נפלה במדרכה ותפוצה ב- 33,600 ₪!

מאת:

צפו במקרה: בו אישה נפלה במדרכה ותפוצה ב- 33,600 ₪!

התובעת, אישה כבת 72, פסעה לה להנאתה ברח' בן גוריון בהרצליה, בסמוך למגדל מגורים אשר נתמך בעמודים. בקצה אזור העמודים קיימת מדרגה קטנה, באופן שהמשך המדרכה מצוי במפלס הנמוך במעט ממפלס המדרכה באזור העמודים. התובעת, אשר לא הבחינה במדרגה זו, מעדה, נפלה ונחבלה קשות בחלקי גופה השונים ובעיקר בראשה ובידה (להלן: "התאונה"). התובעת הגישה תביעה כנגד עיריית הרצליה (להלן: "העירייה" ו/או "הנתבעת"), בגין אחריות העירייה לקרות התאונה.

טענות התובעת- התובעת טענה כי העירייה התרשלה בכך שלא דאגה לסדר את המפגע שנוצר, וזאת חרף העובדה כי כבר היו בעבר נפילות ופציעות בגין אותו מפגע, עובדה אשר נודעה לתובעת לאחר הגשת כתב התביעה. התובעת הביאה עדים אשר העידו כי ראו אנשים רבים נופלים באותו המקום, ואף עדים אשר העידו כי התלוננו על כך בעירייה והעירייה אף שלחה נציגים מטעמה בכדי לבדוק מה לעשות במקרה זה, אולם המפגע נותר כשהיה.

טענות הנתבעת- ראשית, מקום אירוע התאונה הינו בבעלותם הפרטית של בעלי הנכסים בבית המשותף ולכן לעירייה אין כל אחריות לנזקים שנגרמו. שנית, לא הוכחה כל רשלנות של הנתבעת, כפי שניתן לראות מהתמונות שצרפה הנתבעת מדובר במדרגה תקינה לחלוטין. שלישית, כפי שהעידה התובעת, מדובר במקום המוכר לתובעת היטב מזה שנים רבות ולכן לא הייתה סיבה מדוע התובעת לא טרחה לבדוק את דרכה, דרך שעשתה פעמים רבות ולפיכך שיעור "האשם התורם" של התובעת הוא 100%. רביעית, היות והתובעת לא הגישה חוות דעת רפואית בעניינה, היא לא הוכיחה כי נגרם לה כל נזק ולא הוכח כי נותרה לה נכות זמנית ו/או צמיתה.

קביעת ביהמ"ש- לאחר בחינת ראיות הצדדים קבע ביהמ"ש כי לנתבעת יש אחריות בגין התאונה נשוא התביעה. ראשית, היות והמקום בו אירעה התאונה היה ברחוב וסעיף 1 לחוק העזר הרצליה (מניעת מפגעים ושמירה על הסדר והניקיון) מגדיר רחוב בין השאר: "דרך, נתיב להולכי רגל, מדרכה… וכן מקום פתוח הנועד לשימוש הציבור או שהציבור נוהג לעבור בו…" הגדרה אשר אינה מותנית בשאלת הבעלות בקרקע. לעניין רשלנות העירייה- מדובר במדרגה הדומה לכל מדרגה הממוקמת במקום בלתי צפוי, שכאמור אינה מגודרת ואף אינה מסומנת לא בסימון על הקרקע ולא בשילוט אזהרה וברור, ע"פ העדויות, כי העירייה ידעה על מפגע זה ולא טיפלה בו כראוי. מעבר לכך, הוסיף ביהמ"ש הערה בקשר להוראת חוק שיווין זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח- 1998, ברור שבמקרה זה, במדרכה ציבורית בה קיימת מדרגה, אין נגישות לאדם עם מוגבלות, כגון אדם הנדרש לכיסא גלגלים.

לסיכום, הוכח כי העירייה התרשלה, אולם יחד עם זאת, היות והתאונה ארעה במקום המוכר לתובעת היטב, מקום בו עברה פעמים רבות, נפסק כי יש להעמיד את רשלנותה של התובעת בשיעור של 20%.

הסכומים שנפסקו: בגין כאב וסבל נקבע לתובעת סך של 35,000 ₪, בגין הוצאות רפואיות, נסיעות ועזרת הזולת- סך של 7,000 ₪ בקיזוז 20% בגין האשם התורם של התובעת, ובסה"כ נפסק כי על העירייה לפצות את התובעת בסך של 33,600 ₪.

ת.א (שלום- הרצליה)984-05-08 סימי כהן נ' עיריית הרצליה

דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן