נפצע בשל מיקום לקוי של מכשיר בחדר הכושר ופוצה ב- 45,000 ₪

מאת:

בית משפט השלום קיבל תביעתו של מתאמן בחדר כושר, אשר נפצע בעת שרץ על הליכון בחדר הכושר, ותוך כדי ריצה נפל מהמכשיר כשרגלו נתפסה בין המכשיר ובין הקיר שמאחוריו. בית המשפט קבע, כי המיקום של מכשיר ההליכון לא היה תקין, ופציעתו של התובע נגרמה בשל כך ולפיכך האחריות לנזק שנגרם לתובע הוטלה על מכון הכושר.

תאונות בחדר הכושר נגרמות לרוב עקב אימון לא נכון ו/או היעדר הדרכה ושימוש לקוי במכשירי האימון, הנובעים עקב רשלנות המדריכים, קלות דעת המתאמנים או שילוב של שניהם. יחד עם זאת, יתכנו מקרים בהם תאונה מתרחשת שלא באשמתו הישירה של המדריך או המתאמן, ובכל זאת האחריות לפיצוי המתאמן מוטלת על חדר הכושר. אחריות זו עלולה ליפול על כתפי מפעיל חדר הכושר במקרים בהם יכול היה למנוע נזקים אשר ניתן לצפות בקלות, באמצעות השקעת מאמץ מינימאלי, אך לא עשה זאת.

דוגמא למקרה כזה היא פסק הדין של בית משפט השלום בירושלים בת.א. 5772/03 אזולאי נ' אתגר ראשון וספורט בע"מ. התובע נפגע בשעה שהתאמן בחדר כושר המופעל על ידי הנתבעת. בעת האירוע, רץ התובע על הליכון בחדר הכושר, ותוך כדי ריצה נפל מהמכשיר ורגלו הימנית נתפסה בין המכשיר ובין הקיר שמאחוריו. מסלול הריצה המשיך במרוצתו, והחיכוך בין משטח הריצה וגופו של התובע גרם לשפשופים ניכרים שהביאו בסופו של דבר להיווצרות הצטלקות ושינויי פיגמנטציה במרפק ימין ובאזור המותן והמפשעה של התובע. לטענת התובע, התאונה אירעה עת מעד כתוצאה מדריכה על החלק הנייח של המכשיר (בצד המשטח הנע). בשל הדריכה הלא נכונה הוא הוטח אחורה, נפל בין המכשיר לקיר ונתפס בתנוחה זו כשמשטח ההליכה עודנו פועל. לטענתו, הפרה הנתבעת את חובתה הן בשל העדרו של מנגנון בטיחות המוצמד לבגדו של המשתמש בהליכון, והמפסיק את פעולת המכשיר בעת משיכתו (כלומר- בעת שהמשתמש נופל מהמכשיר) והן בשל מיקום המכשיר בסמוך לקיר. התובע טען גם לאי מתן הסבר בנוגע למנגנון הבטיחות ("שרוך הבטיחות"). מנגד, טענה הנתבעת כי לא היה כל פגם באי קיומו של שרוך הבטיחות, וכי התובע לא השתמש במנגנון זה, על אף שהיה מודע אליו. כמו כן, טענה שמיקום המכשיר לא יצר כל מפגע בטיחותי.

השופט קיבל את התביעה בהסתמך על טענת מיקומו של המכשיר. פגיעתו של התובע נגרמה מהחיכוך בינו ובין משטח הריצה- ועל כך לא הייתה מחלוקת. בכך היה די לטעמו של השופט כדי לתמוך בטענה כי העובדה שההליכון היה ממוקם במרחק קצר עד מאד מהקיר, יצרה סיכון בלתי סביר, שהיה נמנע לו היה ההליכון ממוקם במרחק גדול מעט יותר, או כשפניו לכיוון הקיר ואחוריו אל האולם. פעולת שינוי מיקומם של ההליכונים הייתה טכנית וקלה ביותר לביצוע, והוכחה לכך מצא השופט בכך שלאחר האירוע אכן מוקמו ההליכונים מחדש באופן שונה, מבלי שהתעוררה בעיה של צפיפות או ריבוי מכשירים בחדר הכושר. לעניין הקשר הסיבתי בין מיקומו של ההליכון והנזק שנגרם לתובע קבע השופט תוך הפעלת היגיון בריא, כך:

"מיקומו של המכשיר בסמוך לקיר "מזמין" תקלות מעין אלה שאירעו לתובע. אמנם אין לאמר כי נפילה ממכשיר ריצה היא בגדר סיכון בלתי רגיל, ונראה כי אירוע מעין זה אינו נדיר … הסיכון אינו בעצם הנפילה, אלא בתוצאה שנבעה ממנה, שהיא פועל יוצא של מיקומו השגוי של המכשיר. בשל קירבתו הלא סבירה לקיר, נתפס גופו של התובע בין הקיר למכשיר ונפגע מהמסילה שהמשיכה במרוצתה. כל שהיה על הנתבעת 1 לעשות הוא להרחיק מעט את המכשיר מהקיר, ומנגנון פגיעה מעין זה לא היה יכול עוד להתממש. (ההדגשה שלי- ד.ס.).

יש מקום לציין כי בנסיבות המתוארות לעיל, ובניגוד לפסקי דין רבים אחרים במקרים של תאונות בחדר הכושר, לא מצא השופט מקום להטיל אשם תורם על התובע וזיכה אותו מכל אחריות, למרות שהנתבעים ניסו לטעון שלתובע אשם תורם בשל מהירות הריצה הגבוהה בה רץ והעובדה שלא השתמש בשרוך הבטיחות.

למרות שלתובע לא נגרם נזק פיזי ארוך טווח או נכות, נותר הוא כתוצאה מהאירוע עם נכות אסתטית (צלקות באזור המרפק, המותן והמפשעה), בגינה פסק לו בית המשפט פיצוי בסכום כולל של כ- 45,000 ₪.

דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור