עורך דין תאונות עבודה

אין ספק כי למעביד אחריות כבדה לשלומו ובריאותו של העובד ועליו להקפיד הקפד היטב לתנאי עבודה הולמים, להדרכה נאותה ולסיוע מתאים בעת הצורך.

עורכי הדין במשרדנו בעלי ניסיון וידע רחב בתחום דיני נזיקין בכלל ובתאונות עבודה בפרט.

צוות משרדנו מכיר היטב את הפסיקה הקיימת בקשר לבטיחות בעבודה ולחובות המעסיק לדאוג לביטחונם ושלומם של עובדיו.

אנו מייצגים בכל הערכאות בבתי המשפט, מעניקים הדרכה והכוונה שוטפת של הלקוח וכן בקיאים בחישובים האריתמטיים המאפיינים ענף זה.

עו"ד דוד סער וחלק מצוותו הינם בוגרי מדעי הכלכלה והמדעים המדויקים, וככאלה אמונים על חישובי נזק מורכבים ומסובכים ככל שיהיו.

במאמר הבא יצרנו לנוחיותכם מדריך המסביר על תאונת עבודה מבסיסה וכן על זכויותיכם. להתייעצות משפטית ראשונית, באפשרותכם להשאיר לנו פנייה באתר או ליצור עמנו קשר טלפוני ישיר.

מה צריך לעשות לאחר תאונת עבודה?

עובד שנפגע בתאונת עבודה, זכאי לקבל תגמולים בגין נזקי התאונה מהמוסד לביטוח לאומי, מחברת הביטוח הפרטית שלו, ככל שיש לו פוליסת ביטוח שמכסה נזקים שיכולים להיגרם גם עקב תאונת עבודה, ומהמעסיק שלו, ככל שמדובר בעובד שכיר שניזוק בתאונת עבודה שנגרמה בשל רשלנות המעסיק.

כדי שהעובד יוכל למצות את כל הזכויות המגיעות לו מכל הגורמים הללו עקב תאונת העבודה שעבר, חשוב שהוא ינקוט בשורה של פעולות שונות לאחר קרות התאונה כדי לתעד את נסיבות התאונה ולאסוף ראיות לגבי התאונה וההוצאות שהוצאו על ידו בגין התאונה.

אם מדובר חלילה בתאונת עבודה קשה, שבגינה נבצר מהעובד לנקוט בפעולות אלו (במלואן או בחלקן) עקב מצבו הבריאותי, מומלץ שבני משפחתו ו/או עמיתיו לעבודה ינקטו בפעולות אלו עבורו.

להלן פירוט הפעולות העיקריות שכל עורך דין תאונות עבודה ימליץ לכם לנקוט בהן לאחר קרות המקרה:

1. תיעוד נסיבות התאונה

חשוב לתעד את נסיבות תאונת העבודה ולאסוף להן ראיות שמוכיחות את עצם התרחשותה, כמו גם את אופן התרחשותה.

לשם כך, מומלץ לצלם את מקום התאונה, את הפציעות והחבלות שנגרמו לעובד עקב התאונה. בנוסף, חשוב לרשום את השמות ופרטי הקשר של כל העדים לתאונה.

2. דיווח למעסיק

אם המעסיק של העובד לא נכח בעת התרחשות תאונת העבודה, חשוב לדווח לו מיידית על התרחשותה ולידע אותו בכל פרטיה, ככל הניתן.

3. זימון חוקר של משרד העבודה

כאשר מדובר בתאונה קשה שמחייבת דיווח למפקח האזורי מטעם משרד העבודה, בהתאם לפקודת תאונות ומחלות משלח-יד (הודעה) ותקנות התאונות ומחלות משלח-היד (הודעה על מקרים מסוכנים במקומות עבודה), תשי"א-1951, יש לדרוש לזמן למקום חוקר תאונות עבודה מטעם משרד העבודה, ולדרוש לקבל את הדו"ח שיכין לאחר שיושלם.

4. איסוף ושמירת כל המסמכים הרפואיים

חשוב כמובן לאסוף ולשמור את כל המסמכים הרפואיים של העובד שמתעדים את נזקי הגוף שנגרמו לו עקב תאונת העבודה, לרבות דוח חדר מיון, מכתב שחרור מבית החולים, צילומי הדמיה כגון רנטגן, CT, MRI, ועוד.

5. איסוף ושמירת כל הקבלות והחשבוניות בגין הוצאות התאונה

בנוסף, חשוב כמובן לשמור את כל הקבלות והחשבוניות בגין ההוצאות השונות שהעובד נאלץ להוציא עקב תאונת העבודה, לרבות הוצאות בגין טיפולים רפואיים, רכישת אביזרים רפואיים, הוצאות נסיעות, הוצאות עזרת צד ג', וכיו"ב.

