בית המשפט המחוזי בתל אביב בפסק דין בן ישי פרחיה נ' שלמה אברהם ואח' (ע"א 1640/08) קיבל את ערעורה של אישה שנסעה בקלנועית ונפגעה מרכב, וקבע כי לא ניתן לראות בקלנועית "רכב מנועי" , ומכאן יש לראות בנפגעת כהולכת רגל.
בית משפט השלום אשר נתן את פסק הדין עליו הוגש הערעור, קבע כי הקלנועית עונה על הגדרת "רכב מנועי" בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שכן מדובר בכלי בעל גלגלים המסיעים אותו ממקום למקום, ועל כן דחה את התביעה שהגישה הנפגעת כנגד נהג הרכב הפוגע וחברת הביטוח שביטחה אותו.
בית המשפט המחוזי הפך את החלטת בית משפט השלום, ולאחר שבחן האם קלנועית עונה להגדרת "רכב מנועי" כמשמעותו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הגיע למסקנה שהקלנועית אמנם עונה על ההגדרה הבסיסית של "רכב מנועי" בחוק, אולם הינה נכללת באחד ממצבי המיעוט שבהגדרת המושג "רכב מנועי" בחוק, אשר מוציאה אותה מהכלל של הגדרת "רכב מנועי". בית המשפט המחוזי קבע שבמהותה נחשבת הקלנועית לכסא גלגלים הואיל והיא ממלאת את אותה הפונקציה שממלא כסא גלגלים- להקל על תנועתם של אנשים מוגבלים. עוד נקבע, כי העובדה שהקלנועית יכולה להסיע יותר מאדם אחד ומהירותה גבוהה בשני קמ"ש בלבד מכסא גלגלים כהגדרתו בתקנות התעבורה, אינה שוללת את אופייה ומהותה של הקלנועית המשמשת ככסא גלגלים משוכלל. גם העובדה שהמחוקק פטר את הקלנועית מחובת רישום ורישוי, אסר את תנועתה בכביש והגביל אותה ככלל לנסיעה על המדרכה בדומה להולך רגל, מחזקת אף היא את המסקנה כי המחוקק ביקש להשוות בין הקלנועית לבין כסא גלגלים. משכך, היות והקלנועית לא יוצרת סיכון תחבורתי גבוה יותר משעשוי ליצור כסא גלגלים, בית המשפט קבע כי מוצדק לכלול את הקלנועית, כפי שהיא מוגדרת בתקנות התעבורה, במצבי המיעוט בהגדרת "רכב מנועי" בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
יחד עם זאת, ציין בית המשפט המחוזי כי על המחוקק לומר דברו ולקבוע מפורשות את מעמדה של הקלנועית בכל הקשור לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ואף המליץ לתקן את החוק באופן שבהגדרה של "רכב מנועי" במקום לכתוב "ולמעט כסא גלגלים" ייכתב "ולמעט קלנועית".
בסופו של יום, כאמור, קיבל בית המשפט את ערעורה של הנפגעת וקבע שדינה כדין הולכת רגל, והתיק הוחזר לבית משפט השלום לצורך המשך הליכים כנגד הנתבעים – בעל הרכב הפוגע וחברת הביטוח.
דוד סער, עו"ד תאונות דרכים
