המכון הרפואי לבטיחות בדרכים כל המידע שחובה לדעת

מאת: עו"ד דוד סער

אילו גורמים יכולים להעביר דיווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים?

ישנם מספר גופים שיכולים ואף חייבים לדווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים, כאשר הם מזהים שישנה בעיה רפואית, או כל בעיה אחרת, אשר לדעתם יכולה להשפיע על כושר הנהיגה של אדם מסוים. במידה וגוף מסוים דיווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים על ליקוי או בעיה כלשהי שעשויה לפגוע או להגביל את כושר הנהיגה, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים יזמן את אותו נהג לבדיקה רפואית, ויבדוק את כושר הנהיגה שלו.
– להלן רשימת הגורמים שעשויים ואף חייבים לדווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים:

1. משרד הרישוי – יכול לדווח על נהגים שלחובתם עבירות תעבורה רבות וחמורות.
2. משטרת ישראל – יכולה לדווח על נהגים שהיו מעורבים בתאונות דרכים, נהגים בעלי עבר פלילי מכביד, ונהגים שאינם מתאימים להחזיק ברישיון נהיגה מבחינת דרישות בטיחות לנהיגה.
3. בתי המשפט – מי שהורשע בדין בעבירה פלילית, חמורה או קלה, אשר לדעת בית המשפט עשויה להשפיע על כושר הנהיגה. לבית המשפט שיקול דעת אם להעביר או לא להעביר דיווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
4. כל גורם שנחשף לשימוש בסמים או אלכוהול בצורה חריגה – משרד הרישוי, צה"ל, משטרת ישראל, או כל גורם רווחה אחר אשר נחשף לנהגים שמשתמשים באלכוהול או בסמים, אחד הגורמים הללו עשוי לדווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים על אותם נהגים על מנת לבחון את התאמתם להחזיק ברישיון נהיגה.
5. המוסד לביטוח לאומי – יכול לדווח על נהגים בעלי נכויות קלות או קשות אשר לדעתו יש בנכויות אלו כדי להשפיע על כושר הנהיגה.
6. נהגים מבוגרים – למשרד הרישוי נתונה סמכות להפנות נהגים מבוגרים לבדיקת כושר הנהיגה שלהם, מפאת גילם המופלג ומצבם הרפואי.
7. רופא מטפל (מטעם קופת חולים או פרטי) – כאשר רופא משפחה או כל רופא אחר נחשף לבעיה רפואית אצל אחד המטופלים שלו, והוא סבור שאותה בעיה יש בה כדי לפגוע בכושר הנהיגה של המטופל, חובה על הרופא להעביר דיווח מסודר למכון הרפואי לבטיחות בדרכים, על מנת שאותו נהג יעמוד לבדיקת כושר נהיגה בפני רופאי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
8. מי שמבקש להוציא רישיון נהיגה לרכב ציבורי או לרכב משא כבד – המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מבקש לבחון את התאמתם לנהיגה של נהגים שמבקשים להוציא רישיון נהיגה לסוגי רישיונות אלו.
   נוסף על כל הגורמים הנ"ל, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים יכול לקבוע כי נהג מסוים יגיע לביקורת אחת לתקופה, והדבר נתון לשיקול דעתו של המכון הרפואי.

חובת דיווח של רופא למכון הרפואי לבטיחות בדרכים:

חובת הדיווח של רופא למכון הרפואי לבטיחות בדרכים מוסדרת בחוזר מנכ"ל מספר 35/09. מטרתו של חוזר מנכ"ל מספר 35/09 היא למעשה להנחות את הרופאים בנוגע לחובת הדיווח המוטלת עליהם, כאשר הם מזהים בעיה רפואית אצל אחד המטופלים שלהם, ושלדעתם אותה בעיה רפואית עשויה לפגוע בכושר הנהיגה שלהם.

– מה העקרונות העומדים בבסיס חובת הדיווח של הרופאים למכון הרפואי לבטיחות בדרכים?

