אדם המלטף כלב שאינו שלו והמצוי בחצר בעליו, והאדם ניזוק על ידי הכלב, מה דינו? האם בעליו של הכלב חייב לפצות את הניזוק, מהסיבה שהכלב היה מצוי בשטח החצר?
ומקרה שהיה כך היה:
אשה שהלכה ברחוב עמדה מחוץ לשער החצר בו היה מצוי כלב, האשה ליטפה את הכלב בעודה עומדת בחוץ, כאשר לפתע הכלב תקף את האשה ופצע אותה קשות.
האשה הגישה תביעה כנגד בעליו של הכלב.
התביעה נידונה בבית משפט השלום בירושלים על ידי כבוד השופט מוסק אשר קבע כי בעליו של הכלב וחברת הביטוח שביטחה אותו, תשלם לניזוקה פיצויים בסך 1.7 מיליון ₪ והוצאות ושכ"ט בסך 340,000 ₪.
בגין החלטה זו הוגש ערעור.
הערעור נידון בפני בית משפט המחוזי בפני ההרכב של כבוד השופט יעקב צבן, כבוד השופטת חנה בן עמי וכבוד השופט רפי כרמל (ע"א 2432/08 לוסיאן גלרטר ואח' נ' דבורה גוגנהיים).
השופטים שדנו בתיק קבעו כי מדובר במקרה של כלב שנשען על גדר החצר וראשו מעבר לגובה הגדר, ליטוף כלב זה על ידי עובר אורח אינו מהווה הסגת גבול. יחד עם זאת, אדם סביר יכול לצפות כי מדובר בכלב השומר על ביתו וחצרו ויתכן כי יגיב בצורה תוקפנית. במקרה זה של ליטוף כלב הנמצא בחצרו ומציץ מעבר לגדר יש בו כדי התגרות מצד האשה המלטפת אותו ועומדת סמוך לחצר שבו הוא שוהה. על כן יש לקבל חלקית את הערעור כך שיש לקבוע אשם תורם לאשה בשיעור 25%.
בסופו של יום קבע בית המשפט המחוזי כי ש לנכות מהפיצוי שקבע בית משפט השלום אחריות בשיעור 25% מהסכום שנפסק.
דוד סער, עו"ד
