היכן מוסדרים שעות הרחצה? מי אחראי לקביעת זמני הרחצה? מכח איזה תקנה מוסדרות שעות הרחצה?
שאלות מעין אלו מועלות לא אחת על ידי המתרחצים הבאים לרחוץ בים.
סעיף 250 לפקודת העיריות (נוסח חדש) מסמיכה את מועצת העירייה להתקין חוקי עזר כדי לאפשר לעירייה ביצוע הדברים שהיא נדרשת או מוסמכת לעשותם על פי הפקודה או כל דין אחר או לעזור לה בביצועם.
מאחר ועל כל עיריה לקבוע הנחיות וכללים פנימיים משלה, יש לבדוק כל מקרה לגופו. לשם הדוגמא נביא את עירית תל אביב – יפו. מועצת העיריה התקינה בחקיקת משנה משלה את חוק עזר לתל אביב – יפו (הסדרת מקומות רחצה) תשכ"ז – 1966 וקבעה בסעיף 3 כדלקמן:
"הרחצה בשפת הים אסורה בהעדר מציל במועדים ובשעות כלדהלן: [1] בתקופה מא' באייר עד כט' באייר בשעות שבין 17:00 ו- 07:00; [2] בתקופה מא' בסיון עד כט בתמוז בשעות שבין 18:00 ו- 07:00; [3] בתקופה מא' באב עד ל' באב בשעות שבין 19:00 ו- 07:00 ; [4] בתקופה מא' באלול עד כט בתשרי בשעות שבים 18:00 ו- 07:00…"
עם הזמן תיקנה העיריה הוראה זו של עצמה וקבעה כך: "הרחצה בשפת הים במקום רחצה מוכרז אסורה בהעדר מציל או בניגוד להוראותיו".
יובא, כי תיקון זה של העירייה מהווה בעיה מסוימת שכן כעת האדם המבקש לרחוץ בים, אינו מודע לשעות המותרות והדבר מגדיל את הסיכון להיווצרות מצב שבו השוחה עלול לטעות באשר לשעות הרחצה. הדבר יוכל להוביל למפגעים רבים, דבר שיגרור אחריו גידול במספר התביעות המוגשות על ידי המתרחצים כנגד העיריה בגין תאונות בים.
דוד סער, עו"ד