סעיף 12ב(א) לפקודת התעבורה מסדיר את נושא חובת הדיווח של רופא למכון הרפואי לבטיחות בדרכים, והוא קובע כך:
"רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את זולתו מחמת אותה מחלה, ידווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות"
סעיף זה מתייחס לכל רופא, מכל תחומי הרפואה, וזאת כאשר אותו רופא מזהה בעיה רפואית שעשויה לפגוע בכושר הנהיגה. חשוב להדגיש, כי זה לא משנה אם מדובר בטיפול מתמשך או טיפול חד פעמי שהרופא מעניק למטופל, והדבר היחיד שקובע אם להעביר דיווח או לא, זה סוג הליקוי, והאם אותו ליקוי עשוי לפגוע בכושר הנהיגה.

תנאים מקדימים לחובת הדיווח של רופא למכון הרפואי לבטיחות בדרכים – חובת דיווח מרב"ד:

1. על המטופל להיות בן 16 לפחות.
2. על המטופל לסבול מבעיה רפואית אשר לדעת הרופא מגבילה את כושר הנהיגה שלו. כלומר, על הרופא המטפל להפעיל שיקול דעת ולשאול את עצמו "האם אותו מטופל עלול לסכן את עצמו או נהגים אחרים אם יעלה על ההגה?" אם התשובה לכך חיובית, על הרופא לדווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

רשימת המחלות שרופא חייב לדווח עליהן למכון הרפואי לבטיחות בדרכים – חובת דיווח למרב"ד:

1. אפילפסיה.
2. היפוגליקמיה – כאשר רמת הסוכר בדם נמוכה.
3. הפרעות בקצב הלב – הפרעות בלתי נשלטות.
4. שבץ מוחי.
5. דמנציה – פגיעה הזיכרון, פגיעה בהתמצאות, פגיעה בכושר השיפוט, פגיעה בתובנה.
6. שימוש באלכוהול, סמים או תרופות חזקות שגורמות לטשטוש ולפגיעה במצב ההכרה.
7. דום נשימה בשינה.
8. מחלת נפש – במיוחד כאשר ישנה פגיעה בכושר השיפוט כתוצאה ממחלת הנפש.
9. ליקוי ראייה בלתי ניתן לתיקון באמצעות משקפיים או עדשות מגע.
10. ליקוי שמיעה בלתי ניתן לתיקון באמצעות מכשיר שמיעה או על ידי כל מכשיר אחר.
11. מחלות לב קשות
12. אי ספיקת לב מתקדמת.
13. הפרעה בשיווי משקל (ורטיגו).
14. מחלת סרטן הפוגעת בשיפוט.
15. בעיות אורתופדיות שמובילות למגבלות קשות.
16. ליקויים מוטוריים משמעותיים.

שלבי התהליך מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים?

חשוב מאוד לדעת מהם שלבי הבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, וזאת על מנת להתכונן ככל שניתן לבדיקה, על כל שלביה, דבר שעשוי להגדיל משמעותית את הסיכוי לעבור את הבדיקה בהצלחה. להלן השלבים החשובים שיש לדעת עליהם ולהתכונן אליהם:

1. מכתב זימון לבדיקה: השלב הראשון הוא קבלת המכתב מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים. במכתב זה יציין המכון הרפואי לבטיחות בדרכים את מועד ההתייצבות לבדיקה, ואת המסמכים שעל הנבדק להביא עמו לבדיקה. חשוב לדעת שאי הגעה לבדיקה עשוי לשלול אוטומטית את הזכאות להחזיק או להוציא את רישיון הנהיגה המבוקש, כך שיש להימנע ככל האפשר מאי הגעה לבדיקה ללא הודעה מראש. אם אתם צופים שלא תוכלו להגיע לבדיקה, אפילו ביום הבדיקה, יש להתקשר ולהודיע על אי הגעה, או לשלוח מכתב, ויש לבקש שיקבעו לכם מועד חדש לבדיקה.
2. תשלום אגרת בדיקה: בשלב השני תידרשו לשלם אגרת בדיקה במכון הרפואי לבטיחות הדרכים. את האגרה ניתן לשלם במספר דרכים, כגון: בדואר, באינטרנט, בבנק, או פיזית במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
3. דרישת מידע רפואי נוסף: המכון הרפואי לבטיחות בדרכים יכול לדרוש מסמכים או בדיקות רפואיות נוספות. במידה והתבקשתם להמציא מסמכים רפואיים נוספים, אין זו המלצה ויש לפעול להמצאת המסמכים המבוקשים. אי המצאת המסמכים עשויה למנוע מכם לקבל את רישיון הנהיגה הרצוי.
4. הבדיקות במכון הרפואי: במועד שנקבע יש להתייצב במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, לסניף שאליו זומנתם, ולבצע מספר בדיקות (יפורט בהרחבה בהמשך).
5. החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים: לאחר ביצוע כל השלבים הנ"ל, ישלח אליכם משרד הרישוי את החלטתו, הנסמכת על המלצת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. ההחלטה יכולה לשלול את רישיון הנהיגה, לקבל רישיון נהיגה בתנאים מסוימים, או לקבל את רישיון הנהיגה ללא תנאים. חשוב להדגיש, כי ההחלטה הסופית היא אינה של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, והמרב"ד משמש כ"יועץ" למשרד הרישוי. המציאות מלמדת, שמשרד הרישוי מאמץ באופן מוחלט את המלצותיו של המרב"ד, ועל כן, בפועל, להמלצותיו של המרב"ד משקל מכריע.

