בית משפט השלום בתל אביב – יפו 04 ינואר 2010 רע"צ 22495-10-09 ויינברג נ' גולן
בפני כב' השופט משה סובל
המבקשת: ויינברג אמיליה
-נגד-
המשיבה: גולן אסתר
פסק דין
1. המבקשת עותרת ליתן לה רשות לערער על החלטתו מיום 10.9.09 של כב' רשם ההוצל"פ לכנר אדי שחייב את המשיבה, החייבת בתיק ההוצל"פ בתשלומים חודשיים של 500 ₪ לחודש החל מיום 28.9.09, ובכל 28 לחודש שלאחריו.
יתרת החוב בתיק ההוצל"פ הינה כ- 215,029 ₪ והמבקשת סבורה שיש לחייב את המשיבה בתשלומים חודשיים של לפחות 10,000 ₪ לחודש. יצוין כי ההחלטה ניתנה לאחר חקירת יכולת שנערכה למשיבה בנוכחות ב"כ המבקשת.
העתק הבקשה הומצא למשיבה אשר לא מצאה לנכון למסור תגובה ובנסיבות אלו החלטתי לדון בבקשה כבערעור עצמו וכאילו נתנה הרשות לערער.
2. בדרך כלל לא תתערב ערכאת ערעור במימצאים עובדתיים של הערכאה הדיונית ובמסקנה בעקבות הממצאים, ואולם דומני כי במקרה זה יש צורך להתערב ולהגדיל את סכום החיוב החודשי.
מטרתה ויעודה של מערכת ההוצאה לפועל לגבות חובות במהירות וביעילות תוך שיינתן איזון ראוי לזכויותיו של החייב ולמניעת פגיעה בלתי דרושה בזכויות היסוד שלו.
מצופה מחייב שיגלה תום לב עת נדרש הוא להוכיח את יכולתו הכספית לצורך קביעת תשלומים חודשיים כדי לאפשר איזון נכון ומידתי בין הצורך לגבות את החוב במועד קצר לבין מצוי יכולת הפרעון של החייב.
3. במקרה שבפניי, לאחר עיון במסמכים, בחקירה ובהחלטה, נראה לי כי הופר האיזון וכי הסכום שנקבע אינו תואם את יכולת התשלום של המשיבה ובמיוחד לאור תשובותיה המתחמקות והסותרות כפי שניתן לראות בעליל מקריאת הפרוטוקול של החקירה.
יודגש כי על המשיבה החייבת הנטל להוכיח את יכולת הפרעון של החוב ולטעמי כשלה המשיבה והתנהלותה נגועה בחוסר תום לב ובהעדר נקיון כפיים.
4. לא יעלה על הדעת שהמשיבה לא תוכל ליתן הסבר מה עשתה עם כספה של המבקשת, כאשר המשיבה טוענת כי איננה מהמרת איננה אלכוהוליסטית, לא מעשנת וכי הכסף לא נגנב ממנה ותסבור כי במתן תשובה מתחמקת "אני לא רוצה להגיב על השאלה מה עשיתי עם הכסף הזה" ובהמשך "אין לי הסבר עכשיו כי זהו זה נגמר" תצא ידי חובתה.
אני סבור כי המשיבה התחמקה ממתן תשובת אמת על מקורות הכנסתה כאשר מחד טוענת כי איננה עובדת ובהמשך לאחר חיפוש שנערך בכליה טענה כי הלכה לעבוד "הלכתי לעבוד במקום של מכונות שאנשים מתעסקים במכונות".
חייב הטוען בהבל פה דבר והיפוכו כפי שעולה מדברי המשיבה בחקירתה המסקנה כי לא הוכיח טענתו ויש לצאת מהנחה כי המשיבה עובדת ומסתירה עובדה זו.
5. בנוסף לא נתנה המשיבה הסבר למציאת סך של 3,500 ₪ ברשותה, סכום שבד"כ אדם לא מסתובב עמו, אלא למטרה מסוימת, בנוסף נתפס אצל המשיבה דו"ח חיפוש של המשטרה המציין כי החיפוש נערך בקשר להימורים בלתי חוקיים.
דו"ח זה, בצירוף סכום המזומן ועדותה של המשיבה כי עובדת במקום של מכונות מצביע על היותה של המשיבה עובדת או קשורה להימורים.
המשיבה לא נתנה כל הסבר של ממש וגם עובדה זו אמורה לפעול לחובתה. גם הרשם הנכבד הגיע למסקנה זו בהחלטתו ואף ציין כי ראוי שבתה הבגירה של המשיבה המתגוררת עמה תעזור בפרנסת הבית.
6. אשר על כן אני מקבל את הערעור בחלקו וקובע כי לתקופה 28.9.09 – 28.12.09 תשלם המשיבה סך של 500 ₪ לחודש כפי שקבע הרשם בהחלטתו.
החל מיום 28.1.10 ובכל 28 לחודש שלאחריו יעמוד צו החיוב החודשי על סך של 3,000 ₪ לחודש.
כל עוד תעמוד המשיבה בתשלומים יעוכבו הליכי גבייה, עפ"י מה שנקבע בהחלטה ובמידה ולא תשלם הסכום שקבעתי יכול ויוצא נגדה צו מאסר בשל בזיון ההוצל"פ, בנוסף לנקיטת הליכי גבייה כנגד הרכוש.
אין צו להוצאות בערעור. המזכירות תשלח העתק פסה"ד למשיבה.
ניתן היום, י"ח טבת תש"ע, 04 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.
משה סובל 54678313-/ נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
