פגיעה בגב עקב תאונת עבודה – את מי תובעים?

מאת: עו"ד דוד סער

השאלה שנשאלת בהקשר זה הינה, כמובן, את מי העובד זכאי לתבוע בגין פגיעת הגב שנגרמה לו עקב תאונת העבודה שעבר.

ובכן, באפשרותו של העובד להגיש תביעה כלפי מספר גורמים: המוסד לביטוח לאומי, ככל שהוא מבוטח במסגרתו; חברת הביטוח הפרטית שלו, ככל שיש לו פוליסת ביטוח שמבטחת אותו מפני נזקי תאונת עבודה; ואף את המעסיק שלו, במקרה שבו תאונת העבודה אירעה עקב התרשלות המעסיק.

לכל תביעה כאמור יש תנאי זכאות משלה, וכן תקופת התיישנות משלה, שאותם חשוב להכיר וכמובן לעמוד בהם.

הגשת תביעה עקב תאונת עבודה בפני המוסד לביטוח לאומי

כל עובד שעבר תאונת עבודה, ואשר מבוטח במוסד לביטוח הלאומי, זכאי להגיש בפניו תביעה לקבלת זכויות שונות, בין אם הוא עובד שכיר ובין אם הוא עובד עצמאי, ואף אם התאונה נגרמה באשמתו שלו, באופן מלא או חלקי.

לשם כך עליו להגיש בתחילה תביעה להכרה כנפגע עבודה ולקבלת תשלום דמי פגיעה.

דמי הפגיעה ישולמו לעובד כל עוד נבצר ממנו לעבוד עקב תאונת העבודה, ועד ל-90 יום לכל היותר.

אם תיוותר לעובד נכות מינימאלית עקב התאונה בתום 90 ימי תשלום דמי הפגיעה, הוא יהיה זכאי גם להגיש תביעה לקבלת גמלת נכות מעבודה, שתזכה אותו בקבלת זכויות נוספות.

שלב א': תביעה לקבלת דמי פגיעה

בשלב הראשון, על העובד להגיש תביעה לצורך קבלת הכרה כנפגע עבודה ותשלום דמי פגיעה, וזאת תוך שנה ממועד תאונת העבודה. כלומר, תקופת ההתיישנות להגשת התביעה בפני המוסד לביטוח לאומי הינה שנה אחת בלבד.

מבחינה פורמאלית, יש להגיש את התביעה באמצעות טופס ב.ל. 211, שכולל גם כתב ויתור סודיות רפואית (ניתן להוריד אותו מהאינטרנט), ולצרף לו את כל המסמכים הנוספים הנדרשים.

מסמכים אלו כוללים בעיקר מסמכים רפואיים שמעידים על נסיבות התאונה, וזאת כדי להוכיח בפני המוסד לביטוח לאומי שפגיעת העובד אכן נגרמה עקב תאונת עבודה ולא עקב סיבה אחרת.

במידת האפשר, מומלץ גם לפנות לקופת החולים של העובד כדי לקבל ממנה "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה", שמונפקת לעובד שכיר ע"י טופס ב.ל. 250; ולעובד עצמאי ע"י טופס ב.ל. 283 (שגם אותם ניתן להוריד מהאינטרנט).

דמי הפגיעה משולמים לעובד כל עוד הוא לא מסוגל לעבוד עקב תאונת העבודה, אם כי עד 90 יום לכל היותר.

דמי הפגיעה אמורים לשמש כתחליף לשכר שנבצר מהעובד להרוויח, אולם הם אינם משולמים לפי מלוא שכרו של העובד, כי אם בשיעור של 75% בלבד מהשכר שהיה לו במהלך שלושת החודשים שקדמו לתאונת העבודה שעבר, לחלק ב-90, ועד לתקרת הסכום היומי, שמתעדכנת מעת לעת. נכון לשנת 2023, והחל מיום 1.4.2023, מדובר בסך של 1,393 ₪ ליום.

שלב ב': תביעה לקבלת גמלת נכות

בתום 90 ימי תשלום דמי הפגיעה, העובד לא יהיה זכאי לקבלת תשלום נוסף מהמוסד לביטוח לאומי, למעט במקרה שבו עקב תאונת העבודה תישאר לו נכות, זמנית או קבועה, בהיקף מינימאלי של 9%.

במקרה כזה, העובד יהיה זכאי להגיש תביעה לקבלת גמלת נכות מעבודה בפני המוסד לביטוח לאומי, אף זאת תוך שנה אחת בלבד ממועד תאונת העבודה.

מבחינה פורמאלית, יש להגיש את התביעה באמצעות טופס ב.ל. 200, שגם הוא כולל כתב ויתור סודיות רפואית (וגם אותו ניתן להוריד מהאינטרנט), ולצרף לו את כל המסמכים הרפואיים שיש לו לעובד בגין התאונה ואשר טרם הובאו לידיעת המוסד לביטוח לאומי.

לאחר הגשת התביעה, העובד יזומן לפגישה עם הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, אשר תקבע האם לעובד אכן נגרמה נכות עקב תאונת העבודה, ואם כן, מהו שיעור הנכות באחוזים, והאם המדובר בנכות זמנית או קבועה.