אילו בדיקות מבצע המכון הרפואי לבטיחות בדרכים – בדיקות במרב"ד:

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים למעשה בודק את כושר הנהיגה, כך שאם לאחר ביצוע מכלול הבדיקות ייקבע שכושר הנהיגה לקוי, אותו נהג לא יזכה להחזיק ברישיון נהיגה. הבדיקה של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים היא בדיקה משולבת – גם בדיקות אישיותיות באמצעות מענה על שאלות רבות מול מחשב, וגם שיחה פרונטלית עם פסיכולוג מטעם המרב"ד.

1. מענה לשאלות מול מחשב: מדובר בעשרות או מאות שאלות שבאות לבחון את מבנה האישיות של הנבדק. הפרמטרים הנבדקים בין היתר הם רמת הציות לחוקים ולכללים, אופן לקיחת אחריות, כושר השיפוט והתובנה, ובאופן כללי – מהי רמת הסיכון לנהיגה.
2. שיחה פרונטלית עם פסיכולוג מטעם המרב"ד: השיחה באה לבחון את רמת הכשירות והמסוכנות בנהיגה של הנבדק, זאת כאמור לצורך הקביעה האם לאפשר לו להחזיק ברישיון נהיגה ואם לאו. בדיקה זו, בצירוף התשובות לשאלות במחשב שנשאל הנבדק, מסייעת למרב"ד לקבל החלטה עניינית ונכונה ביחס לשאלה האם אותו נבדק יכול להחזיק ברישיון הנהיגה המבוקש, ומציאות מלמדת שלא תמיד המענה לשאלה זו הוא חיובי…

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים זימן אותך לבדיקה? אלו האפשרויות העומדות בפניך:

העצה הטובה ביותר שניתן לתת במצב שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים זימן אותך לבדיקה, היא לפנות ישירות לעורך דין תעבורה המתמחה בליווי וייצוג נהגים מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. ישנם לא מעט פרטים שיש לדעת לפני שניגשים לבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, וכמו בכל תחום: ידע = כוח. אם מגיעים לבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים כשיודעים מה המכון הרפואי בודק, ומה דרוש למכון הרפואי לבטיחות בדרכים כדי לאשר מתן רישיון נהיגה, אזי שניתן להגדיל את הסיכויים באופן משמעותי לעבור את הבדיקות בהצלחה.
לעיתים, יהיה צורך בהבאת חוות דעת רפואית אשר תתמוך או תבסס את הכשירות לנהיגה. מהלך שכזה יכול לעלות משמעותית את הסיכויים לעבור את תהליך הבדיקה במרב"ד בהצלחה, וזו רק אחת העצות שעורך דין תעבורה יכול לתת ללקוחו בשלבי הבדיקה מול המרב"ד.

זימון לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים בשל צבירת נקודות תעבורה:

כיום כבר כולם יודעים, שלצבור נקודות תעבורה זה לא דבר של מה בכך. לנקודות תעבורה השלכות רבות על רישיון הנהיגה, ורצוי להימנע מצבירתן ככל שרק ניתן. נהג שצבר לחובתו 12-35 נקודות תעבורה תקפות, יידרש לבצע אמצעי תיקון שנקבעו בחוק, לרבות קורס נהיגה נכונה ברמה בסיסית, וקורס נהיגה נכונה מתקדם.

