בית המשפט קיבל תביעתה של אישה כנגד שכנתה, אשר פרסמה בדף הפייסבוק שלה השמצות ודברי לשון הרע שנועדו לבזות ולהשפיל אותה, וקבע כי המדובר בפרסום לשון הרע, כמשמעותו בחוק איסור לשון הרע.
במקרה זה, התובעת אשר הינה נכה בשיעור של 100%, הגישה תביעה כנגד שכנתה בעילת "לשון הרע" הוצאת דיבה. השכנה (להלן: "הנתבעת") כתבה בפייסבוק שלה, של התובעת ובדף הפייסבוק של עמותת "תשעת הבניינים בחולון" אשר בה חברות השתיים ועוד רבים מחבריהם, דברי לשון הרע על התובעת.
הנתבעת פרסמה כי התובעת הינה נכה אשר אינה מתאמצת לשקם עצמה על פי הנחיית רופאיה, וכן שהתובעת הינה אישה אלימה, המתחזה לנכה והפכה למעמסה על יקיריה במתכוון, אישה תאוות בצע וחסרת כבוד לזולת.
הנתבעת טענה להגנתה, כי כל הדברים אשר פרסמה אודות התובעת היו בבחינת "הבעת דעה" – דברי ביקורת שיש לה על התובעת. כמו כן, טענה הנתבעת כי הדברים הינם אמת לאמיתה ועומדת לה ההגנה של "אמת דיברתי" הקבועה בחוק.
ביהמ"ש בחן את חומר הראיות וקבע כי על פי ההלכה הפסוקה, יש לבחון את הדברים כיצד הם מתקבלים אצל "האדם הסביר". נפסק כי הדברים אשר פרסמה הנתבעת מהווים בעיני "האדם הסביר" דברי לשון הרע באשר הם באים לבייש, לבזות ולהשפיל. לפיכך, במובנם האובייקטיבי של המילים והביטויים דנן, הדברים מהווים "לשון הרע" על פי הקבוע בסעיף 1 לחוק.
לעניין ההגנות: החוק מבדיל בין פרסום של עובדות לבין פרסום של דעות. פרסום עובדה, הוא פרסום האמור לשקף את המציאות האובייקטיבית. פרסום דעה, הוא למעשה פרסום של מחשבה סובייקטיבית. לעומת זאת, התובעת אינה דמות ציבורית ועל כן לא עומדת לנתבעת ההגנה של "הבעת דעה" באשר לדברים אותם פרסמה אודות התובעת, אלא, מדובר פה במסר אינפורמטיבי שלילי אודות התובעת. ביהמ"ש התרשם כי מדובר בסכסוך שכנים במסגרתו נפגעה הנתבעת מהתנהגות התובעת ואת תחושותיה פרסמה ברבים וזאת במטרה לפגוע בתובעת. כמו כן, בכדי לחסות בצל הגנה או הבעת הדעה בקשר לעניין ציבורי או ביקורת לגיטימית, חייב הפרסום להיעשות בתום לב, בהתאם לסעיף 15 לחוק. ביהמ"ש קבע כי מטרתה של התובעת לא הייתה "פרסום בתום לב", כי אם במטרה לפגוע בתובעת ולנקום בה. כמו כן, לא הוכח כי תוכן הדברים הינם אמת.
בסופו של יום, פסק ביהמ"ש כי הנתבעת הפיצה לשון הרע כלפי התובעת וכי לא עומדות לה ההגנות של "הבעת דעה" (בהתאם לסעיף 14 לחוק) וההגנה של "אמת בפרסום" (בהתאם לסעיף 15 לחוק), ובהתאם לנסיבות העניין, תפצה הנתבעת את התובעת בסך של 30,000 ₪.
ת.א (שלום תל אביב) 38204-09-11
ד"ר דוד סער, עו"ד