מבחינת ההוצאות הרפואיות, חשוב להיות מודע לכך שכל עובד שנפגע בתאונת עבודה זכאי לקבל טיפול רפואי בחינם על חשבון המוסד לביטוח לאומי, ולכן חשוב לשמור על כל הקבלות בגין ההוצאות הרפואיות, הן מבחינת טיפולי העזרה הראשונה שניתנו לעובד מייד לאחר קרות התאונה, והן מבחינת הטיפול המתמשך שניתן לו לאחר מכן.

אם העובד פונה לבית החולים באמבולנס עקב תאונת העבודה, הוא יהיה זכאי גם להחזר הוצאות הפינוי באמבולנס. לשם כך, חשוב לשמור את החשבונית המקורית שניתנה בגין פינוי העובד באמבולנס, ולהגיש אותה למחלקת נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי. בנוסף, העובד אינו צריך לשלם אגרת חדר מיון.

כדי לקבל בחינם את הטיפול הרפואי שנדרש לעובד לאחר התאונה, עליו לפנות לקופת החולים שלו עם טופס המוסד לביטוח לאומי המתאים לו (סוג הטיפול הרפואי והיקפו ייקבעו על ידי רופאי קופת החולים שמטפלים בעובד):

אם מדובר בעובד שכיר, עליו לבקש מהמעסיק שלו למלא טופס בל/250 בדבר אישור למתן טיפול רפואי עבור נפגע עבודה שהינו עובד שכיר, ולהגיש אותו למוסד לביטוח לאומי.

אם מדובר בעובד עצמאי, עליו למלא בעצמו את פרטי טופס בל/283 בדבר אישור למתן טיפול רפואי עבור נפגע עבודה שהינו עובד עצמאי, ולהגיש אותו למוסד לביטוח לאומי.

6. הגשת תביעות הפיצויים בגין תאונת העבודה בתוך תקופת ההתיישנות

כאמור לעיל, לעובד שנפגע בתאונת עבודה עומדת הזכאות להגיש תביעת פיצויים בגינה כנגד שלושה גורמים: המוסד לביטוח לאומי, חברת הביטוח שלו, והמעסיק שלו.

אולם, יש לשים לב שלכל אחת מהתביעות הללו יש תקופת התיישנות משלה (כלומר, לכל אחת מהתביעות הללו יש תקופת זמן מוגבלת שבה ניתן להגיש אותה מלאחר קרות התאונה). לא ניתן להגיש תביעה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות שלה, וככל שהוגשה כזו, היא תידחה על הסף.

לפיכך, חשוב להיות מודע לתקופת ההתיישנות של כל תביעה כדי להגיש אותה במועד, וזאת כפי שיפורט להלן:

  1. תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי: תביעה להכרה כתאונת עבודה יש להגיש בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה. ניתן להגיש את התביעה גם לאחר שנה, אולם יש לקחת בחשבון שהדבר עלול לפגוע בזכאות העובד לקבל דמי פגיעה ואף להקטין את גובה קצבת הנכות שיקבל במידה ויקבעו לו אחוזי נכות, הואיל וניתן לקבל תשלום באופן רטרואקטיבי עבור לא יותר משנה קלנדרית אחת אחורה.
  2. תביעה כנגד חברת הביטוח הפרטית של העובד: ישנן כל מיני פוליסות ביטוח פרטיות שמכסות את העובד מפני נזקים שעלולים להיגרם לו גם עקב תאונת עבודה. מדובר, למשל, בפוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח בריאות פרטי, ביטוח תאונות אישיות, נכות מתאונה, ביטוח מחלות ואשפוז, ביטוח חיים (אם העובד נפטר עקב תאונת העבודה), וסיעוד (אם העובד הפך לסיעודי עקב תאונת העבודה), וכיו"ב. ככלל, תקופת ההתיישנות לפוליסות אלו הינה 3 שנים ממועד קרות התאונה, למעט לגבי פוליסות ביטוח מחלות ואשפוז, ביטוח חיים וסיעוד שנרכשו לאחר יום 26.11.2020, לגביהן תחול תקופת התיישנות מוארכת, של 5 שנים (לפי חוק חוזה הביטוח).
  3. תביעה כנגד המעסיק של העובד: תקופת ההתיישנות להגשת תביעה כנגד מעסיק שהתרשל והפר את חובתו להגן על עובדיו מפני תאונת עבודה, הינה 7 שנים (לפי חוק ההתיישנות).

מהי פגיעת עבודה?

תאונת עבודה תיחשב ככזאת במקרים בהם קרתה פגיעה בעובד תוך כדי עבודתו, בשל עבודתו, בדרך לעבודה או בחזרה ממנה הביתה.