צבירת 36 נקודות תעבורה תקפות, תגרור פסילת רישיון נהיגה לתקופה מינימלית של 3 חודשים.

צבירת 72 נקודות תעבורה תקפות ומעלה, תגרור פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 9 חודשים, ובנוסף יידרש לבצע גם בדיקת כשירות לנהיגה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, דבר שמעמיד את רישיון הנהיגה שלו בסיכון גדול מאוד.

• סיימתי את התהליך במרב"ד והוחלט לפסול את רישיון הנהיגה של מהסיבה "אי התאמה אישיותית לנהיגה בטוחה" או "אי התאמה אישיותית לבטיחות בנהיגה"? מה ניתן לעשות:

נהגים רבים פונים למשרדנו לאחר שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים פסל את רישיון הנהיגה שלהם מהסיבה "אי התאמה אישיותית לנהיגה בטוחה".

מדובר באחת סיבות הפסילה העמומות והנפוצות ביותר, אשר לא ניתן להבין ממנה באופן מדויק מהי למעשה הסיבה שבגינה החליט המכון הרפואי לבטיחות בדרכים לפסול את רישיון הנהיגה.

ייתכן שהפסילה נובעת מריבוי עבירות פליליות או עבירות תעבורה, וייתכן שהפסילה נובעת מבעיה רפואית-נפשית כזו או אחרת, אשר לדעת המרב"ד מהווה סיכון לנהיגה.

חשוב לזכור: אם נפסלת מהסיבה "אי התאמה אישיותית" עליך לפנות לעורך דין תעבורה בהקדם על מנת שיפנה בשמך למרב"ד, ויזמין עבורך את כל החומר שעל בסיסו התקבלה ההחלטה לפסול את רישיון הנהיגה. לאחר קבלת מלוא החומר, ניתן יהיה לדעת מהי סיבת הפסילה המסתתרת מאחורי המילים העמומות "אי התאמה אישיותית".

מה ניתן לעשות לאחר פסילת רישיון נהיגה על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים?

אם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים פסל את רישיון הנהיגה שלך, פתוחה בפנייך הדרך להגיש על החלטה זו ערר על מנת לנסות לשנות את רוע הגזירה. על מנת למקסם את סיכויי הצלחת הערר, מומלץ מאוד לפנות לעורך דין תעבורה מיומן ומנוסה, על מנת שיכתוב עבורך את הודעת הערר, ובה יפרט את כל השגיאות שנפלו בהחלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, ואת כל הסיבות מדוע יש להשיב/לאפשר החזקת רישיון נהיגה.

עורך דין תעבורה מקצועי ומיומן מודע לסיבות שבגינן פוסל המכון הרפואי לבטיחות בדרכים את רישיונות הנהיגה, ולכן סיכויי ההצלחה להשיב את רישיון הנהיגה גבוהים יותר.

עורך דין תעבורה מקצועי ומנוסה ידע גם להציג בפני ועדת הערר את התמונה הנכונה והמלאה אשר תומכת בכך שלנהג קיים כושר נהיגה מספיק לצורך החזקת רישיון נהיגה לסוג אותו הוא מבקש.

איך מגישים ערר על החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים?

לפני שמגישים את הודעת הערר, יש לבצע מספר פעולות והם:

