הצבת משולש אזהרה- האם ייחשב "טיפול דרך"?

24.5.2011

מאמר זה יעסוק בפסיקה חדשה של בית המשפט העליון, בה נקבע כי הצבת ממשולש אזהרה בשל תקלה ברכב, אינה נכלל בהגדרת שימוש ברכב מנועי בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ואינה מהווה "טיפול דרך".

וכך המקרה: ראובן, נהג משאית במקצועו, נתקע עם רכבו במהלכה של נסיעה שגרתית. כדי לבחון סיבת התקלה ולנסות לתקנה, ניגש הנ"ל אל ירכתי הרכב על מנת להציב משולש אזהרה כדין. מזלו של ראובן לא שפר עליו, ובה בעת שהניח המשולש, נפגע ע"י רכב חולף ונמצא שרוע על הכביש. השאלה היא האם פגיעתו היא במסגרת תיקון דרך, ואז ייחשב בדבר כתאונת דרכים רגילה לכל דבר ועניין.

בכתב הגנתה טענה חברת הביטוח כי אין עסקינן בשימוש ברכב מנועי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הפיצויים ("טיפול דרך או תיקון דרך"), אלא המדובר בפגיעת הולך רגל, וממילא "קרנית" היא האחראית לשאת בהוצאות התובע. ביהמ"ש המחוזי סירב לקבל טיעון זה, וקבע כי הנחת משולש אזהרה בעת עצירה בשולי הדרך מתחייבת מדיני התעבורה ועל כן מדובר בפעולה הקשורה בטבורה לשימוש בכלי הרכב.

על קביעה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 883/11 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' אברהים מחמד וקרנית), אשר נדרש אף הוא להביע עמדתו בסוגיה המעניינת והכה שכיחה בחיינו. בפתח דבריו מונה ביהמ"ש העליון את ארבעת התנאים המצטברים לסיווג אירוע כ"טיפול דרך":

  1. טיפול שהתרחש בדרך.
  2. הטיפול אינו אלא זה הנדרש עקב אירוע פתאומי.
  3. אין מדובר בתקלה מורכבת המצריכה טיפול ע"י איש מקצוע.
  4. טיפול הדרך חייב להתבצע ברכב עצמו או באחד מרכיביו.

מוסיף ביהמ"ש העליון וקובע כי לא כל פעולה שהצורך בה עלה עקב תקלה בכלי רכב, היא בהכרח פעולת תיקון או טיפול. כך למשל אדם שיצא מכלי רכב עקב תאונה, ונפגע בעת ששוחח בטלפון על מנת להזמין גרר, אינו מוגדר כמי שנפגע במסגרת תיקון הרכב או טיפול בו, וזאת שכן שיחת הטלפון, אפילו נדרשה היא בעקבות תקלה ברכב, אינה פעולה של טיפול או תיקון.

על רקע תנאים אלה, קובע ביהמ"ש העליון כי הנחת משולש אזהרה, היא כשלעצמה, לא נכנסת בגדר "טיפול דרך". הנחת משולש האזהרה באה אמנם בעקבות התקלה במשאית והיא מתחייבת לפי דין על-מנת להקטין את הסיכון התחבורתי שנוצר עקב עמידת כלי רכב בשולי הכביש. עם זאת, באלה אין בכדי להפכה למה שאינה. הנחת משולש אזהרה לא מקדמת את פתרונה של תקלה או בעיה ברכב ואף אין בכוחה לעשות כן באופן פוטנציאלי, ומשכך אין היא פעולת טיפול או תיקון.

שופטי ביהמ"ש העליון קבעו כי הנחת משולש האזהרה היא פעולת חוץ רכבית הדומה להסרת מכשול בדרך. החובה להציב משולש אזהרה היא חובה נפרדת ועצמאית, שקיומה ותכליתה מנותקים מהצורך לבצע תיקון או טיפול ברכב.

בסיכומו של דבר הכלל החדש שמתווה ביהמ"ש העליון אומר בזו הלשון כי הנחת משולש אזהרה אינה בגדר "טיפול דרך" כאמור בהגדרת שימוש ברכב מנועי בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור