עורך דין רשלנות רפואית

על מנת להעריך אם נזק שנגרם למטופל הוא כתוצאה מרשלנות רפואית בטיפול הרפואי אותו קיבל, אשר מהווה עילה מספקת להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, חשוב לקבל חוות דעת של רופא המומחה לאותו התחום בו מדובר. מעבר לכך, חשוב לבדוק האם נגרם נזק גופני ממשי ומשמעותי בעקבות אותו מקרה. ברוב המקרים, נזק ממשי יהיה כזה שניתן להגדרה באחוזי נכות לצמיתות, בעוד נזקים הפחותים מכך עלולים להסתכם, בסופה של תביעה, בסכום פיצוי נמוך, שהופך את ההליך כולו לבלתי כדאי מבחינה כלכלית. זאת ועוד: יש לברר האם הנזק הגופני שנגרם לנפגע קשור באופן ישיר לרשלנות הרפואית, ולוודא כי מדובר בקשר סיבתי שניתן להוכיחו. במידה ואכן התרחשה רשלנות רפואית, גם על פי חוות דעת רפואית רלוונטית, הנזק הגופני שנגרם משמעותי וקבוע, וקיים קשר סיבתי בינו לבין הטיפול הרפואי המרושל שניתן לניזוק – מומלץ להגיש תביעה.

מי לוקח אחריות כאשר עולה חשד לרשלנות רפואית

בראש ובראשונה, ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית כל רופא או מטפל רפואי שטיפל בנפגע, לרבות אחיות ורוקחים. בנוסף, ניתן להגיש תביעה כנגד המוסד הרפואי בו הועסק אותו מטפל רפואי, כדוגמת קופת חולים, בית חולים או מרכז רפואי פרטי. אחריותם של המוסדות הרפואיים היא כפולה, וכוללת הן את החולים המאושפזים או מקבלים טיפולים בין כתליהם והן את המטפלים והרופאים המועסקים על ידם.

איסוף חומרים רפואיים ומסמכים רלוונטיים

בראש ובראשונה, חשוב לאסוף את כל החומר הרפואי הרלוונטי להליך הטיפול במטופל שנפגע, לרבות תיקו הרפואי, גיליון האשפוז, דו"ח ניתוח, טופס הסכמה על ביצוע הניתוח, תיעוד לגבי הליכי הרדמה, צילומים ותוצאות בדיקות דימות נוספות ועוד. ראוי לציין שכל מוסד רפואי מחויב לתעד בכתב את הליכי הטיפול במטופליו, ושלכל מטופל זכות חוקית לדרוש ולקבל העתק של כל המסמכים הנוגעים לטיפול בו ולמצבו הרפואי. יש לדעת כי העתקת המסמכים כרוכה, במרבית המקרים, בתשלום. לאחר השלמת איסוף המסמכים הרפואיים במלואם, יש לפנות לקבלת חוות דעת רפואית מרופא מומחה בתחום הרלוונטי. יש לתת את הדעת על כך שקבלת חוות דעת מרופא מומחה ובעל ניסיון בהליכים מעין אלו, עשויה להיות כרוכה בתשלום סכומים גבוהים של אלפי שקלים עבור השירות.  כמובן שאת כל הפעולות הללו מומלץ לעשות על ידי עורך דין אשר מתמחה בתחום. עורך דין כזה ידע להפנות למומחה הרלוונטי ואף למספר מומחים בהתאם לצורך.

תקופת ההתיישנות החלה על רשלנות רפואית

תקופת התיישנותה של תביעה בגין רשלנות רפואית עומדת על שבע שנים, שמנייתן מתחילה מהיום בו ניתן אותו טיפול רפואי רשלני. במקרים בהם הנזק שנגרם מהטיפול הרשלני התגלה רק לאחר מועד קבלת הטיפול הרפואי הרשלני, מניין השנים ייספר מיום הגילוי, וזאת בתנאי שחלפו פחות מעשר שנים ממועד אירוע הנזק. במקרים בהם הנפגעים הנם קטינים, תקופת ההתיישנות מתחילה רק ממועד הגעתם לגיל 18, כך שניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית שנגרמה לקטין עד הגיעו לגיל 25.

הסדר פשרה

הלכה למעשה, מעטות הן התביעות בגין רשלנות רפואית שמגיעות לידי דיון ממשי בבית משפט, ורובן מסתיימות בפשרה שמקובלת על שני הצדדים, בתיווכם של עורכי הדין. גם במקרים אלו, עצם הפנייה לייצוגו של עורך דין המתמחה בתביעות בגין רשלנות רפואית, עשויה להתגלות ככדאית, להשגת הפשרה הוגנת, אשר מפצה אתכם כראוי על הנזק שנגרם לכם.


לסיכום, אם נפגעתם חלילה בעקבות טיפול רפואי רשלני שניתן לכם, או שגיליתם מחלה קשה באיחור שפגעה בבריאותכם בשל רשלנותם של רופאים שלא שלחו אתכם לבדיקות המתאימות בזמן – יכול מאוד להיות שאתם זכאים לפיצויים. אלו אמנם לא יבטלו את הנזק הגופני שנגרם לכם, אך ייקלו עליכם להתמודד עמו, בהיבטים הכלכליים.


פנו עוד היום למשרד עורכי דין דוד סער, ונעניק לכם ליווי, ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי, לכל אורכם של ההליכים המשפטיים בעניינכם.