לצד תאונות רבות שיכולות לקרות באותן סיטואציות, תחשב פגיעה עבודה גם במקרים של מחלת מקצוע.

מחלת מקצוע הינה מחלה שקרתה לעובד בשל עבודתו, כל עוד היא נמצאת ברשימת המחלות שהוגדרו כמסכנות בתקנות הקיימות בחוק הישראלי.

התהליך הנדרש להגשת תביעה בגין תאונת עבודה

במקרה של תאונת עבודה, על העובד הנפגע להגיש תביעה מסודרת למוסד לביטוח הלאומי.

  • במקרים ובהם מדובר על עובד שכיר על העובד להגיש טופס "בל/125"
  • במקרים ובהם מדובר על עובד עצמאי עליו להגיש טוס "בל/283".

במקרים ובהם אותו נפגע אינו מסוגל להמשיך בעבודתו עקב אותה פגיעה ואף אינו מסוגל לעבוד בעבודה אחרת, וזאת בהתאם למסמכים רפואיים המעידים על מצב זה, עומדת לנפגע הזכות בקבלת דמי פגיעה – תשלום כספי עבור פרקי הזמן בהם לא עבד, וזאת בכדי לפצות העובד הנפגע על אובדן הכנסה שנגרמה לו בשל חוסר היכולת לשוב ולעבוד.

את דמי הפגיעה ניתן להגיש באמצעות טופס "211".

פגיעות נפוצות

אחת הפגיעות הנפוצות ביותר היא פגיעת עובד בגבו.

במקרים כגון אלו, ישנם מעסיקים אשר לא נותנים דעתם למשאות כבדים אותם נושא העובד ולא אחת מסתיים העניין בפריצת דיסק או בכל נזק אחר הנגרם לגבו של העובד.

פגיעה מסוג כזה הינה פגיעה קשה והשלכות רבות לה. אחת מהן היא אחריותו של המעסיק לפגיעה זו ועקב כך גם הפיצוי הכספי אותו יידרש המעסיק לשלם לעובד הנפגע. פגיעה כזו מזכה את העובד לתבוע בנזיקין את המעסיק מעבר לזכויותיו של העובד מול ביטוח לאומי, קרנות פנסיה וחברות הביטוח.

דוגמאות לתאונות עבודה שגורות

לצד פגיעות גב שמתרחשות בלא מעט מקומות עבודה, ישנן תאונות עבודה רבות שמביאות לפציעות מסוגים שונים.

עובדים, למשל, מתחום ההסעות שנמצאים ברוב שעות העבודה על הכביש, חשופים באופן טבעי לפגיעות הנגרמות בשל תאונות דרכים, בין אם מדובר על "צליפת שוט", פגיעות בגפיים, פגיעות ראש קשות ועד מקרים מצערים של נכות לצמיתות.

דוגמאות נוספות של פגיעות יכולות לקרות למשל, לאנשים שעובדים בגובה ובשל חוסר זהירות הם נפגעים מנפילה מגובה רב. כאן ניתן לראות לא פעם עובדים בתחום הבנייה, התעשייה והחקלאות.

חשוב כמובן לציין כי לצד פגיעות פיזיות, יכולה תאונת עבודה להיחשב גם במקרים ובהם עובד מצא עצמו מותקף במסגרת העבודה. בין אם מדובר על תקיפה על ידי עובד אחר, לקוח או כל אדם אחר איתו הוא בא במגע. במקרים רבים, חלק מהפגיעה בשל אותה תקיפה תהה לא רק ברמה הפיזית אלא ברמה הנפשית, כשהחוק כמובן מחשיב פגיעות אלו גם כן כפי שהוא מתייחס לפגיעה בממד הפיזי.

מתי נתבע את המעסיק?

לצד האפשרות לתבוע את המוסד לביטוח לאומי בשל תאונת עבודה, ישנם מקרים בהם יהיה ניתן, יחד עם ליווי של עורך הדין, להגיש תביעה גם נגד המעסיק. במקרים אלו אנו נתבע את המעסיק בגין נזקי הגוף שנגרמו לנו בעקבות אותה תאונת עבודה.

הגשת תביעה וזכייה בה אפשרית במקרים ובהם נוכל להוכיח כי תאונת העבודה נגרמה עקב רשלנות או מחדל מצד המעסיק. במקרים ובהם התרחשה תאונת עבודה בה ברור שאין כל רשלנות או מחדל מצד המעסיק, לא תהיה כל עילה להגיש תביעה נגדו.

על עובד שזכה לפיצויים מצד המעסיק להכיר כי פיצויים שקיבל או יקבל מהמוסד לביטוח לאומי ינוכו בגובה הסכומים להם זכה מהפיצויים שקיבל ממעבידו.

באיזה ביטוח מבוטח המעסיק?

