המדובר בתביעת לשון הרע שהוגשה כנגד עורך דין (ת.א. 41839-04-16), על רקע מכתב דרישה ששלח עורך הדין בשם מרשתו, במסגרתו גולל עורך הדין את טענות מרשתו, בין היתר, לגבי התנהלותו הבוטה והאלימה של התובע כלפי מרשתו.

בתביעתו טוען התובע, כי הדברים שתוארו במכתב הדרישה, לא היו ולא נבראו ומכתב הדרישה מהווה פרסום לשון הרע אסור, ולפיכך עתר לחיוב עורך הדין בתשלום פיצוי בסך של כ- 190,000 ₪.

בימ"ש השלום דחה את התביעה, זאת מחמת שלושה נימוקים. ראשית סבר ביהמ"ש כי הגשת תביעה אישית נגד עורך דין על רקע מכתב דרישה ששלח, אינה עומדת בקנה אחד עם האינטרס הציבורי המבקש להבטיח שעורכי דין ייצגו את לקוחותיהם ללא מורא, על אחת כמה וכמה, שהדברים שנכתבו במכתב, היו בשם לקוחו.

נימוק שני שמציין ביהמ"ש, כי במקרה דנן, לא חל מרכיב הפרסום, ההכרחי להוכחת לשון הרע, שכן המכתב הועבר אל התובע בלבד, ולמעט התובע אף גורם אחר לא אמור היה להיחשף אליו.

נימוק שלישי בגינו נדחתה התביעה, מתייחס לנוסח מכתב הדרישה. לדידו של ביהמ"ש, ספק אם האמור במכתב הדרישה מגיע לכדי "ביזוי" התובע, "השפלתו" או כל סיכוי לפגיעה אחרת בו, כדרישת הוראת החוק.

בסופו של דבר, התביעה כאמור נדחתה, והתובע חוייב בהוצאות משפט בסך כולל של 40,000 ₪ לנתבע ולמרשתו, שאף היא נתבעה.

משרדנו עוסק ומתמחה בעניינים הקשורים בעיקר לדיני ביטוח לאומי, דיני ביטוח, דיני נזיקין, דיני עבודה, ודיני משפחה. משרדנו מעניק ליווי וייצוג גם בבתי הדין הרבניים ולרבות בבתי הדין לענייני ממונות. משרדנו נחל הצלחות לא מבוטלות בתחומים השונים, לרבות תקדימים מעניינים. ככל שהינך חושש כי נפגעו זכויותיך, גש עוד היום למשרדנו, ונשתדל ב"ה לסייע לך.  

דוד סער, עו"ד

דילוג לתוכן