1. כשמגיע למשרדנו לקוח שרישיון הנהיגה שלו נפסל, דבר ראשון יש לבחון כמה זמן נותר לצורך הגשת הערר. בדרך כלל, ערר יוגש לוועדת הערר תוך 30 ימים ממועד קבלת החלטת משרד הרישוי – ההחלטה שפוסלת את רישיון הנהיגה. גם אם חלפו להם יותר מ-30 ימים, עדיין כדאי להגיש את הערר ולנמק מדוע הערר לא הוגש תוך 30 ימים (ויש לא מעט סיבות ונימוקים בנושא זה).
2. השלב השני הוא שלב איסוף החומר אודות הנהג. לצורך קבלת מלוא החומר, יש לפנות למכון הרפואי לבטיחות בדרכים בבקשה לקבל את המסמכים ותוצאות הבדיקות אודות הלקוח. המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ישלח תוך מס' שבועות את כל החומר, ובהתאם לכך ניתן יהיה להגיש הודעת ערר מפורטת ומנומקת אשר מתייחסת באופן ספציפי לכלל החומר שהתקבל.
3. לאחר קבלת כל החומר אודות הלקוח, יש לנסח באופן מדויק וממצא את הודעת הערר, תוך פירוט כלל הנימוקים והסיבות מדוע אין לקבל את המלצת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, ואת החלטת משרד הרישוי שבאה בעקבותיה (ההחלטה הפוסלת את רישיון הנהיגה). למעשה, בהודעת ערר זו יש להציג את כל המידע והנתונים, ובכך להראות שאין פגיעה ללקוח בכושר הנהיגה, אלא נהפוך הוא – הלקוח כשיר לנהיגה, אינו מהווה סיכון למשתמשי הדרך האחרים, מסוגל לציית לחוקי התעבורה, ויכול להחזיק ברישיון נהיגה (לסוג המבוקש). לעיתים, על מנת לבסס כושר נהיגה מספיק, יהיה צורך בהגשת חוות דעת רפואית תומכת, אשר ממנה יעלה שאין ללקוח מגבלה רפואית, פיזית או נפשית, המגבילה אותו מלנהוג. חוות דעת שכזו תוגש בהתאם לשיקול דעתו של עורך הדין המייצג, ובהתאם ליכולותיו הכלכליות של הלקוח.
4.  את הודעת הערר יש לשלוח למען:
   לכבוד: ועדת ערר לפי תקנה 195 לתקנות התעבורה.
   בית חולין שיבא, תל השומר
   לידי ועדת ערר, ביתן 130, מיקוד 5265601
5. חשוב לדעת שהגשת ערר על החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים כרוכה בתשלום אגרה (כ-1,074 ₪).
6. לאחר הגשת מלוא החומר והמסמכים לוועדת הערר, תזמן ועדת הערר את הלקוח לוועדה רפואית לעררים, אשר תתקיים בביתן 17 בבית חולים תל השומר. לוועדה זו, בדרך כלל, יתלווה עורך דין ללקוח. ליווי עורך דין בוועדה רפואית הוא לעיתים מה שעושה את ההבדל בין הצלחה לכישלון, שכן עורך הדין יודע להציג את הדברים בצורה מיטבית, ויודע לטעון את הטיעונים הרלוונטים לצורך השבת רישיון הנהיגה.
7. לאחר התייצבות בוועדת הערר, יש להמתין להחלטת הוועדה. בדרך כלל החלטת הוועדה מתקבלת לאחר מס' שבועות עד כחודש לאחר מכן.

אם ועדת הערר לא השיבה לי את רישיון הנהיגה, האם יש עוד מה לעשות?

אם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים המליץ לפסול את רישיון הנהיגה שלך, וגם ועדת הערר החליטה לא לאפשר לך להחזיק ברישיון נהיגה, ניתן להגיש ערעור נוסף לבית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. מדובר בעתירה מנהלית שיש להגישה תוך 45 ימים ממועד קבלת החלטת משרד הרישוי (החלטה המסתמכת על קביעת ועדת הערר).

חשוב לדעת, כי עתירה מנהלית שכזו תוגש על שאלות משפטיות בלבד, ולא על שאלות רפואיות.

לסיכום:

אם אתם ניצבים בפני תהליך מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, מומלץ לפנות אל עורך דין תעבורה מקצועי אשר יסייע לכם בתהליך. פנייה לעורך דין תעבורה מקצועי תשפר משמעותית את סיכוייכם לשמור על רישיון הנהיגה שלכם, או לקבל את רישיון הנהיגה שאתם חפצים בו.

משרדנו מתמחה בייצוג מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
תרגישו חופשי לפנות אלינו בטלפון ישיר שמספרו: 052-6919091 עו"ד חגי סער.
ניתן לפנות גם למייל המשרד: saar.taavura@gmail.com, ועו"ד ממשרדנו יחזור אליכם בהקדם.
בהצלחה! סער – משרד עורכי דין לתעבורה