עורך דין נזקי גוף

תביעת נזקי גוף הינה תביעת פיצויים שיכולה להיות מוגשת הן בגין נזקים פיזיים והן בגין נזקים נפשיים שנגרמו לאדם עקב סיטואציות שונות ומגוונות, וזאת להבדיל מנזקי רכוש.

מדובר למשל בנזקים שנגרמים עקב תאונת עבודה, תאונת דרכים, תאונה אישית, רשלנות רפואית ועוד.

הגשת תביעת נזקי גוף מצריכה מומחיות ומיומנות מיוחדת ומקצועית בפני עצמה. לפיכך, לא כל עו"ד מתאים להגשת תביעה זו, כי אם רק עו"ד שבקיא ומיומן בדיני נזיקין - בכלל, ובתחום הספציפי של עילת התביעה - בפרט.

עו"ד מיומן ובעל ניסיון ידע לאסוף ולארגן את כל עובדות ונסיבות המקרה באופן מקצועי ומסודר, ולדלות מהן את הפרטים העיקריים הרלוונטיים לכתב התביעה, להגדיר את עילת התביעה, להגדיר את ראשי הנזק, לחשב היטב את סכום הפיצויים נכון למועד הגשת התביעה, להגדיר את הסמכות המקומית והסמכות העניינית של בית המשפט שבפניו תוגש התביעה, ועוד (ככלל, תביעת פיצויים עד לסך של 2.5 מליון תוגש בפני בית משפט השלום, ואילו תביעה מעל סכום זה תוגש בפני בית המשפט המחוזי).

עו"ד מיומן ובעל ניסיון גם ידע להסביר היטב ללקוח מהם שלבי התביעה ולקראת מה הוא בעצם הולך, ולמה עליו לצפות פחות או יותר במסגרת ניהול התביעה בערכאות השונות.

כלומר, עו"ד מקצועי לתביעות נזקי גוף הינו עו"ד שיידע לייצג את הלקוח נאמנה בפני בית המשפט והצד שכנגד, ובו זמנית לתווך ללקוח את האופן שבו מתנהלת המערכת המשפטית, וזאת במיוחד כשמדובר בלקוח שזו לו התביעה הראשונה שהוא מגיש בימי חייו (כפי שקורה בתביעות נזיקין רבות). לשם כך דרוש לא רק עו"ד שבקיא בדיני נזיקין, אלא גם עו"ד שניחן באינטליגנציה רגשית גבוהה. בצד המיומנות המשפטית, מקצועיותו של עוה"ד מתבטאת גם ביכולתו להקשיב ללקוח ולתמוך בו גם מבחינה רגשית, להרגיע אותו, ולנסוך בו ביטחון, וזאת במיוחד נוכח הקשיים הרבים שעמם הוא נאלץ להתמודד בשעתו הקשה, רווית הדאגות וחוסר הוודאות.

כיצד מוכיחים את נזקי הגוף?

ככלל, על התובע להוכיח את עצם קיומם של נזקי הגוף שלטענתו נגרמו לו, ואת העובדה שהם נגרמו בשל התרשלותו ואשמתו של הנתבע, כלומר, להוכיח את הקשר הסיבתי בין הנזקים הללו להתנהגותו של הנתבע.

לשם כך, על התובע לצרף לכתב התביעה שלו חוות דעת רפואית, מטעם רופא מומחה שמתמחה בסוג הנזק הרפואי שנגרם לו, ערוכה בהתאם לדין.

עם זאת, בית המשפט רשאי לפטור את התובע מהגשת חוות הדעת הרפואית או לדחות את מועד הגשתה, בכפוף להגשת בקשה מתאימה מטעם התובע לפטור מחוות דעת, כאשר בקשה כזו צריכה להיתמך בראיות חזקות לחוסר מסוגלותו הכלכלית של התובע לממן את עלות חוות הדעת מכיסו.

בנוסף, התובע פטור מהגשת חוות דעת רפואית מטעמו כאשר מדובר בתביעת נזקי גוף עקב תאונת דרכים שמוגשת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ("חוק הפלת"ד"), וזאת מאחר שחוק זה מאפשר כמעט לכל ניזוק בתאונת דרכים לקבל פיצויים, ללא קשר לשאלה מי נושא באחריות ובאשמה לגרימת התאונה. בתביעות אלו בית המשפט ממנה מומחה מטעמו, בתחום הנזק שנגרם לתובע, שמגיש חוות דעת שמתארת את נזקי הגוף שנגרמו לתובע ואת הקשר הסיבתי בינם לתאונת הדרכים, מבלי להיכנס כלל לשאלה באשמת מי נגרמה תאונת הדרכים.

