ירידה בשמיעה עקב העבודה – מה עושים?

מאת: עו"ד דוד סער

הפגיעה באיכות השמיעה שלהם יכולה להתבטא במגוון אופנים, לרבות ירידה בשמיעה, טנטון (צפצופים בלתי פוסקים באוזניים), פגיעה בשיווי המשקל וביציבות (נזק ווסטיבולרי), ועוד.

מה ניתן לעשות במקרה של ירידה בשמיעה עקב העבודה?

ככל שעובד כלשהו סובל מירידה בשמיעה שלו עקב חשיפתו לרעש מזיק ומתמשך במקום עבודתו, באפשרותו להגיש מספר תביעות כנגד גורמים שונים:

1. ראשית, באפשרותו להגיש תביעה בפני המוסד לביטוח לאומי להכרתו כנפגע עבודה עקב מחלת מקצוע.
2. שנית, אם לעובד יש פוליסת ביטוח רלוונטית שמבטחת אותו מפני נזקי הירידה בשמיעה, באפשרותו להגיש גם תביעת ביטוח כנגד חברת הביטוח שהנפיקה לו את הפוליסה.
3. שלישית, ככל שהירידה בשמיעה אירעה עקב התרשלות המעסיק בכל הנוגע לחובתו החוקית להגן על העובד מפני נזקי הרעש במקום העבודה, באפשרותו להגיש גם תביעת פיצויים כנגד המעסיק שלו.

בכל אחת מהתביעות הללו יש להוכיח את עצם הירידה בשמיעה של העובד ואת שיעורה. בנוסף יש להוכיח שהירידה בשמיעה של העובד אכן נגרמה עקב תנאי העבודה שלו, ולא עקב סיבה אחרת שאיננה קשורה למקום עבודתו, כגון תחלואה טבעית של הגוף, חשיפה למוזיקה בעוצמה גבוהה, שימוש בתרופות מסוימות, ועוד.

לשם כך חשוב מאד לבצע בדיקות שמיעה שיעידו על הירידה בשמיעה ועל שיעורה, לשמור על כל המסמכים הרפואיים שמתעדים את הירידה בשמיעה, וכן לדאוג להשיג ראיות שיעידו על עוצמת הרעש ותדירותו במקום העבודה.

תביעה בפני המוסד לביטוח לאומי בגין ירידה בשמיעה עקב עבודה

עובד שסובל מירידה בשמיעה שלו עקב חשיפתו לרעש מזיק ומתמשך במקום עבודתו, רשאי להגיש תביעה בפני המוסד לביטוח לאומי להכרה בו כנפגע עבודה עקב מחלת מקצוע, וזאת תוך שנה ממועד הפגיעה.

מהם תנאי הזכאות להכרה בירידה בשמיעה כפגיעת עבודה עקב מחלת מקצוע?

ככלל, על מנת שעובד יוכר כנפגע עבודה עקב מחלת מקצוע, עליו להוכיח שהוא חלה תוך כדי ועקב עבודתו במחלה שנכללת ברשימת המחלות שמצויינת בתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954.

סעיף 7 לתוספת השניה לתקנות הללו קובע שירידה בשמיעה תוכר כמחלת מקצוע בכפוף לכך שהעובד יוכיח שנגרם לו "נזק לאוזן הפנימית הנגרם על ידי חשיפה לרעש שהביא לירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור", ושהוא עבד "עבודה ממושכת בתנאי רעש ממוצע ומשוקלל של לא פחות מ-85 דציבל".

יחד עם זאת, סעיף 46 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) קובע חזקה לפיה כאשר עובד חלה במחלה שהוגדרה כמחלת מקצוע בתוספת השניה לתקנות במהלך היותו מועבד בעבודה או בתהליך ייצור שמפורט לגביה, או בתוך שנה לאחר שחדל לעבוד, תיחשב בחזקת מחלה שהעובד חלה בה עקב מחלתו, כל עוד לא הוכח ההיפך.

בנוסף, סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי, אשר נחקק בשנת 2005, מגדיר אף הוא את התנאים להכרה כפגיעת עבודה בליקוי שמיעה או טנטון שנגרמו עקב חשיפה לרעש כפגיעת עבודה, וזאת בנוסח הבא:

"84א. ליקוי שמיעתי
(א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:

1. המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);
2. כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
3. הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:
   (א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);
   (ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.

(ב) רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:

1. כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;
2. הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
3. הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית."

בפסיקה נקבע שמטרת סעיף זה הינה ליצור הסדר ממצה של תנאים מקדמיים להכרה בליקוי שמיעה ובטינטון שנגרמים מחשיפה לרעש כפגיעה בעבודה, תוך מתן דגש על קביעת התנאים שמעידים על קשר סיבתי בין הליקוי לבין תנאי העבודה ברעש מזיק, ועל פגיעה תפקודית, כאשר הפגיעה בתפקוד העובד במקום עבודתו מתבטאת בפגיעה בשמיעה בתדירות הדיבור (עב"ל 188/08 המוסד לביטוח לאומי נ' דוד אלון).

מהם הזכויות המוענקות למי שהוכר כנפגע עבודה?

ההכרה בעובד כנפגע עבודה בשל הירידה בשמיעה מעניקה לו את הזכות לקבלת תשלום דמי פגיעה למשך 90 יום.

סכום דמי הפגיעה היומיים הינו 75% משכר העובד בשלושת החודשים הקודמים לחודש שבו הפסיק לעבוד חלקי 90, אם כי עד לתקרה יומית בסך של 1,201.63 ₪ (נכון לשנת 2023).

ככל שנותרה לעובד נכות כלשהי עקב הירידה בשמיעה בתום 90 ימי תשלום דמי הפגיעה, באפשרותו להגיש גם תביעה לקבלת הכרה כנכה עבודה, דבר שיקנה לו את הזכות לקבל גמלת/מענק נכות מעבודה לפי שיעור אחוזי הנכות שייקבעו לו וזכויות נוספות.

תביעה כנגד חברת ביטוח פרטית בגין ירידה בשמיעה עקב עבודה

אם לעובד שסובל מירידה בשמיעה עקב העבודה יש פוליסת ביטוח פרטית כלשהי שמכסה אותו מפני נזקי הירידה בשמיעה, כגון פוליסת ביטוח בריאות פרטי, פוליסת אובדן כושר עבודה, וכיו"ב, באפשרותו להגיש תביעת פיצויים גם כנגד חברת הביטוח הפרטית שמכרה לו את הפוליסה, וזאת תוך 3 שנים ממועד הפגיעה.

ניתן להגיש את התביעה כנגד חברת הביטוח הפרטית גם בנוסף לתביעה בפני המוסד לביטוח לאומי, אולם במקרה כזה יש גם לבדוק האם תנאי הפוליסה קובעים שיש לנכות מתשלום הפיצויים מטעם חברת הביטוח את התשלומים שהעובד זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי.

תביעה כנגד המעסיק בגין ירידה בשמיעה עקב עבודה

אם הירידה בשמיעה של העובד אירעה עקב התרשלות המעסיק בכל הנוגע לחובתו החוקית להגן על העובד מפני נזקי הרעש במקום העבודה, באפשרות העובד להגיש תביעת פיצויים גם כנגד המעסיק שלו, וזאת תוך 7 שנים ממועד הפגיעה.

חובתו הכללית של המעסיק להגן על עובדיו מפני הסיכונים שכרוכים בתהליך העבודה מעוגנת בפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל 1970 ובפסיקת בתי המשפט שקבעה שלמעסיק יש חובת זהירות כלפי עובדיו, שכוללת, בין היתר, את החובה לספק להם אמצעי מיגון כנדרש.

בנוסף, קיימות בארץ גם תקנות ספציפיות להגנת העובד מנזקי חשיפתו לרעש, בשם תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), תשמ"ד-1984. תקנות אלו מטילות על המעסיק, בין היתר, את החובה לצייד את עובדיו במגיני אוזניים ולערוך להם בדיקות שמיעה תקופתיות לשם אבחון ומעקב.

אולם, אם יסתבר במהלך המשפט שגם לעובד יש אשם תורם כלשהו לגרימת הירידה בשמיעה שלו, ולמשל, כאשר יוכח שהוא לא תמיד הקפיד להרכיב את מגיני האוזניים, בית המשפט עלול לנכות את שיעור האשם התורם של העובד מסכום הפיצויים שייפסק לו כלפי המעסיק.

גם את התביעה כנגד המעסיק ניתן להגיש בנוסף לתביעה בפני המוסד לביטוח לאומי והתביעה כנגד חברת הביטוח הפרטית, אולם יש לקחת בחשבון שבית המשפט ינכה מסכום הפיצויים שעל המעסיק לשלם לעובד את סכום התשלומים שהעובד עשוי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי.