למי הסיבה לקבוע קשר סיבתי בתאונת עבודה?

מאת: עו"ד דוד סער

ב"ה

הסמכות לקבוע קיומו של קשר סיבתי במקרה של פגימות מאוחרות הנובעות מתאונת עבודה שהוכרה

פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה:

המדובר בערעור על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה, אשר קיבל תביעת מבוטח להכרה באירוע מוחי שבו לקה בעקבות אירוע חריג בעבודה ובמצבו הנפשי, כתאונת עבודה. במקביל, דחה בית הדין האזורי את תביעת המערער להכיר באירועים מוחיים בהם לקה במועדים אחרים ומאוחרים יותר כקשורים באותו אירוע חריג ועל קביעה אחרונה זו הגיש המבוטח ערעור לבית הדין הארצי (עב"ל 439/08).

הרקע העובדתי:

המערער, יליד שנת 56', עבד בתעשייה האווירית, כאשר מתחילת העסקתו התגלעו סכסוכים בינו ובין מעסיקו הישיר, כנגזרת מדרישות בלתי סבירות מצידו, כך על פי ראות המערער. לאור זאת, ביקש המערער לעבור לעבוד במחלקה אחרת והבין שמעסיקו ייעתר לבקשה. אלא שבהפתעה רבה, התבשר המערער בהמשך, כי בקשתו נענתה בשלילה. לאור בשורה זו, חש המערער ברע ופונה לבית החולים, שם אובחן כסובל מאירוע מוחי – כל זה אירע בחודש 7/01.

בחלוף כחודש ימים וחמישה חודשים נוספים, לקה המערער בשני אירועים מוחים נוספים, נשוא הערעור בבית הדין הארצי.

לאור מצבו הקשה, התערער מצבו הנפשי של המערער, עד כדי אשפוזו במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים עקב מצב נפשי לקוי.

דחיית התביעה בבית הדין האזורי:

בדחייתו את הקשר הסיבתי שבין האירועים המאוחרים לאירוע החריג בעבודה, הסתמך בית הדין האזורי על מומחה רפואי מטעמו, אשר קבע כי יש לדחות כל אפשרות לקיומו של קשר סיבתי בין האירועים המוחיים המאוחרים ובין האירוע בעבודה ובינם ובין האירוע המוחי הראשון (שלו יש קשר לאירוע בעבודה).

עם זאת, בהתאם לחוות הדעת הפסיכיאטרית של המומחה הפסיכיאטרי מטעם בית הדין, נקבע כי הליקוי הנפשי ממנו סובל המערער, פרץ על רקע האירוע המוחי הראשון שקיבל בעבודה, אשר היווה גורם משמעותי לליקוי זה.

לאור זאת, הכיר המוסד לביטוח לאומי, באירוע המוחי ובליקוי הנפשי כתאונת עבודה, בעוד שלגבי האירועים המוחיים המאוחרים, נדחתה תביעתו של המערער.

הערעור לבית הדין הארצי לעבודה:

בערעור שהוגש מטעמו לבית הדין הארצי לעבודה, טען המערער, כי על ביה"ד האזורי היה לקבוע ישנו קשר בין האירועים המאוחרים ובין האירוע החריג בעבודה, כשעל ביה"ד היה להסתמך על חוות דעת פסיכיאטרית מטעמו, שקבעה כי היה נתון במצב של 'עקה' בסמוך לפני קרות האירועים המוחיים המאוחרים, שנבע מהאירוע החריג בעבודה.

ביה"ד הארצי קבע, כי יש לקבל את הערעור, תוך שהדגיש בפסק דינו, כי בירור קיומו של קשר סיבתי מהסוג הנטען, קרי פגיעה חדשה הנגזרת מפגיעה ראשונה שהוכרה כתאונת עבודה, נתון לסמכותה של הוועדה הרפואית ואינו נמצא בתחום סמכותו של פקיד התביעות, זאת בהתאם לסעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי והפסיקה שפירשה אותו.

יוצא איפוא, כי ככל שפקיד התביעות או בית הדין הכירו בפגיעה שנפגע מבוטח כתאונת עבודה, הוועדה הרפואית היא המוסמכת לבחון קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה שהוכרה ובין נזק רפואי שאירע למבוטח בשלב מאוחר יותר, כמו במקרה זה.

פסק הדין:

הערעור התקבל באופן שהתיק יועבר לבחינת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי לבחינת הקשר הסיבתי שבין האירועים המוחיים המאוחרים בהם לקה המערער ובין תאונת העבודה שהוכרה ע"י בית הדין האזורי לעבודה.

משרדנו עוסק בעניינים הקשורים לדיני הנזיקין, דיני משפחה, חוזים, ירושה, ביטוח לאומי, ביטוח ודיני העבודה. משרדנו מעניק ליווי וייצוג אף בבתי הדין הרבניים ולרבות בבתי הדין לענייני מזונות. ככל שהינך חושש כי נפגעו זכויותיך, גש עוד היום למשרדנו, ונשתדל ב"ה לסייע לך.

דוד סער, עו"ד