מהם נזקי הגוף שניתן לתבוע בגינם פיצויים?

אחת השאלות המרכזיות בתביעת נזקי גוף הינה מהם בעצם נזקי הגוף השונים שניתן לתבוע בגינם פיצויים.

באופן כללי, נהוג לחלק את נזקי הגוף השונים לשני סוגים עיקריים: נזקים ממוניים ונזקים לא ממוניים.

(א) נזקים ממוניים

הינם נזקים כספיים שניתן לכמת ולחשב אותם באמצעות פעולות חשבונאיות. מדובר בנזקים כגון הפסדי שכר, הפסדי פנסיה (שמהווים נגזרת של הפסדי השכר), הוצאות רפואיות (שאינן מכוסות בסל הבריאות), הוצאות ניידות, הוצאות להתאמת מבנה הבית (לדוגמא, צורך להרחיב את המעברים בבית לצורך שימוש בכסא גלגלים), הוצאות עזרת צד ג', ועוד.

עוד יש לשים לב שאופן חישוב הנזקים הממוניים נעשה לפי שתי תקופות זמן, לעבר ולעתיד. לדוגמא: הפסדי שכר לעבר והפסדי שכר לעתיד, הוצאות רפואיות לעבר והוצאות רפואיות לעתיד, וכן הלאה.

תקופת העבר, מתייחסת לתקופה שחלה ממועד גרימת הנזק ועד הגשת התביעה ולאחר מכן עד למועד פסק הדין, שבה הנזקים הממוניים כבר התרחשו בפועל, ועל כן קל יותר לכאורה להוכיח ולחשב אותם. לשם כך, חשוב להקפיד ולאסוף מבעוד מועד את כל המסמכים שיכולים להעיד על קיומם, כגון קבלות, חשבוניות, תלושי שכר וטפסי 106 לעובד שכיר, שומות מס הכנסה ודיווחים למע"מ לעובד עצמאי, ועוד.

תקופת העתיד, מתייחסת לנזקים שצפויים להתרחש בעתיד וזאת לאחר מועד הגשת התביעה או מועד פסק הדין, כך שהמדובר בנזקים שטרם התרחשו בפועל ועל בית המשפט נדרש להעריך אותם באופן משוער.

(ב) נזקים לא ממוניים

הינם נזקים לא כספיים, כי אם נזקים בעלי אופי רגשי יותר, שאותם מטבע הדברים לא ניתן לכמת ולחשב באופן חשבונאי. מדובר בנזקים כגון כאב וסבל, עוגמת נפש, דיכאון, חרדות, אובדן הנאות החיים, וכדומה.

כיצד מחשבים את הפיצויים בגין נזקי גוף?

במסגרת חישוב הפיצויים בגין נזקי הגוף השונים, יש לקחת בחשבון מרכיבים שונים, שבדרך כלל מתייחסים לגיל התובע, גובה ההשתכרות שלו, שיעור אחוזי הנכות שלו (נכות רפואית ונכות תפקודית), ושיעור האשם התורם של התובע (ככל שישנו כזה), וזאת כפי שיוסבר להלן.