המעסיק על פי רוב מבוטח בביטוח "חבות מעבידים" שנועד למטרה זו. עם זאת, הדברים אינם פשוטים כפי שהם נראים, וזאת משום שעל העובד להוכיח, כאמור, רשלנות מטעם המעסיק.

הוכחה של רשלנות מצריכה התייעצות עם עורך דין מנוסה בתחום הנזיקין.

עורך הדין יידע לבחון את הדברים על פי חוק הבטיחות והגהות בעבודה, וכן עפ"י כללים שנקבעו בפקודת הנזיקין ובפסיקה הענפה הקיימת בתחום זה.

אני עובד מהבית, האם ניתן להכיר בי כנפגע עבודה?

היכולת כיום לעבוד מהבית מתקיימת בלא מעט עסקים וחברות בישראל.

ישנם תחומים רבים בהם מתאפשר לעובדים לבצע עבודתם מהבית, בין אם דרך המחשב האישי שלהם ובין אם יש באמתחתם חלל עבודה שמאפשר להם לעבוד מרחוק עבור מקום עבודתם.

התפשטות הקורונה לאורך שנת 2020 העצימה עוד יותר את נושא העבודה מהבית וברבים ממקומות העבודה אפשרו לנתח רחב יותר של עובדים להמשיך ולעבוד מרחוק.

הדבר כמובן הוביל רבים מהעובדים לתהות האם במסגרת עבודה מהבית כשכיר או עצמאי קיימים מצבים בהם נחשב כנפגעי עבודה.

במקרים ובהם נפגע העובד בזמן שעבד מהבית, תחשב אותה פגיעה כתאונת עבודה רק אם הפגיעה קרתה תוך כדי ובשל העבודה שנעשתה.

במסגרת תביעה זו חשוב לצרף לתביעה למוסד לביטוח הלאומי אישור מהמעסיק על העבודה מהבית, כשבתוך אותו אישור רשום התאריך ושעת העבודה בהן נפגע העובד.

נפגעת בתאונת עבודה? פנה לעורך דין דוד סער!

המעסיק על פי רוב מבוטח בביטוח "חבות מעבידים" שנועד למטרה זו. הדברים אינם כה פשוטים כפי שהם נראים, וזאת משום שעל העובד להוכיח רשלנות מטעם המעסיק. הוכחה כזו מצריכה התייעצות עם עורך דין מקצועי ומנוסה, שעוסק רבות בתחום הנזיקין.

עורך דין תאונות עבודה ידע לבחון את הדברים על פי חוק הבטיחות והגהות בעבודה וכן עפ"י כללים שנקבעו בפקודת הנזיקין ובפסיקה הענפה הקיימת בתחום זה.



 

מקרה לדוגמה:

לצורך המחשה, אציין דוגמא אחת מיני רבות כפי שבאה לידי ביטוי בפס"ד שניתן בעניין שאול קצר נ' יחיאל ג'יבלי – אוקל ייצור ושיווק בע"מ (ת"א) 1335/93.

שם נקבע, כי המעסיק, שהינה חברה לייצור ושיווק חומרי ניקוי, אחראית ב- 70% לנזקי עובד שגבו "נתפס" במהלך עבודתו והא נותח וסובל מהגבלה בפעילותו הגופנית.

ביהמ"ש קבע, כי לא היה על המעסיק להטיל על העובד להרים לבדו משאות כבדים באופן תכוף ומידי יום ולפיכך אין לפוטרו מנזקי העובד.

ביהמ"ש קבע עוד, כי המעביד נמנע מהנהגת שיטת עבודה בטוחה ופיקוח על העבודה באופן בטוח יותר.

כמו"כ המעסיק התרשל בכך שאיפשר לעובדיו ולתובע בפרט להרים לבד, ללא עזרה של אדם אחר או עזרת מתקן הרמה, מיכלים כבדים וזאת על דרך השגרה ומידי יום.

יצויין, כי מקרים כגון אלו בהם מעסיקים אינם מקפידים על בריאות גבו של העובד נמצאים שכיחים מאוד במחוזותינו וטוב יעשו העובדים הנפגעים אם יפנו לעו"ד לקבלת סיוע משפטי בהתאם.

בעניין זה ראוי לציין כי לא אחת זוכים העובדים בסכומי כסף נכבדים בשל פגיעותיהם ויפה שעה אחת קודם.

מאידך גיסא, טוב יעשו המעסיקים אם יקפידו היטב על נוהלי עבודה בטוחים ועל תקנות הבטיחות והגיהות בעבודה כפי שתוקנו.

בכל שאלה והתייעצות עם עורך דין תאונות עבודה מטעם משרד עורכי דין דוד סער, צרו עמנו קשר טלפוני או השאירו פניה באתר. נבחן כיצד נוכל לסייע לכם בהליך המשפטי לכל אורכו.

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן