נפילה במדרכה בדרך לעבודה

מאת:

צפו במקרה: נפלה במדרכה בדרך לעבודה ופוצתה בסך של 54,922 ₪

בית משפט השלום קיבל תביעתה של עובדת שנפלה על מדרכה בדרכה מביתה למקום עבודתה, ופסק לה פיצוי כספי בסך של כ-55,000 ₪, זאת לאחר ניכוי הכספים שקיבלה מביטוח לאומי וניכוי אשם תורם בשיעור 20%.

התובעת, כבת 46 בעת שהייתה בדרכה למקום עבודתה, פסעה על המדרכה ברח' ויצמן בהרצליה, כאשר נתקלה רגלה בריצוף משובש ובמרצפות הבולטות לרוחב כל המדרכה, ועקב כך נפלה ונחבלה בקרסול ימין (להלן: "התאונה"). התובעת פונתה באמבולנס לביה"ח ושם עברה ניתוח, אושפזה למשך חמישה ימים ושוחררה. הצדדים הגישו חוות דעת בעניין נכותה של התובעת ולבסוף הגיעו להסכמה בדבר שיעור הנכות של התובעת – 15% נכות אורתופדית צמיתה ו- 10% נכות בגין הצלקות.

התובעת הגישה תביעתה לביהמ"ש ותבעה את עיריית הרצליה ואת חברת הביטוח אליהו- המבטחת של העירייה.

טענת הנתבעות הייתה, כי התובעת לא הוכיחה את מקרה התאונה, מדובר בעדות יחידה של בעל דין. מעבר לכך, הנתבעות הביאו כראייה את טופס הודעה על התאונה אשר מסרה התובעת לביטוח הלאומי, בטופס זה נרשם כך: "לפי דברי העובדת- בדרכה לעבודה כרגיל, חצתה את הכביש ורצתה לעלות על המדרכה, נתקלה במדרכה …" מעבר לכך, התובעת העידה כי לא פנתה לעירייה לדווח על מכשול ולפיכך, כפי העולה מטופס זה, התאונה ארעה בעת שהתובעת ניסתה לעלות על המדרכה ולא מפאת שנתקעה רגלה במרצפות המשובשות, כביכול.

התובעת טענה כי אי הדיוקים אשר נפלו בטופס הביטוח הלאומי נבעו מכך שהיא אינה דוברת את השפה העברית על בוריה (היא עולה חדשה) ושנית, כאשר הפקידה מטעם הביטוח הלאומי התקשרה אליה, התובעת הייתה בכאבים עזים ותחת חומרי טשטוש. כאשר הטפסים הגיעו אליה, היא חתמה במקומות המסומנים ולא קראה אותם ולא היה איתה מישהו בביתה שהיה יכול לתרגם לה את מה שכתוב בהם.

לאחר בחינת העדים והעדויות, קבע ביהמ"ש כי הוא מקבל את גרסת התובעת וזאת היות וגם בביהמ"ש נדרשה התובעת למתורגמנית ולמעשה, המסמך מהמוסד לביטוח לאומי, הוא המסמך היחיד עליו נשענת ההגנה, וביהמ"ש סבר כי לא על מסמך זה לבדו תדחה התביעה. ביהמ"ש קבע כי עלה בידי התובעת לשכנע כי נפגעה בעת שהלכה על המדרכה ולא בעת עלייתה על המדרכה.

אולם, נשאלה השאלה האם עלה בידי התובעת להוכיח כי נפגעה כתוצאה ממכשול במדרכה? התובעת צרפה תמונות המוכיחות כי מדובר במפגע של ממש, בשורת מרצפות לרוחבה של המדרכה שהתרוממו ויצרו הפרשי גובה המסכנים את הולכי הרגל ברחוב. בהתאם לתמונות ובהתאם לעדויות הצדדים, עולה כי התובעת הרימה את נטל ההוכחה ואכן התובעת נפלה כאשר רגלה נתקלה במרצפות בולטות היוצרות מפגע של ממש ועל כן מעדה ונפלה ונגרמו לה נזקי גוף. יחד עם זאת, התקבלה טענת הנתבעות לעניין האשם התורם של התובעת, התאונה התרחשה בשעות הבוקר, ברחובה הראשי של העיר על מדרכה שהייתה מוכרת לתובעת ובה צעדה בעבר כמסלול קבוע למקום עבודתה. עצם העובדה כי התובעת נתקלה במפגע, במסלול בו הלכה בחמש השנים האחרונות עובר לתאונה מידי יום ולא התלוננה על קיומו של המפגע בפני העירייה ולאור האופי של המפגע, אשר לא נולד ביום אחד, יש לייחס לתובעת אשם תורם בשיעור של 20%.

הפיצוי: ביהמ"ש העריך את פיצוי לתובעת בסך של 219,688 ₪, אולם, התובעת קיבלה מאת המוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה זו סך של 368,113 ₪ ולפיכך למעשה התביעה "נבלעת". יחד עם זאת, בהתאם לפסיקה (ת.א 5324/03 א.ס נ' דר' גדעון מן) על מנת לעודד את ניהול ההליכים על ידי הניזוקים, נקבע כי אלו לא יצאו וידם על ראשם, אלא תופחת זכאותו של המוסד לביטוח לאומי בתביעת השיבוב והוא יקבל רק 75% מסכום הפיצויים ויתרת ה- 25% מסכום הפיצויים ישולמו לניזוק. לאור האמור, על אף שהתביעה נבלעה למעשה, עדיין תהא התובעת זכאית ל- 25% מסך דמי הפיצויים בסך של 54,922 ₪.

ת"א 155444/09 אירנה עידוס נ' עיריית הרצליה ואח'

דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן