מהי הגנת "אמת בפרסום"?

מאת:

אדם שנתבע מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965, יכול להתגונן בשלושה סוגי טענות: טענת חסינות, המעוגנת בסעיף 13 לחוק, טענת "אמת דיברתי" המעוגנת בסעיף 14 לחוק, וטענת תום הלב, המעוגנת בסעיף 15 לחוק, כאשר סעיפים 16 ו-17 לחוק מסייעים לבית המשפט לפסוק אם הדברים נאמרו בתום לב, אם לאו. הגנת "אמת בפרסום" משתייכת לקטגוריה השנייה של הגנות.

סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע והצואת דיבה קובע כי: "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום עניין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו ממש".

מהי "אמת בפרסום"?

באשר לפרסום בעיתונות נפסק כי די לפרסם את מה שהיה ידוע לעיתונאי בשעתו, גם אם לאחר מכן השתנו הנסיבות לטובת הנפגע (ע"א 93/ 3199). נפסק עוד כי כאשר מדובר באמת היסטורית, בית המשפט ינסה לבררה, ויותיר את העניין להיסטוריונים (323/98).

מהו עניין לציבור?

הפסיקה קבעה (ע"א 1104/00) כי יש לבדוק מהו האינטרס חברתי המצדיק פרסום הביטוי הפוגעני, האם הפרסום טומן בחובו תועלת לציבור? האם הוא תורם לגיבוש דעת קהל בנושא מסוים? האם יש בו כדי לתרום לשיח הדמוקרטי, לשיפור אורחות החיים וכיו"ב? התשובה היא ערכית ומשתנה לפי נסיבות הזמן והמקום, וכל מקרה לגופו (ע"א 439/88). עם זאת, פרסום העוסק בענייניו האינטימיים של אדם אינו בעל "עניין לציבור" (ע"פ (י-ם) 65/62).

על מי מוטל הנטל להוכיח כי הדברים הם אמת? נפסק כי הנטל להוכיח "אמת דיברתי" מוטל על הנתבע, ומדובר בנטל כבד (דנ"א 7325/95) אשר מידת ההוכחה הנדרשת לצורך הרמתו "עומדת ביחס מתאים לרצינותו וחריפותו של תוכן הפרסום" (ע"א 670/79).

ד"ר דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן