תאונות על הליכון – מה צריך לדעת?

מאת:

חלק ניכר מהתאונות המתרחשות במכוני הכושר הן תאונות הנגרמות כתוצאה משימוש במסועי ריצה, או בשמם המוכר יותר- 'הליכונים'. ישנם הליכונים מתוצרת חברות שונות, ובכל מכון כושר ניתן למצוא דגמים שונים, משוכללים יותר או פחות. ככלל, השימוש בהליכון, כמו שימוש בעל מכשיר בחדר כושר, מחייב הדרכה על מנת לגרום נזק כתוצאה משימוש לקוי. יחד עם זאת, בהקשר של מכשיר ההליכון חשיבות ההדרכה גבוהה יותר, היות והנזק הפוטנציאלי אשר יכול להיגרם כתוצאה משימוש לא נכון הינו גבוה יחסית למכשירים האחרים. נפילה מהליכון תוך כדי הליכה/ריצה מהירה עשויה לגרום לחבלות קשות, שברים ואף נכות.

במרבית ההליכונים ניתן לקבוע תכניות אימון מוכנות מראש, בהן ניתן להגדיר מראש את משך הריצה והקצב הרצוי. יחד עם זאת, מרבית המתאמנים פשוט מתחילים בריצה ומשנים את המהירות תוך כדי האימון בהתאם לקצב המתאים להם. לעיתים קרובות קורה שמתאמן יורד מההליכון ומשאיר אותו כשהוא עדיין פועל. במכשירים מסוימים ישנה גם פונקציה אוטומאטית של השהיית פעולת ההליכון ברגע שיורדים ממנו, וחידוש אוטומאטי של הריצה ברגע שאדם דורך על המכשיר. במקרה כזה, אדם אשר אינו מוכן לכך שהמכשיר עתיד לפעול, עשוי ליפול ולהיחבל.

לשם כך, ובמיוחד בעבור מתאמנים שאינם מיומנים, בכל מכשירי ההליכון ישנו (כסטנדרט) שרוך ביטחון, אותו יכול המתאמן להצמיד לחולצתו. במידה והשרוך נמשך מסיבה כלשהי- פעולת ההליכון נפסקת באופן מיידי על מנת למנוע נזק או נפילה. מדריכי חדר כושר, בעת הדרכת מתאמן חדש על הליכון, נדרשים להסביר למתאמן על קיומו של שרוך הביטחון ואופן השימוש בו. חובה זו מקבלת משנה תוקף כשמדובר במתאמן חדש, חולה, קשיש וכיו"ב.

הפסיקה הכירה בתאונות הליכון כתאונות רשלנות במספר מקרים. כך למשל- בת.א. 1817/05 בורנשטיין נחמה נ' מכבים מרכז חינוכי עולמי בע"מ, קבעה השופטת כך:

"מכון כושר סביר, המחזיק או מפעיל חדר כושר צריך לצפות, כי במידה שלא ידאג להפעלת מכשירי ההליכה על כל חלקיהם, לרבות שרוך הבטחון, ולא ידאג להזהיר את מבקרי חדר הכושר מפני תוצאות אפשריות של מעבר בין המכשירים בלי לכבות אותם ובלי לתת את הדעת אם המכשירים אליהם הם עוברים מופעלים, עלול מי מהמתאמנים להיפגעאני סבורה כי 'מכון כושר סביר' צריך לצפות שמתאמנת עלולה להפגע כתוצאה מפעולת הליכון שלא הופסקה, וגם היה עליו לצפות מקרה בו מתאמן אחר ירד מההליכון ולא ינתק אותו, ובמיוחד היה עליו לצפות שהותרת שרוך הבטחון מלופף ואי הכנסתו לשימוש המתאמנים עלולה לגרום לתאונה בעת שמתאמן אינו מפסיק את פעולת ההליכון בעצמו בהתאם למתחייב." (ההדגשה במקור).

במקרה הזה, בו התובעת נפלה ונחבלה בעת שעלתה על הליכון שהושאר פועל על ידי המתאמנת הקודמת, קבעה השופטת כי הנתבעת התרשלה בכך שלא הסבירה למתאמנים באופן פרטני את אופן השימוש בשרוך הביטחון. שמו של השרוך 'שרוך הבטחון' מעיד על תפקידו – לשמור על בטחון המתאמנים. מכאן, הסיק בית המשפט, מניעת השימוש בו והותרתו מלופף ללא שימוש, מביאים למסקנה כי הנתבעת התרשלה.

גם במקרה זה, כמו במרבית התאונות המתרחשות בחדרי כושר, בית המשפט ייחס לתובעת אשם תורם בשיעור ניכר של 40%. זאת בשל היותה של התובעת מתאמנת ותיקה אשר הכירה היטב את ההליכונים בחדר הכושר והתאמנה בו מספר פעמים טרם התאונה. בסופו של יום, לאחר ניכוי האשם התורם, נפסק לזכות התובעת פיצוי בגובה 18,900 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

בהקשר זה חשוב לציין כי בתי המשפט לא מקלים ראש באחריותם של מתאמנים ותיקים לתאונות הנגרמות במכון הכושר. הפסיקה עקבית בעניין זה, וסביר שמתאמן ותיק יצטרך לשאת בנטל הוכחה כבד יותר מאשר מתאמן חדש, על מנת להוכיח שאין הוא אחראי כלל לתאונה שנגרמה לו במהלך אימון. במידה ולא ירים נטל זה, ייפסק לו אשם תורם והוא ישא בחלק לא מבוטל מעלות כיסוי הנזקים שנגרמו לו.

דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור