בית משפט השלום בראשון לציון

  

ת"א 66234-03-18 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' פוצ'טר

תיק חיצוני:  

 

בפני

כבוד השופט אבי סתיו

 התובעת:

 הפניקס חברה לביטוח בע"מ

נגד

הנתבע:

דניס פוצ'טר

 
  
   

 

פסק דין

  1. לפניי תביעת שיבוב על סך 90,671 ש"ח בגין כספים ששילמה התובעת למבוטחתה, עקב נזק שנגרם לרכבה בתאונת דרכים בה היה מעורב גם אופנוע עליו נהג הנתבע.
  2. התאונה התרחשה ביום 21.6.2017 בצומת הרחובות הרצל-שליט בראשון לציון. אציין תחילה את העובדות שאינן שנויות במחלוקת. הנתיב הימני ביותר ברחוב הרצל בקטע הקרוב לצומת הוא נתיב שמיועד לתחבורה ציבורית בשעות מסוימות. בקטע הקרוב לפנייה לרחוב שליט חונות מכוניות במאונך אלכסוני, באופן שמותיר שטח פנוי מצומצם יחסית למעבר רכבים. עם זאת, בקטע של 10-8 מטר לפני הפנייה לא חונים רכבים, כך שכל הנתיב פנוי לטובת רכבים נוסעים. בשלב מסוים כאשר רכב התובעת ביצע את הפנייה ימינה היה האופנוע מימינו והיה מגע בין הרכבים. כתוצאה מכך נפגע רכב התובעת לאורך צדו הימני. לאופנוע לא נגרמו נזקים, אולם הנתבע סבל מנזקי גוף עקב פגיעה ברגלו. יצוין, כי הנתבע לא היה מבוטח בעת ביצוע התאונה, אף לא בביטוח חובה, וזאת לטענתו עקב חוסר תשומת לב שלו לכך שהביטוח הסתיים.
  3. לטענת הנהגת ברכב המבוטח על ידי התובעת ("הנהגת"), היא נסעה על הנתיב השני מימין ועברה לנתיב הימני לקראת הפנייה ימינה בנקודה בה כבר לא היו מכוניות חונות, וזאת לאחר שאותתה ובדקה במראה כי הנתיב פנוי. במהלך הפנייה ימינה בצומת, הרגישה מכה בצד ימין וכרית האוויר שלה נפתחה. לאחר מכן היא הבחינה בנתבע הולך תוך שהוא מחזיק בידיו את האופנוע ועובר מול הרכב שלה. הוא ביקש כי תזמין עבורו אמבולנס וכך עשתה. גרסתה של התובעת לנסיבות התרחשות התאונה היא, כי לאחר שהנהגת כבר הייתה בנתיב הימני עקף אותה האופנוע מימין, וכך התרחשה התאונה.
  4. גרסת הנתבע שונה היא. לטענתו, הוא נסע על הנתיב הימני, בו הייתה מותרת באותה שעה נסיעת רכבים פרטיים, מתוך כוונה לפנות ימינה בצומת. הוא ראה את רכב התובעת נוסע בנתיב שמשמאלו, והניח כי הוא ימשיך בצומת ישר, אך לפתע, כשהיה במהלך הפנייה ימינה, סטה רכב התובעת מנתיבו בלא לאותת ופגע בו. הנסיעה שלו הייתה איטית ולכן האופנוע לא נפל ואף לא ניזוק, אולם נגרמה לו פגיעה משמעותית ברגל.
  5. לאחר ששקלתי בדבר אני סבור כי יש לאמץ את גרסתו של הנתבע לאופן התרחשות התאונה. הגרסה אותה מציגה התובעת, לפיה התאונה התרחשה כאשר האופנוע עקף את רכבה מימין לאחר שהוא כבר היה במלואו בנתיב הימני, אינה סבירה. כפי שצוין לעיל, יש בסך הכול 10-8 מטרים בין הנקודה בה מסתיים הקטע בו חונים רכבים במאונך לבין הפנייה. הנהגת אישרה כי פנתה לנתיב הימני רק לאחר נקודה זו. מהתרשימים והתמונות בתיק המשטרה (שהוגש על ידי התובעת ללא התנגדות וללא הסתייגות, ולפיכך יש לראותו כראיה בתיק) עולה, כי התאונה התרחשה בנקודה מוקדמת יחסית של הפנייה. כך, ניתן לראות בתרשים הנמצא בתיק כי נמצאו קילופי צבע בכביש בנקודה הנמצאת בשלב התחלתי יחסית של קשת הפנייה ימינה. גם מהתמונות בתיק המשטרה וכן מאלו שצורפו לכתב ההגנה עולה, כי רכב התובעת עצר לאחר התאונה בשלב מוקדם יחסית של הפנייה. עוד אציין, כי בעדותה במשטרה ציינה הנהגת כי התאונה הייתה "לפני תחילת הפניה ימינה". גם בדו"ח שמולא על ידי השוטר שהגיע למקום נאמר, כי גרסתה של הנהגת היא שהיא "באה לפנות ימינה ושמעה פגיעה". עוד יש לציין, כי בניגוד לטענות בא כוח התובעת בדיון, מהתמונות עולה כי לאחר התאונה רכב התובעת נמצא יחסית בצד השמאלי של הנתיב הימני.

               מן האמור עולה, כי התאונה התרחשה בנתיב הימני מטרים ספורים לאחר הנקודה בה מסתיים הקטע בו חונות מכוניות במאונך, ויחסית רחוק מהמדרכה. נתון זה מלמד, כי התאונה התרחשה במהלך הסטייה של רכב התובעת לנתיב הימני, ולכל היותר מיד לאחריה. בהתחשב בכך, לא סביר, על סף הבלתי אפשרי, להניח כי הנתבע הספיק לעקוף את רכב התובעת מימין. זאת, במיוחד בהתחשב בכך שהאופנוע כנראה נסע לאט, כפי שעולה מכך שהוא לא נפל.

  1. זאת ועוד, טענת הנהגת כי בדקה את הנתיב הימני לפני שפנתה אליו וראתה כי הוא פנוי, אינה מתיישבת עם גרסת התובעת לגבי נסיבות התרחשות התאונה. לפי גרסת התובעת, במועד הסטייה של רכבה לנתיב הימני היה הנתבע בנתיב הימני, מעט מאחורי רכב התובעת. בנסיבות אלו, היה על הנהגת להבחין באופנוע. דומה, כי דווקא העובדה שהנהגת לא הבחינה באופנוע מחזקת את הסברה כי באותה נקודת זמן הוא היה לצד רכב התובעת, בנקודה בה קל יותר להחמיץ אותו.

               מן האמור נראה, כי התרחיש המסתבר ביותר הוא שהנהגת פנתה לנתיב הימני כאשר האופנוע נסע בו בלא שהבחינה בו, ועקב כך התרחשה התאונה. תרחיש זה מחייב את המסקנה כי האחריות לתאונה מוטלת על נהגת התובעת.

  1. לסיום אציין, כי התובעת טוענת שמסקנת חוקר המשטרה בדו"ח הבדיקה הנמצא בתיק המשטרה היא כי הנתבע עקף את רכב התובעת. אין לייחס משקל לטענה זו. ראשית, הגם שבהעדר התנגדות להגשתה מדובר בראיה קבילה, הרי שמשקלה נמוך ביותר, שעה שכותב הדו"ח לא העיד ולא נחקר, ולא ניתן לדעת על מה מבוססת מסקנתו; שנית, מעיון בדו"ח איני סבור כי זו המסקנה של החוקר. אמת, כי בפרק ה"מסקנות" מציין החוקר כי האופנוע "עקף" את רכב התובעת, אולם אין זה ברור מהדו"ח כי ניסוח זה נועד להוות הכרעה בין שתי גרסאות נוגדות או שיש לו משמעות כלשהי. מדובר בניסוח "אנמי" למדי, שנחזה להיות מעין סיכום של הדברים ולאו דווקא מסקנה מושכלת, ולא נראה ממנו כי השימוש במונח "עקף" היה בר משמעות.

               עוד טוענת התובעת, כי בהודעתו במשטרה אמר הנתבע כי רכב התובעת היה "לפניי בנתיב" והוא חשב שהוא ימשיך ישר. מכיוון שהנתבע נסע בנתיב הימני, הרי ש"לפניי בנתיב" משמעו – כך לטענת התובעת – כי גם רכב התובעת נסע בנתיב זה. הנתבע טוען כי כוונתו הייתה שרכב התובעת נמצא לפניו בנתיב משמאלו. הניסוח בו עשה הנתבע שימוש אכן עשוי להוות אינדיקציה מסוימת לטובת גרסת התובעת, הגם שמעיון בהודעה כולה נראה ההסבר שלו סביר, שכן מההודעה כמכלול לא נראה שהנתבע מוסר גרסה של עקיפה שלו, אלא של סטייה של הרכב השני. מכל מקום, גם אם אקבל כי ניתן לייחס משקל מסוים לניסוח האמור, הרי שבשקלול מכלול הנתונים והאינדיקציות, כמפורט לעיל, אני סבור כי הכף נוטה להעדפת גרסתו של הנתבע.

  1. לאור כל האמור, התביעה נדחית. התובעת תישא בשכר טרחה לזכות הנתבע בסך 5,000 ש"ח.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

5129371

54678313ניתן היום,  ה' ניסן תשע"ט, 10 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.                                                                                                                     

אבי סתיו 54678313

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה