האם פגיעה במהלך העברת מיכלים הנה תאונת דרכים?

עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה, כי התאונה נשוא בקשה זו מהווה "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (רע"א 7460/07 ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' אייזנברג).

המשיב נפגע במהלך העברת מיכלים למתקן שקילה באמצעות מלגזה. בהגיעו אל מתקן השקילה הבחין כי המתקן לא אופס וירד מהמלגזה כדי לאפסו בטרם הניח את המיכל עליו. בעוד המשיב עומד בין המלגזה לבין מתקן השקילה, נפל המיכל מהמלגזה ופגע בו.

בית המשפט המחוזי בחן את המקרה לאור ההגדרה הבסיסית המופיעה בחוק, וקבע שבעניינו הפעילות של שימוש במלגזה היוותה "שימוש למטרות תחבורה". עוד קבע כי יסוד ה"שימוש" התקיים על-פי החלופה של "נפילת מטען מרכב עומד". לבסוף, סבר בית המשפט המחוזי כי החריג הדן בפריקה וטעינה אינו חל בנסיבות המקרה ולפיכך המדובר בתאונת דרכים.

בבקשת רשות הערעור שהוגשה על ידי חברת הביטוח, טענה היא כי התאונה איננה "תאונת דרכים" על-פי החוק, שכן ראשית, התאונה אירעה במהלך פעילות השקילה ועל-כן לא מתקיים התנאי של "מטרה תחבורתית" כנדרש בהגדרה הבסיסית. שנית, המבקשת חוזרת על טענתה בפני בית המשפט המחוזי, כי המשיב נפגע במהלך פעילות פריקה אשר מוחרגת מהגדרת "תאונת דרכים".

בית המשפט העליון פסק שהחוק כולל הגדרה בסיסית, הגדרות משנה, חזקות מרבות וחזקות ממעטות, כללים וחריגים, הוראות כלליות והוראות מיוחדות. השאלה בעניינו היא האם מתקיימים יסודות ההגדרה הבסיסית של "תאונת דרכים" המנויים בחוק, כאשר גדר המחלוקת המשפטית הוא לגבי יסודות ה"שימוש" ו"המטרה התחבורתית".

לצד ההגדרה הבסיסית, קיימות בחוק הגדרות משנה וביניהן הגדרת יסוד ה"שימוש". הגדרה זו כוללת דרכי שימוש שונים אשר לא נגזרו מתפיסה אחידה ועל-כן יוצרים קושי פרשני במקרים מסוימים. את השימושים ניתן לסווג לכאלה בעלי מטרה תחבורתית מעצם טיבם ולכאלה שאינם בהכרח עולים בקנה אחד עם מטרה זו.

דוגמה לשימוש מהסוג הראשון היא נסיעה רגילה ברכב, ואילו דוגמה לשימוש מהסוג השני היא השימוש שחל בעניינו – הינתקות או נפילה של מטען מרכב עומד. זה האחרון אינו שימוש במובן המקובל של מילה זו, אלא מדובר בהתרחשות שהחוק סיווג כשימוש.

השאלה המרכזית בעניינו נוגעת לתחולת יסוד "המטרה התחבורתית" מקום בו מתקיים יסוד ה"שימוש" מכוח אחת החלופות המנויות בחוק שמתייחסות להתרחשות אשר כשלעצמה אין לה מטרה.

הדרישה בחוק לקיומה של מטרה תחבורתית חלה גם לגבי שימוש כזה, והדרך שבה הלכה הפסיקה במקרים אלה, הנה לבחון את המטרה התחבורתית בראי ההקשר של ההתרחשות. הקשר זה עשוי להשתנות ממקרה למקרה בהתאם לפעולה שבמהלכה אירעה ההתרחשות – הפעולה המיידית – ולשרשרת הפעולות אליה היא משתייכת.

בתהליך בחינת ההקשר הרחב המשמש להחלת יסוד "המטרה התחבורתית" במקרים שבהם השימוש הנדון הוא מסוג הינתקות או נפילה של מטען מרכב עומד. לעיתים בדיקת ההקשר הרחב מתמצית בבחינת הפעולה המיידית עצמה, ולעיתים היא מצריכה פרספקטיבה רחבה יותר הכוללת את שרשרת הפעולות אליה היא משתייכת.

עם זאת, יש מקרים שבהם נדרש דווקא תהליך של מיקוד. כך מקום בו במקביל לפעולה המיידית או לשרשרת הפעולות שאליה היא משתייכת מתבצעות גם פעולות נוספות.

בית המשפט המחוזי בחן את יסוד "המטרה התחבורתית" ביחס למכלול הפעולות ורק לאחר מכן, כאמור, הוסיף ובחן מהו יסוד ה"שימוש" המתקיים במקרה זה, לאמור, החלופה של הינתקות או נפילה של מטען מרכב עומד. בחינה זו למעשה הכריעה ביסוד "המטרה התחבורתית" במנותק מהשימוש הספציפי שהוכר במקרה זה.

בית המשפט העליון פסק כי על-אף מסקנתו הנכונה של בית המשפט המחוזי, דרך המלך, הייתה לבחון את המטרה התחבורתית רק לאחר שנקבע השימוש הספציפי במקרה זה, וזאת, תוך פנייה להקשר הרחב יותר של השימוש במידת הצורך.

בית המשפט העליון פסק כי בעת קרות הנזק המלגזה שימשה ל"מטרה תחבורתית" שכן פעולת ההובלה של המיכלים טרם הסתיימה. כיוון שהפעולה המיידית מקיימת מטרה תחבורתית אין צורך לבחון את כל שרשרת הפעולות אליה היא משתייכת. ה"שימוש"- נפילת מטען מרכב עומד התרחש תוך כדי פעולת ההובלה ובכך יש להתחשב. פעולות האיפוס אינן מן העניין כל עוד השימוש שנעשה ברכב היה ל"מטרה תחבורתית".

יתרה מזאת, אף את הפעולה של איפוס המשקל ניתן לייחס לרצף הפעולות שייעודן תחבורתי. אין הבדל בין מקרה זה לבין מקרה שבו היה המשיב 1 יורד מן המלגזה כדי לפתוח שער; כפי שפתיחת שער מאפשרת את המשך הובלת המיכלים, כך בענייננו האיפוס אפשר את סיום ההובלה.

לחילופין, טענה המבקשת שחלה החזקה הממעטת של פריקה הגוברת על ההגדרה הבסיסית. בית המשפט העליון קבע כי אין ממש בטענה זו וקביעתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה מקובלת. ברי כי במועד קרות התאונה המשיב טרם החל את פעולת הפריקה שכן המלגזה לא הגיעה ליעדה הסופי. על-כן, טענה זו נדחית.

בסופו של יום, בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור.

דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור