28/07/2014
אדם שנפגע בתאונת דרכים, בהיותו נוסע ברכב בו נהג חברו, נפגע באופן אנוש ונפטר לאחר מכן, עוד בזירת האירוע. המנוח היה בן 19 במותו.
הוריו הגישו תביעה בשם העיזבון ובשם היותם יורשיו מכח צו ירושה, בחלקים שווים.
בית המשפט בפניו הובאה התביעה קבע כי על חברת הביטוח לפצות את התובעים במספר רכיבים, ואלו הם:
הוצאות קבורה ואבלות:
התובעים טענו כי בשל מותו של המנוח נגרמו להם הוצאות הכוללות רכישת מזון לציבור שהגיע לנחם, הוצאות של מזון בגין סעודה שנערכה ליום השנה והוצאות קבורה.
בגין הוצאות אלו קבע בית המשפט כי על חברת הביטוח לפצות את התובעים בסך 15,000 ₪.
פיצוי בגין הפסדי שכר בשנים האבודות:
לפני התאונה למד המנוח עיצוב שיער והיה תלמיד מצטיין, אשר מוריו ציפו לו השתלבות במקצוע בהצלחה רבה.
לאור הנתונים הנ"ל נערך חישוב של הפסד שנות עבודותיו הפוטנציאליות של המנוח עד גיל 67, בהתאם למשכורת הממוצעת במשק, שהיתה במועד מתן פסק הדין ובהתאם לנכותו של המנוח שעמדה על 95% לאור מגבלה באצבעותיו בשיעור 5%.
בית המשפט קבע כי על חברת הביטוח לפצות את התובעים בסך 708,000 ₪.
אובדן פנסיה וקצבת זקנה בשנות גיל הזהב האבודות:
לאחר יציאתו של האדם לגימלאות, קצבת הזקנה שהוא מקבל וכן כספי הפנסיה המגיעים לו מהווים את הכנסתו. מאחר ומדובר כאן באדם שנפטר, הרי שהכספים הנ"ל לא יתקבלו לרשותו, אזי יש לשלם סכום זה לתובעים.
בית המשפט קבע כי על הנתבעת לשלם לתובעים סך של 19,500 ₪ בגין רכיב זה.
נזק לא ממוני:
בגין כאב וסבל שנגרם לתובעים בשל מותו של מנוח, יש לפצותם בסך של 46,000 ₪.
ת"א 11473-11-09 סבן ואח' נ' הכשרת היישוב בישראל בע"מ
דוד סער, עו"ד
