מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

הים והבריכה הם מחוזות של הנאה, ספורט ובילוי, אך ישנם מצבים בהם הסכנות הרבות הטמונות בהם גורמות לתאונות מצערות, פציעות קשות ואף למוות. במקרים אלו, מומלץ לתבוע את הגורמים האחראיים, על מנת לקבל את הפיצויים המגיעים לנפגעים על פי חוק.
הפנייה תהיה אל הגורם האחראי על אכיפת ושמירת החוקים והתקנים שהופרו וגרמו לתאונה או לפציעה. העירייה, או כל רשות מקומית אחרת (כמו מועצה מקומית או אזורית, למשל), אשר בתחום שיפוטה נמצא החוף בו אירעה התאונה, אחראית על סימונם והגדרתם של החופים המוסדרים לרחצה. אחריות זו כוללת את החובה לוודא כי הים בטוח לרחצה באזור זה, ולא רצוף סלעים או מפגעים נוספים שעלולים לסכן את המתרחצים, בתוך המים או מחוצה להם. בנוסף, החוק מחייב את הקמתה של סוכת מצילים אחת לפחות, על כל 150 מטרים של שטח חוף מוכרז לרחצה, על פי תקנים מחייבים הנוגעים למבנה ואופן הצבתו, וכן ששירותי ההצלה המוענקים יתבצעו על ידי אנשים המוסמכים לכך, ומחזיקים באישור בר תוקף לעיסוק בהצלה, המצריך, בין היתר, אימוני שחייה בתנאים קשים וריענון השתלמות בעזרה ראשונה בתדירות של אחת לשנתיים לכל הפחות. עוד מחייב החוק את הרשות המקומית שהחוף נמצא בתחום שיפוטה, לוודא שקיימות תחנות עזרה ראשונה הזמינות למתרחצים, ולפקח על מספר המצילים בכל חוף מוכרז, שנע בין שלושה בסוכה גדולה לשניים בקטנה. במקרים בהם הרשויות לא מילאו כראוי וכחוק את חובותיהן – הן יידרשו לפצות את הנפגעים.

האם אחריות הרשויות חלה גם במקרים של תאונה בחופים בלתי מוכרזים?

במידה והתאונה התרחשה בחוף שאינו מוכרז, הגורם האחראי יהיה הרשות המקומית שתחום שיפוטה כולל את אותו החוף, או המדינה, במידה ומדובר באזור שאינו משתייך למועצה או עירייה. במקרה זה, האחריות החלה על הרשויות כוללת את הצבתם של שלטי אזהרה על סכנת הטביעה והיותו של החוף בלתי מוכרז לרחצה, וכן על זרמים חזקים במקומות המועדים לכך ובשוברי גלים. שלטי האזהרה צריכים לעמוד בקריטריונים ספציפיים המעוגנים בחוק, על מנת להתריע כראוי על הסכנה. תאונה שאירעה בחוף בלתי מוכרז שלא עמד בתנאים אלו הקבועים בחוק, תחייב את הרשות הרלוונטית לפצות את הנפגעים.

למי פונים במקרה של תאונה בבריכה?

במקרים של טביעה או פגיעות נוספות בעקבות תאונות בבריכה, יש לפנות למפעיל הבריכה ובעליה ולבדוק האם עמד בתקנות הסדרת מקומות הרחצה הקבועות בחוק משנת 2004. בין היתר, כוללת אחריותם של בעלי בריכות את הקמתה של סוכת מצילים, ממנה ניתן לצפות בתנאי ראות טובים על המתרחש בבריכה, החזקת ציוד הצלה ועזרה ראשונה תקניים וברי תוקף, וכן שילוט וסימון של שולי הבריכה ושל מתקנים כמו מקפצות, מגלשות מים וכיו"ב. בנוסף, חלה חובה על מפעיל הבריכה לסמן בשלט "סכנה- מים עמוקים" שיוצב מעל המים בקו החיץ בין האזור הרדוד לעמוק בבריכה. במידה והמפעיל של בריכת השחייה בה אירעה התאונה לא עמד במכלול הנהלים המעוגנים בחוק, קיימת עילה לתביעה בגין נזקי הגוף שנגרמו למתרחץ הנפגע.

אחריות המתרחצים

על פי החוק, על המתרחצים לנהוג באופן סביר ואחראי בעת הרחצה, ולנקוט בזהירות בסיסית. במקרים בהם בית המשפט יראה את התנהגות הנפגע כתורמת לתנאים שהובילו לתאונה – הוא עשוי להפחית מסכום הפיצויים אותו יפסוק, אך במרבית המקרים לא לבטלו לחלוטין. יש לציין שפסיקות בתי המשפט מותאמות באופן ספציפי לכל התרחשות ומקרה, וקיימים בהחלט מקרים רבים בהם נפסקו פיצויים לטובת תובעים, על אף שאלו לא ידעו לשחות. ייצוג משפטי על ידי עורכי דין מיומנים הבקיאים ברזי החוק, עשוי להיטיב את הסיכוי לקבל סכום מקסימלי של פיצויים במקרים אלו.

אם אתם או יקיריכם הייתם מעורבים בתאונה בים או בבריכה, שגרמה לנזק קשה, כמו נכות או חלילה מוות, חשוב שתדעו שיש באפשרותכם לתבוע את הרשות המקומית, המדינה או את מפעיל הבריכה, הכל בהתאם לנסיבות. פנו עוד היום למשרד עורכי דין דוד סער ונשמח להעניק לכם ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי מקצועי, על מנת שתוכלו לקבל את מלוא סכום הפיצויים המגיע לכם על פי חוק.