לטענת המשטרה, התובע המתין לחברו ליד חדר החקירה והשקיף פנימה במשך שניות ארוכות, לשיטתה של המשטרה, התנהגות זו של התובע, הינה בבחינת חשד לשיבוש חקירה, ומשכך, סבר השוטר, כי ניתן להטיח האשמה בתובע, עת אמר לו בקול רם, כי הוא משבש הליכים ומעשיו מהווים גניבת מידע וגזלה.
ביהמ"ש קיבל את התביעה בחלקה, עת קבע, כי איש משטרה יכול להטיח כל האשמה בנחקר, כאשר הדברים נעשים בתוך דלת אמות חדר החקירות, לאחר אזהרה כדין, מה שנקרא, חקירה תחת אזהרה. הטחת האשמות באדם שאינו במעמד של נחקר, אלא מבקר בתחנה, אינה ראויה ואינה רצויה ויש בה משום פגיעה של ממש בכבוד האדם.
לאור זאת, קבע ביהמ"ש שהמשטרה תפצה את התובע בפיצוי בסך של 5,000 ₪.
משרדנו מתמחה בדיני נזיקין ובלשון הרע בפרט, ומעניק ליווי וייצוג בבתי משפט. ככל שהינך סבור זכויותיך נפגעו, תוכל לפנות למשרדנו ונשמח לסייע לך.
