) והמסמכים הרפואיים שדרושים לצורך הוכחת הנכות שנגרמה לעובד עקב תאונת העבודה וקביעת שיעורה.

גם את התביעה לקבלת קצבת הנכות מעבודה יש להגיש תוך שנה ממועד תאונת העבודה.

לאחר הגשת התביעה לקבלת קצבת נכות מעבודה, העובד יזומן לועדה רפואית בביטוח הלאומי, לצורך קביעת שיעור הנכות שנותרה לו, אם בכלל, בעקבות תאונת העבודה.

הזכאות לקבלת קצבת הנכות מעבודה תיקבע לפי סוג הנכות (זמנית או קבועה) ואחוזי הנכות שייקבעו לעובד העצמאי על ידי הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, כפי שיפורט להלן:

• עובד שנקבעה לו נכות זמנית או קבועה בשיעור של פחות מ-9% אינו זכאי כלל לקבלת תשלום.
• עובד שנקבעה לו נכות זמנית בשיעור של 9% – 100% זכאי לקצבה חודשית עד לתום תקופת הנכות הזמנית כפי שנקבעה לו על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.
• עובד שנקבעה לו נכות קבועה בשיעור של 9% – 19.99% זכאי למענק חד פעמי בשווי הקצבה החודשית כפול 43.
• עובד שנקבעה לו נכות קבועה בשיעור של 20% – 100% זכאי לקצבה חודשית לכל ימי חייו.
• גובה סכום קצבת הנכות מעבודה לעובד עצמאי נקבע לפי 75% מממוצע השתכרותו ב-3 החודשים האחרונים לפני תאונת העבודה כפול אחוזי הנכות שנקבעו לו.

כפי שצוין לעיל, העובד זכאי לקבל קצבת נכות מעבודה גם אם הוא לא דרש לקבל דמי פגיעה, אולם לתשלום דמי הפגיעה יש בכל זאת משמעות לגבי קצבה זו, וזאת לגבי מועד תחילת הזכאות לקבלתה: אם העובד קיבל דמי פגיעה, תקופת זכאותו לקצבת הנכות מעבודה תתחיל עם סיום תשלום דמי הפגיעה.

(ג) זכויות נוספות מטעם המוסד לביטוח לאומי

בנוסף לקבלת דמי הפגיעה וקצבת הנכות מעבודה, זכאי העובד העצמאי שעבר תאונת עבודה לזכויות נוספות מטעם המוסד הלאומי, כולל טיפול רפואי בחינם וסל שיקום מקצועי.

טיפול רפואי בחינם. עובד עצמאי שהוכר כנפגע תאונת עבודה זכאי לקבלת טיפול רפואי חינם לעובד למשך כל זמן שיידרש לו טיפול רפואי עקב התאונה. לשם כך על העובד העצמאי להגיש טופס ב.ל. 283 בדבר אישור למתן טיפול רפואי עבור נפגע עבודה שהינו עובד עצמאי.

בנוסף, העובד יהיה זכאי לקבל בחינם טיפול שניתן לו בבית החולים בעקבות תאונת העבודה, ואף לקבל החזר הוצאות פינוי באמבולנס כנגד הצגת חשבונית מקורית, ככל שהוא נזקק לטיפול בבית החולים ופינוי באמבולנס.

סל השיקום המקצועי. סל השיקום המקצועי כולל זכויות מגוונות נוספות שניתנות למי שעבר תאונת עבודה שהותירה אותו נכה. זכויות אלו כוללות דמי שיקום, שירותי תמיכה והנגשה, שכר דירה, כלכלה, שכר לימוד, ספרי לימוד, ועוד (אם כי יודגש שאין מדובר בכיסוי כל העלויות הללו כי אם בהשתתפות בעלותם בלבד).

הזכאות לקבלת סל שיקום מקצועי מותנית בקיומם של כל התנאים הבאים:

1. לעובד נקבעו 10% נכות לפחות על ידי הוועדה רפואית של הביטוח הלאומי.
2. העובד אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעבוד בעבודה מתאימה אחרת התואמת את השכלתו, כישוריו וניסיונו התעסוקתי הקודם, עקב השלכות תפקודיות הנובעות מנכותו.
3. העובד זקוק להכשרה מקצועית כדי להשתלב בעולם העבודה.
4. העובד מתאים לשיקום מקצועי שבסיומו יוכל להשתלב בעבודה מפרנסת בשוק העבודה החופשי.

משרדנו עוסק בעניינים הקשורים לדיני הנזיקין, דיני משפחה, חוזים, ירושה, ביטוח לאומי, ביטוח ודיני העבודה. עורכי הדין מטעם משרדו של עו"ד דוד סער, מעניקים ליווי וייצוג משפטי מקיף. ככל שהינך חושש שמא נפגעו זכויותיך או רוצה לפעול למען מיצוי הזכויות אל מול הגורמים הרלוונטיים, גש עוד היום למשרדנו, ונשתדל ב"ה לסייע לך יחד עם עורך דין תאונות עבודה מומחה מטעמנו.

דוד סער, עו"ד