  • גיל התובע. לצורך חישוב הפיצויים בגין ההוצאות העתידיות של התובע, כגון הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, עזרת צד ג', וכדומה, יש לקחת בחשבון גם את גיל התובע. מטבע הדברים, ככל שגיל התובע צעיר יותר, כך צפויה לו תוחלת חיים ארוכה יותר, ועל כן ההוצאות העתידיות תתפרשנה על פני זמן ממושך יותר, ולכן הן גם תהיינה גבוהות יותר, ולהיפך.
  • אחוזי נכות רפואית. לצורך חישוב הפיצויים שמגיעים לתובע בגין ראש הנזק הלא ממוני של כאב וסבל, יש להתחשב גם בשיעור אחוזי הנכות הרפואית שלו. אחוזים אלו נקבעים לפי נזקי הגוף שנגרמו לתובע, על ידי המומחה מטעם התובע, ובמקרים מסוימים על ידי המומחה שמונה מטעם בית המשפט.
  • אחוזי נכות תפקודית. לצורך חישוב הפיצויים שמגיעים לתובע בגין הפסדי השכר לעתיד שלו, יש להתחשב גם בשיעור אחוזי הנכות התפקודית שלו. אחוזים אלו נקבעים לפי הפגיעה שהנכות הרפואית גרמה לכושר העבודה וההשתכרות של התובע, ונכות זו נקבעת על ידי בית המשפט (ולא על ידי מומחה רפואי), ובהתאם לקריטריונים שונים, כגון גיל התובע, מקצועו, יכולתו להמשיך ולעבוד במקצוע הקודם שלו, רמת השכר הקודמת שלו, היקף הירידה בשכרו עקב הנכות הרפואית, ועוד.
  • אשם תורם. שיקול האשם התורם של התובע רלוונטי כאשר בית המשפט מגיע למסקנה שנזקי הגוף שנגרמו לתובע התרחשו לא רק בשל אשמתו/רשלנותו של הנתבע, אלא גם בגלל אשמתו/רשלנותו של התובע עצמו. במקרה כזה יש לכמת את שיעור האשם התורם של התובע, ולנכות אותו מהיקף הפיצויים שייפסקו לו. לדוגמא, אם ייקבע שלתובע יש אשם תורם בשיעור של 25%, יש לנכות 25% משיעור הפיצויים שייפסק לו. עם זאת יובהר ששיעור האשם התורם אינו רלוונטי בתביעות נזקי גוף בגין תאונות הדרכים לפי חוק הפלת"ד, הואיל ובתביעות אלו אין כלל רלוונטיות לשאלת האשם.

עד מתי ניתן להגיש תביעת נזקי גוף?

השאלה עד מתי ניתן להגיש את תביעת נזקי הגוף מלאחר האירוע שגרם לנזקי הגוף, מתייחסת לסוגיית ההתיישנות.

ככלל, תקופת ההתיישנות של תביעת נזקי גוף הינה 7 שנים, שהינה התקופה שנוהגת לגבי כלל התביעות אזרחיות שאינן בתחום המקרקעין, לפי סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958.

עם זאת, קיימים חריגים שונים שעשויים להאריך את תקופת ההתיישנות, ולהלן חלק מהם:

כאשר מדובר בתובע קטין, קרי, תובע שנפגע בהיותו מתחת לגיל 18, תחל תקופת מירוץ 7 שנות ההתיישנות לגביו לא מיום האירוע שגרם לנזקי הגוף שלו, אלא רק מיום הגיעו לגיל 18, כלומר, הוא יוכל להגיש את התביעה עד הגיעו לגיל 25 (סעיף 10 לחוק ההתיישנות).

במקרים מסוימים, כאשר מתקיים חריג "התיישנות שלא מדעת", שקובע שאם נעלמו מהתובע העובדות שמהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו, ושאף בזהירות סבירה הוא לא יכול היה למנוע אותן, תקופת ההתיישנות תתחיל רק ביום שבו נודעו לו עובדות אלה (סעיף 8 לחוק ההתיישנות).

חריג נוסף מתייחס למקרה שבו נזק הגוף לא התגלה כבר ביום האירוע שגרם לו, אלא רק לאחר מכן. במקרה כזה ניתן להגיש את התביעה תוך 10 שנים מיום האירוע שגרם לנזק, וזאת לפי סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין. מדובר למשל במקרה בו בוצע במטופל ניתוח רשלני, אולם הנזק שנגרם כתוצאה מאותו ניתוח רשלני התגלה רק כעבור שנה ממועד הניתוח. במקרה כזה ניתן יהיה להגיש את התביעה תוך 10 שנים ממועד הניתוח (במקום 7 שנים), ותוך 9 שנים ממועד התגלות הנזק.

במידה ונגרם לכם או לקרובים אליכם נזק גוף או נפש, וברצונכם למצות את מלוא זכויותיכם באמצעות תביעת פיצויים בגין נזקי גוף - במשרדנו ובהובלתו של עורך דין דוד סער, נשמח לעמוד לרשותכם. עורך דין נזקי גוף יבחן את תיקכם ויתווה את האסטרטגיה המשפטית הרצויה.

לקבלת פרטים נוספים בנושא תביעות נגד נזקי גוף השאירו לנו פניה באתר או צרו עמנו קשר טלפוני.

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן