בדיעבד התברר כי אותה גברת כלל לא הייתה רופאה בהכשרתה ואף הוגש כנגדה כתב אישום במסגרתו הורשעה היא בהתחזות לרופאה.
ביהמ"ש קיבל את התביעה בחלקה, וקבע כי יש לראות בבעלת המכון כאחראית לנעשה בתחומה, ואין לקבל טענתה לפיה לא ידעה כי המדובר בעובדת שאינה רופאה. מאחריותה של בעלת העסק לוודא, כי מי שעובד אצלה, הינה אכן רופאה.
מנגד, סבר ביהמ"ש כי אין מקום לחייב את המועצה המקומית ומשרד הפנים, על כך שהמכון עבד ללא רישיון עסק ולא נעשה דבר עם מידע זה, שכן במקרה דנן, המדובר בהתנהגות עבריינית שלא ניתן לקבוע כי משרד הפנים והמועצה המקומית היו צריכים לצפות.
בסופו של היום, התביעה כנגד בעלת מכון הקוסמטיקה התקבלה, כך שחוייבה לשלם לתובעת סך כולל של יותר מ- 60,000 ₪, לרבות החזר הוצאות הטיפול בסך של כ- 30,000 ₪ והוצאות משפט בסך של 12,000 ₪.
