נזק גוף לא ממוני

נזק גוף לא ממוני – כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה

תביעות אלה עניינם מתאפיין בנזק בגין תחושותיו של הנפגע-הניזוק וללא עקרון אובייקטיבי של הניזוק, כגון: כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה ושאר תחושות לא ממוניות. הפסיקה בעניין זה היא עניפה ושולחת שלוחותיה לכיוונים שונים ורבים. מתן ערך כספי בנזקים כאלו הוא בעייתי, הסיבה היא בין היתר משום הקושי הראייתי, כלומר: הקושי להשיג ראיות בכך ולבצע הערכת נזק ריאלית. דרך אחת להעריך נזקים כאלו היא עפ"י הקריטריונים של חוק הפיצויים של נפגעים בתאונות דרכים. שם נקבעו כללים ברורים בעניין זה, ככל שהדבר קשור לכאב וסבל. דרך שנייה היא הערכה שיפוטית לפי מיטב השפיטה. אחד מראשי הנזק הלא ממוניים הוא הפגיעה באוטונומיה, שמשמעותו שלילת זכות הבחירה מאדם, או במילים אחרות, אחרים החליטו בשבילו. אנו יכולים למצוא ראש נזק זה בעיקר ביחסים שבין רופא ומטופל. פסק דין מעניין בסוגיה זו הוא ע"א 2781/93 דעקה נ' בית חולים כרמל פ"ד נג (4) 526, שם נפסק כי בגין נזק הגוף שנגרם לגב' דעקה בניתוח, לא מגיע לה כלום, אך בעצם זה שהרופאים לא שאלו אותה כמו שצריך אם רצונה לעבור את הניתוח או לא, כלומר: שללו ממנה את זכות הבחירה, הרי שזו פגיעה באוטונומיה ועל כך מגיע לה פיצוי. חשוב להדגיש שכשמדובר בנזק לא ממוני, הכוונה היא בעיקר בראש נזק הנקרא: כאב וסבל והוא נמדד עפ"י פרמטרים שונים כמו: אשפוזים, סבל מכאבים, תקופת האשפוז ו/או הסבל, האיברים שנפגעו, השפעתם על האדם, הטיפולים אותם עובר הניזוק ועוד כיוצ"ב. פס"ד נוסף וחדשני בעניין הפגיעה באוטונומיה, ניתן מאוחר יותר והוא ויינשטין נ' ברגמן 9817/02, שם נפסקו פיצויים בגובה 150,000 ₪.מדוע חשוב להזכיר ראש נזק זה של פגיעה באוטונומי?הסיבה היא שרבים מהפציינטים של מערכת הרפואה מתלוננים על העובדה שהרופא לא מסביר להם את הסיכונים שבניתוח שהם אמורים לעבור בהמלצתו. בעניין זה ניתן גם לראות את פס"ד אדנה נ' מדינת ישראל ע"א 6948/02 פ"ד נח (2) 535. יצויין כי החידוש בפסקי הדין הוא, שלמרות שהפציינט היה מסכים בדיעבד, בכל זאת עצם זה שהוא לא נשאל, מהווה הדבר עוולה של ראש נזק לא ממוני מהבחינה הנזיקית-פגיעה באוטונומיה.

דוד סער, עורך דין

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור