בשנים האחרונות נפל דבר בישראל, ומאז שניתן פסק הדין בעניין עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' החב' לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ ביום 15.3.04, גדלו הפיצויים המשולמים לנפגעי גוף בסכומים ניכרים מאד, עד כדי מיליוני שקלים במקרים הקיצוניים.פסק דין זה חולל מהפיכה של ממש בכל הקשור בחישוב הנזק שנגרם לנפגעי גוף. בכלל אלו נמנים מקרי מוות, פציעות קשות הגורמות לנכויות ועוד כיוצ"ב. וכל כך למה? התשובה היא שמעתה עפ"י פסה"ד הנ"ל יש לחשב גם את שנות הפסדי ההשתכרות בשנים האבודות, קרי בשנים הבאות שלאחר הפגיעה, בה לא יוכל הנפגע להשתכר ולהרוויח מחמת שנפטר במקרה זה יש לחשב את אי השתכרותו בשנים שלאחר מותו.
עוד פס"ד זה יצא לאוויר העולם וכבר מלאו בתי המשפט בתביעות מתביעות שונות שכולן על רקע פסק הדין החדשני בפרשת אטינגר ז"ל הנ"ל, ורבים מהם תרמו רבות לשיח המשפטי בתוככי אולמות בית המשפט ולפסיקות חדשות וחדישות אשר כולן בכוון של קביעת גבולות הדין. דא עקא שגבולות עדיין לא תוחמו והעניין המשפטי עדיין בעיצומו. כך למשל נדונה השאלה האם חישוב השנים האבודות יחול גם על נפגעי תאונות דרכים, והתשובה שניתנה לכך ברע"א 8925/04 סולל בונה בע"מ נ' עזבון המנוח אחמד עבד אל חמיד ז"ל היא, שכן. עוד נדונה השאלה האם להלכת אטינגר הנ"ל יש תחולה רטרוספקטיבית על תיקים תלויים ועומדים וגם על כך ניתנה התשובה שכן. כלומר: כל עוד לא הסתיים תיק הדן בנזק גוף, ניתן לתקן את תחשיב הנזק ולכלול בו גם את הפגיעה הנובעת מהשנים האבודות. זאת ועוד, נדונו השאלות בתחום החישוב גופו, כלומר: כיצד יש לחשב מהבחינה האריתמטית את הנזק בגין השנים האבודות במקרה של נפטר ללא תלויים, האם לפי שיטת הידות או לפי ניכוי הוצאות מוגברות, ואם לפי שיטת הידות אזי כיצד יוערכו הידות במקרה של נפטר צעיר ללא תלויים. כמו"כ לפי איזה שכר יש לחשב זאת, האם לפי השכר הממוצע במשק או שכר פוטנציאלי אחר, וכן האם לכולם יש לחשב לפי אותם כללים אחידים או יש לפצל את הכללים לפי קבוצות אוכלוסיה שונות ומצבים סוציואקונומיים שונים, ועוד כהנה וכהנה ליבונים של סוגיות שכולן נוגעות להלכה החדשה והמהפכנית של חישוב נזק לשנים האבודות. עד כדי כך השפיעה הלכה זו, שנבחנה גם השאלה האם עורך דין אשר נמנע לתקן את כתב התביעה בתיק מתנהל, וניתן פסק דין לפי שיטת החישוב הישנה, האם מהווה הדבר רשלנות שבגינה יכול הוא להתבע או לא? שהרי אין ספק שחישוב הפיצויים המגיעים תוך התחשבות בשנים האבודות, יהיה גבוה בסכומים ניכרים מחישוב הנזק לפי השיטה הישנה. ניתן להמשיך ולפרט רבות בהלכה חדשה זו, אך מקוצר היריעה, די באמור כאן בכדי להצביע ולו במעט על השינוי המרענן לטובת עזבונם ו/או משפחות של אלה שאיבדו את יקיריהם, שיש בו להקל ולו במעט על סבלם. דוד סער, עו"ד