להחלטת הועדה הרפואית הנ"ל יש משמעות רבה, מאחר שהיא זו שקובעת למעשה את זכאותו של העובד לקבלת גמלת נכות מעבודה ובאילו תנאים:

• עובד שנקבעה לו נכות, קבועה או זמנית, בשיעור של פחות מ-9%: איננו זכאי לדבר.
• עובד שנקבעה לו נכות קבועה, בשיעור של 20% – 100%: זכאי לקבלת גמלת נכות מעבודה חודשית, לפי שיעור אחוזי הנכות שנקבעו לו, וזאת למעשה למשך כל ימי חייו. אמנם, עם הגיעו של העובד לגיל הפרישה לפנסיה (שבעיקרו הינו 67 לגברים ו-62 לנשים), הוא אמור להפסיק לקבל גמלת נכות מעבודה ולקבל במקומה קצבת זקנה. אולם, אם גמלת הנכות של העובד תהיה גבוהה מקצבת הזקנה שמגיעה לו, אזי הוא יהיה זכאי לקבל, בנוסף לקצבת זקנה, גם תוספת קצבת זקנה לנכה, בגובה ההפרש שבין גמלת הנכות לקצבת הזקנה. כתוצאה מכך, בסופו של דבר הוא יקבל למעשה את אותו הסכום ששולם לו בגין גמלת הנכות עד שהוא הגיע לגיל הפרישה.
  גובה גמלת נכות מעבודה חודשית לעובד שנקבעו לו 100% נכות מעבודה, מחושב לפי סכום דמי הפגיעה שמגיעים לו ליום כפול 30, וזאת עד לסכום חודשי מירבי. נכון לשנת 2023, מדובר בסך של 36,049 ₪, וזאת הן לעובד שכיר והן לעובד עצמאי.
• עובד שנקבעה לו נכות זמנית, בשיעור של 20% – 100%: זכאי לקבלת גמלת נכות מעבודה חודשית, לפי שיעור אחוזי הנכות שנקבעו לו, אולם רק עד לתום תקופת הנכות הזמנית שנקבעה לו על ידי הועדה הרפואית. לרוב מדובר בתקופה שנמשכת עד שנה, אולם לעתים ניתן להאריך אותה.
• עובד שנקבעה לו נכות קבועה, בשיעור של 9% – 19.99%: זכאי למענק חד פעמי בשווי גמלת הנכות מעבודה החודשית כפול 43.

בנוסף, נכה העבודה יכול להיות זכאי לקבלת זכויות נוספות, כגון טיפול רפואי בחינם, סל שיקום מקצועי, תו חניה, ועוד, והכל בכפוף לתנאי הזכאות לגבי כל זכות בנפרד, לרבות שיעור אחוזי הנכות שנקבעו לו ומשך הנכות.

הגשת תביעה בגין תאונת עבודה כנגד חברת ביטוח פרטית

במקרה שבו יש לעובד שנפגע מתאונת עבודה פוליסת ביטוח פרטית כלשהי שמכסה אותו מפני נזקי תאונת עבודה, כגון פוליסת אובדן כושר עבודה, פוליסת ביטוח בריאות פרטי, וכיו"ב, הוא זכאי להגיש גם נגדה תביעת פיצויים.

אגב, אם לעובד יש פוליסת ביטוח סיעודי, והוא חלילה הפך לסיעודי עקב תאונת העבודה, הוא זכאי להגיש תביעה גם מכח פוליסה זו.

בניגוד לתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי, שאותה יש להגיש כאמור תוך שנה אחת בלבד ממועד התאונה, תקופת ההתיישנות של פוליסות הביטוח הפרטיות הינה בד"כ 3 שנים. שימו לב: אם לעובד יש פוליסת ביטוח סיעודי, שנרכשה לאחר יום 26.11.2020, תקופת ההתיישנות שלה הינה 5 שנים.

ניתן להגיש את התביעה מכח פוליסת הביטוח הפרטית גם אם העובד הגיש תביעה בפני המוסד לביטוח לאומי, אולם יש לבדוק את תנאי הפוליסה כדי לברר האם יש לנכות מתשלום תגמולי הביטוח ע"י חברת הביטוח הפרטית את הסכומים שהעובד זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי.

הגשת תביעה עקב תאונת עבודה כנגד המעסיק

כאשר מדובר בעובד שכיר שעבר תאונת עבודה עקב התרשלות המעסיק שלו והפרת חובתו להגן על העובד מפני הסיכונים שכרוכים בתהליך העבודה העובד יהיה זכאי להגיש תביעת פיצויים בגין נזקי התאונה גם כנגד המעסיק שלו.

חובת המעסיק להגן על עובדיו מפני הסיכונים שכרוכים בתהליך העבודה מעוגנת בפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל 1970 ומפסיקת בתי המשפט שקבעה שלמעסיק יש חובת זהירות כלפי עובדיו, שכוללת, בין היתר, את החובה לספק להם אמצעי מיגון כנדרש. אולם, אם יסתבר במהלך המשפט שגם לעובד יש אשם תורם כלשהו בגרימת התאונה, בית המשפט עלול לנכות את שיעור האשם התורם של העובד מסכום הפיצויים שייפסק לו כלפי המעסיק.

תקופת ההתיישנות להגשת התביעה כנגד המעסיק הינה 7 שנים ממועד התאונה, בדומה למשך תקופת ההתיישנות הכללית בתביעות אזרחיות שאינן במקרקעין.

גם את התביעה כנגד המעסיק ניתן להגיש במקביל לתביעה בפני המוסד לביטוח לאומי (ואף מכח פוליסת הביטוח הפרטית), אולם בית המשפט ינכה את סכום התשלומים שהעובד עשוי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי מסכום הפיצויים שייפסק לו כלפי המעסיק.